במועצה האזורית מטה יהודה מצפים לאלפי מטיילים שיגדשו את המסלולים והאתרים בשטחה במהלך חול המועד סוכות. בשנה החולפת אף הוקם אתר אינטרנט ייעודי לתיירות שנועד לשרת את התיירנים והמבקרים ובו תוכלו למצוא מידע על מסלולי טיולים, אטרקציות, יקבים, מבשלות בירה, מארחות ביתיות, אמנים, מקומות לינה ועוד בכתובת www.tour-yehuda.org.il.

"חול המועד סוכות מעניק הזדמנות טובה ליהנות מהטבע והנופים במטה יהודה שלנו", אומר ראש המועצה משה דדון. "בשנה הקרובה נמשיך ונעמיק את הפעילות התיירותית באזור ולטפח את פינות החמד הנדירות. הציבור כולו מוזמן ליהנות מטיולים לכל המשפחה טבולים בנוף וטבע, מורשת והיסטוריה. חג שמח לכל בית ישראל".

להלן מספר מסלולים מומלצים לחג הסוכות:

דרך הפסלים ביער צרעה. היער ניטע על ידי קק"ל ותחום בין צומת נחשון ממערב לצומת שמשון ממזרח (מדרום לכביש הגבורה). חלק מהיער נקרא יער הנשיא והוא הוקדש לזכרו של חיים ויצמן מי שהיה הנשיא הראשון של מדינת ישראל. פסגתו של רכס צרעה מתנשאת לגובה של 401 מ' מעל פני הים. הרכס מתאפיין ביערות, פרחי בר, אתרים ארכיאולוגים, אטרקציות ואומנות תיירותיות. לאורכו של המסלול (שחלקו בהליכה רגלית וחלקו נסיעה ברכב) החוצה את מעבה היער הותווה מסלול שמשון - 12 תחנות, פינות ישיבה מוצלות ושלטים המתארים את סיפורי הגבורה של שמשון הגיבור.

מסלול הנסיעה עובר בדרך הפסלים כאשר בכניסה ניצב פסל 'שומר היער' והוא מוקדש לשימור היערות בארץ. בהמשך מוצבים 37 פסלים שביחד מהווים מכלול של פסלים סביבתיים אשר חלקם מדגישים את השתלבותם בנוף וחלקם את עברו של האזור.

הרעיון של אומנות בטבע הוא פרי יוזמתה של קק"ל שסיפקה גושי סלעים לאומנים שהוזמנו לפסל את יצירותיהם במקום. יצירות שעוצבו מאבן וברזל משקפות אירועים מרכזיים בחיי אבותינו מתקופת התנ"ך. פסל אחד מתאר את גבורתו של שמשון, פסל אחר את ה'מסרק' שבו סירקה דלילה את שמשון בפעם האחרונה בחייו, ועוד.

הגן התנ"כי ביד השמונה. הגן משתרע על פני שמונה דונמים של כרמי ענבים, מטעי זיתים, שדות חיטה ושבילי עיזים, טרסות מעובדות בצמחי מרפא ותבלין. המקום נחנך בשנת 2000 בשיתוף עם אגודת 'בית שלום' בשוויץ ורשות העתיקות שהעמידו לרשות המושב ממצאים ארכיאולוגיים אותנטיים הפזורים בשטח. המבקרים מוזמנים ליהנות מחוויות תנכיות, ללמוד ולחוות על אורחות חיים ותרבות של אבותינו, בשילוב עם ממצאים ארכיאולוגים אותנטיים ושחזורים מתקופת המקרא, בית שני, המשנה והתלמוד.

הגן התנכ"י מאפשר לנו הצצה לעולמו של בן הכפר היהודי בעת הקדומה, אל מרכיבי תפריט הארוחה שעלתה על שולחנו. את הלחם שהוציא מהארץ, את גידול הזיתים לעשיית שמן וענבים להכנת יין, את הבגדים שהכין מצמר הצאן שגידל בחצרו, את מי המעיין הסמוך לכפר ומי הגשמים ששימשו אותו לשתייה, ואת התוצרת החקלאית שעיבד בבתי מלאכה מקומיים כגון בית בד וגת.

