"כן, נהנו מאוד הבנתי מהילה שאתם באים בערב לארוחה?"," כוכי כנראה לא הספיקה להגיד לי", ענה תומר, "אבל אם סגרו סבבה נבוא..."

ארוחת הערב המשותפת עברה בכייף, וצחוקים כרגיל על כמויות המלח שהילה שמה בכל דבר אכיל. תומר יצא לעשן במרפסת ורונן ניגש לחדר השירותים, הנשים הכינו קפה לכולם ויצאו אף הן.

"תומר אני יודעת מה קורה, לא סיפרתי לרונן שום דבר, אבל אני מבקשת שאתה תספר לו כי הוא הרגיש שנעלמים כספים מהחשבון. אתם חברים ורק ביחד תפתרו את העניין", פנתה הילה אל תומר, וניצלה את העובדה שבעלה נעדר מהמרפסת. תומר, הביט בהילה ובכוכי אישתו, ושתק.

"אתם אחים, ספר לו ,הוא יפגע אם לא תספר לו", המשיכה הילה. לבינתיים, רונן נכנס למרפסת והנשים פרשו לשתות את הקפה שלהן בסלון הבית.

רונן, שם לב שתומר שותק לא כתמול שלשום. "אז מה אחי, מה חדש?", שאל אותו בקלילות. "רונן אני יודע ששמת לב שכסף הוצא על ידי מהחשבון, אני אספר לך הכל אבל סגור את הדלת, עשיתי הכל למענך שלא תפגע כי מדובר בעניין מאוד מסוכן".

תומר סיפר לרונן את כל הסיפור.

רונן, שהיה דיי המום מהסיפור של חברו ושותפו לעסק שאל: "כמה שילמת לו עד עכשיו?","25,000 ₪". רונן שתק כמה דקות, ולאחר מכן הוסיף, "אני מתקשר להתייעץ עם אבא שלי".

אביו של רונן היה איש עסקים ותיק ומנוסה.

רונן סיפר לאביו את כל הסיפור, ואביו נתן לו את מספר הטלפון שלי.

ביום ראשון בבוקר, רונן יצר איתי קשר וביקש להתייעץ. קבענו להיפגש ביחד עם תומר במשרדי החברה שבבעלותם.

שמתי לב לעובדה שרונן מאד מודאג ולחוץ, "אלון מה עושים? אנחנו בבעיה".

שאלתי את תומר אם יש לו את מספר הטלפון של הבחור שסוחט אותו, ותומר נתן לי את המספר. עוד הוספתי ושאלתי את תומר איך העביר את הכסף, ותומר ענה כי העביר לו במזומן.

הוצאתי מהתיק מכשיר הקלטה שחיברתי לטלפון.

אמרתי לתומר, "אתה מתקשר לבן אדם שסוחט אותך, ומספר לו שהשותף שלך עלה עליך, ויש בלאגן והוא רוצה לערב משטרה, וכמובן שאתה לא הולך להסגיר אותו רק תדע שלא אוכל להביא לך עוד כסף...

תומר, שצבע פניו הפך לבן כמו סיד, לקח את מכשיר הטלפון והתקשר לסחטן.

אלי: "הלוו"

תומר: "מה מצב אלי?"

אלי: "מי זה?"

תומר: "תומר..."

אלי: "יא דפוק ... מה אתה מתקשר אלי מהעבודה?"

תומר: "תירגע , אני במשרד של חבר בפתח תקוה",

אני החמאתי לתומר על התשובה הנשלפת במבט ואגודל...

אלי: "טוב , מה קרה?"

תומר: "תקשיב בלאגן אחי..."

אלי: "מה בלאגן? תזהר להזכיר את שמי"

תומר: "הפלאפון שלי במשרד מחקתי כל מה שקשור אליך. השותף שלי עלה על משיכות הכספים, והוא מערב משטרה. יצאתי להגיד לך שבזמן הקרוב לא יהיה לי כסף לתת לך, הכוונה את יתרת החוב"

אלי: "תקשיב, ותקשיב לי טוב! א. תזהר שהשם שלי לא יוזכר בשום מצב. ב. אותי לא מעניין שותף לא שותף, אתה דואג לכסף אחרת יהיה לך עוד בלאגן בחיים, וגם לשותף שלך לא תהיה מנוחה"

תומר: "למה אתה מדבר ככה? מה אתה לא מבין יש בעיה?"

אלי: "לא מעניין אותי, אני גומר את שניכם. לקחתם לי עבודה תשלמו!"

תומר: "הסכמתי לשלם לך וזה מה שמגיע לי?"

אלי: "אני לא עובד בגללכם ואתם תשלמו! לא תשלמו יהיה רע! מה לא ברור?"

אלי ניתק...

תומר הביט בי מבוהל.

ביקשתי מהם להצטרף אליי, נסענו ובדרך התקשרתי לחבר מהמשטרה ואמרתי שאני בדרך אליו עם סיפור מעניין של סחיטה ואיומים.

אלי נעצר והודה. מדובר בעבריין קטן שעשה רוח והפחיד אנשים, זו הייתה דרכו, כך הוא פעל ובגלל מראהו אנשים האמינו לסיפוריו כי ישב בכלא על ניסיונות לרצח, ועוד עבירות פליליות קשות, שלא היו ולא נבראו. הפעם באמת מימש את סיפוריו וישב בכלא.