מאת: אביטל וילקומיר, תלמידת ברנקו וייס 
 
הידיעה ששירה בנקי בת ה-16 נרצחה בדם קר במצעד הגאווה, הותירה בכולנו תחושת צמרמורת איומה, עצב וכמובן חמלה, שנערה כה צעירה אשר רצתה לחלוק את הטוב שטמון בה, נלקחה מן העולם ע"י רוצח רשע אשר אינו מודע לכללי החיים והותיר מדינה שלמה מתאבלת ובוכה, ואם שאינה מוצאת את הדרך להתעורר בבוקר ליום חדש ללא בתה הקטנה לצדה, וללא היכולת לראות את ילדתה גדלה ומממשת לתוך חייה את הערכים שניסתה לממש גם באותו הערב שנעשה לה העוול, ת.נ.צ.ב.ה.

ב- 30 ליולי 2015, התקיים בירושלים מצעד הגאווה בו השתתפו אנשים רבים, אנשים אשר תומכים בכך שלכל אדם כאדם, יש זכות לחיות בשיווין, ללא קשר לנטייתו המינית. בנוסף, אנשים רבים שהם לאו דווקא "גאים" אלא אנשים אשר תומכים ברעיון, תומכים בחברם ובני משפחתם גם כן נכחו במצעד, זאת בכדי לחזק את הרעיון ולגרום לשינוי כלשהו. בין אותם תומכים הייתה גם נערה תמימה בת 16 בלבד, אשר הגיעה למצעד עם כוונות טהורות, הגיעה עם רצון מלא לתמוך בחבריה, אך לצערנו שילמה באותו ערב בחייה.

באותו ערב, נדקרו שישה בני אדם ע"י בן עוולה ושמו ישי שליסל. כאמור, חמישה מן הנדקרים הותרו עם פצעים, ורק שירה  אינה עמדה בנזק שנגרם לה על ידי אותו נוכל. הסיבה העיקרית למעשיו של שליסל היא חוסר הסכמה עם הרעיון של "שוויון" , הוא טוען שמעשיו הם נכונים וראויים וההוכחה הטובה ביותר לכך היא שזה לא הפעם הראשונה שהוא פועל כך. שליסל יצא ב- 30 ביוני 2005 לעצרת תפילה בכיכר ציון כהתנגדות למצעד הגאווה. במהלך המצעד, דקר שלושה אנשים בטענה שהוא "בא לרצוח בשליחות האל". הוא הורשע בניסיון בעבירות של ניסיון לרצח ונידון ל-12 שנות מאסר, לבסוף עונשו הומעט ל- 10 שנות מאסר וזאת בשל ערעור של בית המשפט העליון. חודש בלבד לאחר שחרורו, הוא שוב מבטא את דעותיו בצורה קיצונית ביותר וזאת ע"י אירוע שנגמר בלקיחת חיי אדם.

למרות האירועים הטראגיים, השוטרים אשר ניהלו את האירוע והיו אחראים לביטחון, קיבלו הוראה מדויקת להרחיק חרדים מהצועדים, אך החליטו להעלים עין מן ההוראות בתקווה שאירוע מסוג שכזה לא יחזור על עצמו. למרות זאת, התקיפה של ישי הייתה לא צפויה לכולם, לכן יש ספק עד כמה באמת הם היו יכולים לפעול כדי למנוע את אירוע הדקירות המחריד הזה.
אומרים שההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואנחנו רואים זאת גם פה. עדיין אנשים נענשים על הדעות שלהם, עדיין אנשים נרצחים על מי שהם, על מה שהם חושבים ואיך שהם פועלים. עדיין יש אנשים שרואים רק ברצח פתרון יחיד לכך שפעולה מסוימת לא תצא לפועל, אנשים נרצחו בשואה על זהותם, וילדה תמימה נרצחה היום על דעותיה. שבעים ושש שנים, ושום דבר לא השתנה.
את כבודה של שירה, חלקו אלפי אנשים בהלוויתה אשר התקיימה ביום שני ה-3 לאוגוסט בקיבוץ נחשון ליד בית שמש.
​
חבריה ומשפחתה של שירה מתארים אותה כילדה אופטימית, חייכנית ועם כוונות טובות. מטרתנו כעם היא להמשיך להיאבק במה שאנחנו מאמינים בו, ולמען שירה להמשיך להיאבק למען מה שהיא האמינה גם כן, על מנת שתמשיך לחיות בן רוחנו תמיד.

יהי זכרה ברוך.

*צילום תמונה ראשית: פייסבוק