תכנון הכבישים בבית שמש וברמת בית שמש א׳ הינו בעייתי. כל הכבישים הינם בעלי נתיב אחד לכל כיוון ואם יש עוד נתיב, הוא ״מנוצל״ לחנייה (כמובן בתשלום).
ועכשיו לחשבון פשוט, ברמת בית שמש ישנם אלפי תלמידים. נניח שמחציתם נוסעים בהסעות, השאר ברכבי ההורים או ברגל. הרכבים והאוטובוסים של ההסעות נוסעים על אותו ציר, אוטובוס נעצר לאסוף תלמידים וכבר מקשה על התנועה. והנה הפקק התחיל. תופעה נוספת הינה שמשאיות פינוי האשפה של העירייה, עובדות דווקא בשעות לחץ אלו.

משאית מפנה אשפה דווקא בשעות שהתלמידים נוסעים לבתי הספר

גם האיזור בו נמצא בית ספר לוין, רחוב דוד רזיאל, שהינו חד סטרי, בייחוד בימי שישי, בעת הוצאת הילדים מבתי הספר והגנים, פעולה המייצרת פקק בפני עצמה, ישנו פח אשפה משותף לא הרחק מבית הספר וזו השעה בדרך כלל שמבצעים את פינוי האשפה בעירייה. ללא תיאום הגיוני, עם המון ילדים קטנים שמסתובבים באזור ופקק ונהגים חסרי סבלנות, מתכונת לסכנה אמיתית ולעיכובים מיותרים. מדוע העירייה לא מתזמנת את פינוי האשפה באזורים כאלה לשעה שאין כמעט תנועה? לא ידוע.

בזמנו, כששביל ההפרדה בנחל שורק עלה בוועדת תנועה, אחד מחברי המועצה שהיה גם אחד מחברי הוועדה, העלה טענה ואף ביקש שיירשם בפרוטוקול שהוא התריע ששביל זה הינו מהווה סכנה לציבור באופן מיידי- במידה ואם חלילה יהיה ארוע ביטחוני או תאונה חלילה, לא יהיה מענה. השביל אושר, הוועדה ננעלה והפרוטוקול? ה' יודע היכן הוא.

זה הכביש וזה הפקק, המונה דופק? נדפקת

נכון לעכשיו הורים ממורמרים בעיקר מכך שלקחת ילדים לבית ספר גוזלת למעלה משעה מזמנם, מה שאמור לקחת בדיוק חמש דקות עם תכנון נכון. התלמידים מגיעים באיחור לבית הספר, מה שגורם להם לשיבוש בכל מהלך היום, אבל בבית שמש כמו בבית שמש, הנהלים שונים.