מאת: יקיר טובים 


בבית מלון ישנים לא מעייפות ואוכלים לא מרעב. ההתרסקות הרגילה אל המיטה בשביל לשרוד גם מחר נהפכת לאירוע מענג במיוחד. ישנים בשביל לישון, אין מחר.

עם בטן מלאה למדי יורדים לאכול, בשביל האוכל ולא כדי שיהיה כוח לעבוד בשבת אנחנו על פלנטה אחרת. הבית נהפך לצימר ואנחנו לנופשים.

האוכל מוכן, הבית נקי והמיטות מוצעות. פעם בשבוע מותר להיות לא זמינים.

 לא צריך למהר לשום מקום אלא פשוט להיות.

 הולכים בנחת מבלי לרצות להגיע וללא עמידה בזמנים.

 מענגים את השבת במטעמים ובשינה מרובה בשביל שבת, ולא בשביל שיהיה כוח.

 כמו בנופש לא חושבים על העבודה שמחכה לנו כשנחזור ולא מתכננים את השבוע הבא.
 
הפנאי בשבת מאפשר לשוחח באיכות נדירה. לעומת ימים רגילים, בתפילות השבת אנחנו לא מבקשים כלום.

 פעם בשבוע איננו תכליתיים, אנחנו לא רוצים להרוויח שום דבר מהקב"ה אלא להתרפק עליו. אנחנו מדברים איתו רק בשביל לדבר, להיפגש ולהרגיש את הקשר.

חוויה שכזו מבריאה אותנו מהסטיגמות שצברנו במשך השבוע.

 אנחנו משתחררים מתחושות הניכור וחשים שוב את האהבה הדו סטרית השבת היא מטרה ולא אמצעי.

 אין הרפיה טובה מזו.