מאת : יקיר טובים

"ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל!"

ראיתם פעם איך ילד נמוך קומה משווה גובה עם חבר? בכף יד ילדותית הוא מודד קו "ישר" אלכסוני ממצח למצח וכך מוכיח לעצמו בפעם המי יודע כמה ש"אנחנו באותו גובה" על אותו דפוס אנחנו חוזרים שוב ושוב בגילאים מבוגרים יותר בצורה משוכללת יותר.


אנו מדברים עליו ואיתו אבל לא יודעים מיהו. א-לוהים איננו משהו שאנחנו יצוריו מסוגלים להגדיר. האין סיפיות שלו יכולה לשגע היא למעלה מהכרתנו והשכל שלנו משתומם ולא קולט. יש כאלה שרוצים לחסוך את כאב הראש. מבלי משים הם מודדים אותו לפי הגובה שלהם וכך מסדרים לעצמם א-לוהים בגובה העיניים מישהו שאפשר להכיל.
פחות מחודש וחצי לאחר מעמד ההתגלות בהר סיני יצר עם ישראל עגל מזהב וקרא לו א-לוהים התרוממות הרוח שהורגשה בהר סיני הייתה בלתי ניתנת לעיכול והעם להוט לא-לוהיו רצה להרגיש אותו קרוב וממשי כך הפך א-לוהים למוגדר למוחשי לפלסטי א-לוהים פה איתנו אפשר אפילו להצטלם איתו.
 
במאה העשרים וכמה איננו חושבים שצורתו של א-לוהים היא עגל אך בכל זאת אנו נוטים להאניש אותו הטעות הראשונה שלנו היא שאנחנו חושבים שאנחנו יכולים לחשוב עליו במקום לנסות להגדיר כדאי לעצום עיניים עמוק עמוק בתוך הלב ישנה מגירה שחשה דברים שהשכל לא יודע להסביר מי שמעז מרגיש איך הקשר עם א-לוהים עובר דרך המקום הנסתר הזה דרך הנשמה ללא מילים ובלי זיופים אם לא נמהר להסביר ולתרגם את הלא נודע אולי עוד נלמד שפה חדשה.