לק"י  10/2/14

ריאתם פעם חתן שלא נמצא בחופה שלו?

סיפור אמיתי: במעמד החופה, כאשר הכלה נכנסה ובתזמון מושלם החל להתנגן השיר שתוכנן, פלט החתן בקול: " איזה יופי! בדיוק בזמן!"
על החופה של עצמו הוא הסתכל מבחוץ, כאילו הוא מפיק הערב ולא החתן.

במקום ליהנות מהופעה, אנשים נדבקים באדיקות לפלאון שלא מפסיק לצלם. במקום להיות נוכחים בהווה ללא חוצצים, הם מתבוננים בו דרך מסך ובכך מתנתקים ממנו. הם רוצים לגבות ולשמר את החוויה, שיהיה להם לאחר כך ולא שמים לב שבכך הם הורגים הופעה חיה, מכניסים אותה לקופסת שימורים ומפסידים אותה.

שמן המשחה היה שמן זית מעורב בבשמים לפי מינונים מדויקים. השמן, שנוצר בהוראה מלמעלה, היה מקודש, ומשיחתו על כלי המשכן קידשה אותם. השמן המיוחד יוצר במהדורה אחת ולא היה לו גיבוי אסור היה ליצר עוד כמותו. למרות היותו חד פעמי ואולי דווקא משום כך, השמן ליווה את עם ישראל קרוב לשמונה מאות שנה ושימש למינוי מלכים וכוהנים גדולים.

אין אפשרות לגבות את החיים וגם אין צורך החיים שלנו הם חד פעמיים ולא יהיו עוד כמותם. החוויות שלנו אינן ניתנות לשכפול וחבל להשקיע את הזמן בתיעוד ובצפייה מבחוץ. לרוב משבשת הפזילה לעבר המצלמות את הספונטניות, והתמונה מייצרת חיוך אבל לא מתעדת את מה שהיה קורה בלעדיה אם נדע למצות חוויה ולהיות בתוכה עד הסוף היא תיחקק בתוכנו ותזין אותנו יותר מכל אלבום.

(מוקדש להצלחה ולפרנסה בשפע לטל שמעוני בת חנה)