העיר בית שמש ידעה ימים טובים מאלה. בחירות אוקטובר 2013, חידדו את הקיטוב, בחירות חוזרות מרץ 2014 הקצינו אותו. ואם נוסיף לכך מעט ציניות, הגשם לא מפסיק לרדת על העיר, המאמינים שבינינו מברכים על גשמי הברכה הספקנים (והציניים) מקשרים זאת לעובדה שהשמים בוכים על בית שמש...
תושבי העיר הציוניים שלא השלימו עם עליית אבוטבול בפעם השנייה (עם החלטת בית המשפט המחוזי ולאחריו העליון), מסרבים יותר מתמיד לקבל את בחירתו בשלישית.
בקרב המחנה הציוני היה ברור כי לאחר שניתנה ההזדמנות לבחירות חוזרות, אין מצב שהעיר לא תחזור לראשות מועמדם הציוני והנערץ – אלי כהן.
הרשת החברתית פייסבוק הפכה למדיה וזירת התגוששות של פעילי הסיעות הציוניות. לפי החלוקה הלא מאוזנת פעילי הגוש הציוני מול פעילי מאיר בלעיש, שבהגדרה הפך למשת"פ הגוש החרדי, לפי אותה תפיסה מהמערכה הקודמת.
מנגד, המדיה החרדית על גווניה ערכה למשה אבוטבול – ראש העיר הנבחר, קמפיין רחב יריעה ומושחז כיאה למועמד חרדי שנלחם בציוניים. שיאים נשברו בעיתון החרדי 'חדש' שימוש במילים קשות, בלתי נתפסות, והפחדת בעלי זכות הבחירה החרדים, ובעיקר נגד הציבור הציוני. עצוב ביותר, לא לגיטימי במדינה יהודית, אבל נכון כעובדה.
בד בבד, אבוטבול דאג שהמסרים שצריכים להניע את הציוניים בעיר הוותיקה לבחור בו, יתכבדו בקמפיין 'אהבה' מחבק, חם ואוהד. התושבים נחשפו לראשונה ומזה זמן רב בתולדות היחסים האמביוולנטיים בין השניים, לפנייה כל כך אוהדת מצד אבוטבול.
קמפיין סיעת בית שמש חוזרת – הבית היהודי, בראשות אלי כהן, הרימו את הכפפה ונלחמו בקיצונים (שלתפיסת מנהלי הקמפיין הוא קומץ קטן אך אותנטי).
כעובדה נוספת, רוח המסרים האישי וכמועמד של אלי כהן היה סובלני, מכבד ופתוח לכלל המגזרים. את המסרים הוא העביר בכל המדיות האפשריות עד לאחרון הפעילים. כי צריך לתת מענה לכלל המגזרים בעיר רב תרבותית כדוגמת בית שמש. חזונו היה לבנות מודל חדש שאפשר וניתן לבנות גשר בין האוכלוסיות.
(חשוב לציין כי שני המועמדים וראשי הסיעות היו אחראים למסרים אולם, הם לא יכלו תמיד לשלוט על פעילים שכתבו באופן אישי ופרטי את דעתם).
חברי כנסת מכלל הסיעות התגייסו לטובת מערכה זו. בית שמש הפכה לעלייה לרגל. ח"כ אריה דרעי, העביר כאן ימים כלילות בניסיון לשכנע ככל שניתן בוחרים מבית שמש הוותיקה לטובת אבוטבול. השר ישראל כץ, יו"ר האופוזיציה - ח"כ בוזי' הרצוג, ח"כ מירי רגב, ח"כ משה גפני ועוד שורה ארוכה משדרת נבחרים.
התהליך שבית שמש עברה בקצת יותר משנה האחרונה היה תהליך מרתק. בתחילת מערכת הבחירות הכריזו מועמדים על התמודדות לראשות העיר כמו: ריצארד פרס, מוטי כהן, עליזה בלוך ומאיר בלעיש. בסוף תהליך ארוך, מתיש שכלל התנצחויות אין סופיות בקרב הפעילים מכלל המחנות הציוניים, ביטול הסקר יממה לפני סיומו, הגוש הציוני התכנס סביב מועמדות אלי כהן לראשות העיר ובתמיכה רחבה.
המחנה החרדי היה מאוחד יותר מתמיד עם אבוטבול. החרדים התמקדו בעבודה ברמה הסיעתית ובהרצת אבוטבול לראשות העיר.
אבוטבול ניצח את כהן בבחירות אוקטובר 2013. העיר הפכה כמרקחה עם השמע תוצאות הבחירות, והעובדות שנתגלו ביום הבחירות בדמות זיופים, מציאת תעודות זהות, התחפשות אברכים וכו'. הגוש הציוני ובראשם ראשי הסיעות ואלי כהן המועמד מטעמם לראשות העיר, הלכו לערעור שהצליח גם במחוזי ובעליון.
הוחלט כי הערים בית שמש ונצרת עלית ילכו מחדש לבחירות חוזרות כתקדים בהיסטוריה של מדינת ישראל. חודש ימים בלבד הוא הזמן שנקבע להתארגנות מערכה שנייה. פרק זמן קצר לכל הדעות. היתרון הוא כי שלושה חודשים קודם הסתיימה מערכה ראשונה. בסיס הנתונים, המערך הלוגיסטי והיערכות עדיין לא טושטשו. כל הסיעות בלי יוצא מן הכלל הקימו חמ"לים מחדש. תוך תיקון 'מחדלי' הבחירות הקודמות.