בית כנסת שעמד בנקודה הגבוהה של היישוב היה למרכז חיי הקהילה כמו גם מקווה ששימש לטהרה ומבני קבורה שהיו חלק מאורח חיי הקהילה ונמצאו סמוך לכפר ולעולם לא בתוכו. הכפר המשוחזר נועד להמחיש למבקרים את מראהו הקדום והוא איננו אמיתי.מערות לוזית. מערות לוזית או בכינוין מערות פעמון הינן מערות בנות מאות שנים שמתוארכות לתקופה ההלניסטית, נחצבו על ידי בני אדם ונתגלו באזור השפלה. המערות נחצבו בסלע גיר רך שנקרא קירטון ומזכירות בצורתן את הפעמון. תקרת המערות עשויה שכבה עבה הנקראת נארי ועובייה מגיע עד לשלושה מטרים. תושבי המקום פערו פתח קטן יחסי בשכבת הנארי עד שהגיעו לשכבת הקירטון. עבודת החציבה נעשתה בהרחבה בסלע הרך, והחומר שהוצא מתחת לשכבת הנארי שימש את החוצבים לעבודות בנייה במקום.

צורת החציבה העניקה למערות אלו את השם פעמון. החומר שנחצב מתוך המערות שימש לבנייה מקומית ולייצור סיד. החללים העצומים שנוצרו נוצלו על ידי תושבי המקום למטרות שונות כגון אחסון, קולומבריום, בורות מים מטויחים, בתי מלאכה ועוד. בדופן המערה נחצבו גומחות בצורת משולשים או רבועים, לרוחב ולגובה הקיר. קיימת סברה כי גומחות אלה שימשו לגידול יוני מאכל, יונים לקורבן או יוני דואר. הגומחות שימשו לקינון והטלת ביצים. עוד משערים, כי החקלאים באזור השתמשו בלשלשת היונים כדי להשביח את הקרקע לגידולים חקלאיים.

תחנת דרכים קדומה ופסיפס ביזנטי במסלול המעיינות. המסלול מתחיל בתחנת דרכים שהייתה על דרך 'הקיסר' הרומית, הדרך הראשית מאשקלון לירושלים, ומוביל את המטייל אל נוף טבעי מרהיב של מעיינות, בעין תנור ניתן להיכנס לנקבה ולהשתכשך במים.

חורבת חנות, חרבת אל חאן בשמה הקדום, שימשה כתחנת דרכים על דרך הקיסר הרומית שתחילתה בעזה, חצתה את עמק האלה והעפילה לירושלים דרך ההר. במקום נחשפו מבנה קדום וריצפת פסיפס, מאגר מים קדום, גת עתיקה בעלת משטח דריכה מרוצף בפסיפס לבן שהוא שריד של רצפת כנסייה ביזנטית מהמאה ה-6 לספירה.

עין מטע, שביל היוצא מחרבת חנות מוביל אל עין מטע, מעיין שנובע בנחל זנוח הזורם סמוך למושב מטע. הנחל יורד מהמושב מערבה וכעבור ק"מ נובע המעיין בערוצו, מי המעיין נובעים מתוך נקבה קטנה בבסיסה של טרסה חקלאית וזורמים בפלג דק במורד הערוץ, המעיין נובע בינות לעצי אקליפטוס גבוהים, עץ תאנה ועצי חרוב.

עין תנור. מעיין נוסף הנובע באותו ערוץ ממערב לעין מטע הוא עין תנור, מי המעיין נובעים מתוך ניקבה שצורתה כאות ך סופית עם דפנות אבני גזית ובתקרתה חתך בסגנון גותי קלאסי. המים הרדודים והצלולים נעימים להליכה בקומה זקופה. אפשר לשבת בניקבה וליהנות מהשקט הנפלא, ואחר כך לנוח בצל עצי בוסתן התאנים.

חורבת קייאפה. נוף עוצר נשימה בחירבת קייאפה מעל עמק האלה, שם כפי הנראה הביס דוד את גוליית. חמש שנות חפירה באתר חשפו עיר מרשימה המוקפת מערך ביצורים יוצאי דופן בעוצמתם, אך דווקא עשרה חרצני זיתים שרופים הם שהוכיחו מעל לכל ספק : מדובר בעיר מבוצרת שהתקיימה לפני כ- 3000 שנה המיוחסת ע"פ החוקרים לתקופתו של דוד המלך. הארכיאולוג גרפיקל אומר 'העיר הזאת היא הש.ג של ממלכת יהודה' ומזהה את הישוב שהוא חופר עם העיר שעריים המוזכרת בספר שמואל א' ובה שני שערים. בתנ"ך מוזכרת שעריים רק בימי דוד באזור עמק האלה כאשר דוד הורג את גוליית והפלישתים בורחים בדרך שעריים.