המוטו בגוש הציוני היה לעבור שכונה-בית-דלת של כלל התושבים בבית שמש, כמו גם המחנה החרדי. הפעם, אבוטבול ושות' שמו דגש על בית שמש הותיקה. הם לא נחו לרגע בכל מה שקשור להסברה. שמו של מר"ן, קולו, וערכות ש"ס היו חלק בלתי נפרד. הם השתמשו בדמות המר"ן בהשפעה על תושבים רבים שאמוציונלית יכלו המסרים לעבוד עליהם. מנגד גם מטה אלי כהן, הפיץ פוסטרים עם תמונת המר"ן ואלי.
ההיסטוריה הוכיחה כי בית שמש בחרה את משה אבוטבול לראשות העיר בפעם השלישית. עניין הבחירה וניתוח מערכת הבחירות לעומק טרם נעשה באופן מדוקדק. אולם, מבחן התוצאה הוא שקובע. משה אבוטבול ראש העיר של כולם.
המאפיין החזק והברור ביותר של מערכת הבחירות הנוכחית הוא רמת המודעות הגבוהה של כלל תושבי העיר. המאבקים, המחאות, הערעור וההליכה לבחירות החוזרות לא השאירה אף אחד אדיש. ילדים, בני נוער, בני שירות, חיילים, פעילים פוליטיים, מבוגרים ומה שביניהם לקחו חלק במערכה זו. אדישות הפכה למילת גנאי זרה. המונים יצאו לרחובות, התראיינו בכלי התקשורת השונים, הביעו דעתם והתנצחו ברשתות החברתיות. בית שמש מעולם לא נראתה 'עיר ללא הפסקה' יותר מחודש זה.
חברויות נרקמו, תושבים מנופי אביב הפכו מכרים וחברים של ותיקי הגפן ורמת לחי, תושבי רמב"ש חברו לרח' ביאליק וקרן היסוד. אנשי העיר הוותיקה הכירו את שכניהם והפוך בהבדל עצום - הפעם מקרוב וברמה האישית.
אפשר להניח כי גם בגוש החרדי נערכו ל'קרב' באופן משתף ומקרב. אולם בגוש זה בשונה מהגוש הציוני ההתגייסות היא באמצעות רבנים ואנשי דת שכל הנחייה יורדת לרמת השטח באופן מתקבל ובצו השעה, ללא עוררין. אשריהם?!
ביום שאחרי, ישנן שאלות רבות ופתוחות עם תחילת כהונת אבוטבול השנייה.
האם מה שהיה הוא שיהיה, האם הופקו לקחים מהסיבוב הארוך לו בית שמש זכתה מיום הבחירות באוקטובר ועד הלום? האם העובדה שחצי מתושבי העיר בחרו במועמד הציוני, איך תראה הקואליציה, מי יישאר באופוזיציה, כיצד יראו שיתופי הפעולה בין הקואליציה-אופוזיציה אם בכלל? האם יימשכו ההפגנות, האם תנופת פיתוח הבנייה ברמבש ג' ואילך תתאכלס רק ע"י ציבור אחד, האם תושבי בית שמש הצעירים יעזבו את העיר, האם ישופרו שירותי העירייה לאין ערוך, האם אחריותו המיניסטריאלית והמנהלית של משה אבוטבול תהיה בעבור כולם. האם השימוש במילים "הם ואנחנו" יושמט מהלקסיקון העירוני. האם השלטון יתחשבן עם עובדי עירייה שתמכו במועמד האחר, האם 'רשימות שחורות' ופנקסאות יבואו לידי ביטוי ועוד ועוד ועוד..
משה אבוטבול בהגיעו בנאום הניצחון אמר: "אני קורא לנבחרי המפלגות השונות להצטרף אלי לקואליציה רחבה מקיר לקיר כפי שהיה עד עכשיו (נתון לא מדויק) ואמר כי יפעלו כולם יחד למען כלל התושבים בעיר"
דבר מעניין שקרא יום לאחר הבחירות העיר הוצפה שלטים המזכירים את צבעי הקמפיין של אבוטבול שם קוראים תושבים חילונים לחרדים לפעול יחד למען העיר ולהפך.
היום אלי כהן פרסם בדף הפייסבוק שלו את הדברים הבאים: "חברי היקרים, תושבי בית שמש,
שבת ראשונה אחרי הבחירות ופורים מיד לאחריה. לא ניצחנו, אך בל תיפול רוחכם, להפך, היו גאים בעצמכם ושמחו בשמחת החג. לעולם תוכלו לומר לעצמכם ולספר לילדיכם כי אכפת לכם, לא הייתם אדישים אלא עשיתם הכל כדי לשרת את החברה ואת הדמוקרטיה. המרקם העדין של עם ישראל יקר ללבכם, ועשיתם הכל כדי לשמור עליו. אני מאמין שהכל מלמעלה ודבר לא נעשה לשווא. האכפתיות שלכם כלפי העיר וכלפי תושביה לא תשוב ריקם, וגם אני אעשה הכל כדי לייצג אתכם נאמנה ולעשות הכל כדי לשנות דברים לטובה. נפעל תוך כבוד הדדי, תוך קידום הערכים הדמוקרטיים ונעשה הכל כדי להביא אחדות לבית שמש! שבת שלום!".
שאלה לא פחות רלוונטית היא מה יכול לגרום לחצי מתושבי העיר – בוחרי הגוש הציוני על גווניו להיות שבעי רצון מהתנהלות העירייה והעומד בראשה ושותפיו? ימים יגידו.
שבת שלום ומבורך ופורים שמח.
שבת שלום ומבורך ופורים שמח.
