מאת: שירן טמוזרטי                                     כמידי שנה, בתחילת חודש יולי, נערך טורניר קט רגל בוגרים לזכרם של הרוגי כביש 38- אסף מיימון ז״ל, משה אילוז ז״ל ושיר מלכה ז״ל. אין ספק שמדובר בטורניר מבורך וראוי אשר מנציח בצורה מכובדת את שלושת יקירנו האהובים. ביום שלישי האחרון, נשמעה שריקת הפתיחה הראשונה של הטורניר המסורתי שמתקיים זו השנה השביעית ברציפות. כ״חולה״ כדורגל שהשתתף בכל הטורנירים הקודמים ואף סייע רבות למען שמירתו והצלחתו, ניסיתי להבין- איך טורניר שהיה נחשב ל״שם דבר״ במחוז ירושלים, הפך לטורניר קטן וצנוע?! למי שלא יודע או לא זוכר, בין השנים 2009-2013 השתתפו בטורניר זה כדורגלנים מאוד בכירים מערים אחרות (בעיקר מירושלים), ביניהם; עוז צבאג, מור אפריים ועמית שמש (הפועל קטמון), יניב בן הרוש ונועם מזרחי (הפועל ירושלים), כפיר מלול (בית״ר גבעת זאב), אבי טקלה (בני יצ׳אלאל) ועוד רבים וטובים. כמו כן כדורגלנים בולטים תוצרת העיר, אשר היו חלק בלתי נפרד מפריחתו של הפרויקט, החליטו לפרוש מהטורניר, כגון; אופיר עזו, אלירן ביגי, חיים ג׳ינו, תמיר בן עמי, בני בן עדי, יוני קים, האחים לויאן וכו׳. בטורנירים הקודמים, עשרות מבעלי העסקים בעיר היו נותנים את הלב והנשמה למען הקבוצה אותה הם היו מממנים מכיסם הפרטי עד שפשוט נמאס להם, הרשימה הזו כוללת את התושבים הבאים: קובי בנישו (פוטו יהודה), אוהד נאג׳י (שוס הדרך), יאיר טמוזרטי (המספריים של יאיר), אבי לוי (פיצוציית הגבעה), אבי מלכה (אביפון), יצחק ביטון (איציק מחשבים), ניר יהודה (המקום של תום), שיפודי קוקו ועוד. הנתונים שציינתי הפחיתו את כמות האוהדים, הקבוצות הצטמצמו מ-14 ל-8, שיטת המוקדמות שונתה משני בתים לבית אחד וסגל שלם של קבוצה אחת מונה כיום שמונה שחקנים בלבד לעומת עשרה בעבר. בשיחות שקיימתי עם כדורגלנים בולטים, ספונסרים ואוהדים , שמעתי בין היתר את הטענות הבאות: ״אי קבלת פרס גרם לי להבין שלא שווה להשקיע ולקחת שוב חלק בטורניר״, ״מלבד התלבושות, אנחנו משלמים גם דמי השתתפות לעירייה בסך 1000 ש״ח ובפועל השיפוט מתחת לכל ביקורת״, ״החוק על אי שילוב שחקני חוץ, פגע ברמה וכמות האוהדים ירדה״. כל אלה ואחרים מעידים על כך כי לממונים יש חלק לא קטן בנפילתו הכואבת  של המונדיאל המקומי והאהוד שלנו. בעבר היו פוקדים את אולם הספורט ״שייבר״ כ-100 צופים לפחות ובשלבי הגמר למעלה מ-500, היום התאכזבתי לדעת שבקושי מגיעים עשרה (נתון שמסכם הכל). חשוב לציין לטובה את עמוס מיימון, שמנהל את הטורניר ביד רמה ומנסה בכל דרך אפשרית לשמור על המסורת המבורכת, למרות שחובבי הכדורגל הרבים בעיר יודעים שאין זה דבר פשוט. לכן, רצוי מאוד ללמוד מהטעויות שנעשו במהלך השנים, לשפר אותן ומי יודע אולי בשנים הבאות כן יתקיים טורניר שנוכל שוב להתגאות בו. בהצלחה ענקית לכל הקבוצות שמשתתפות השנה בטורניר! *בתמונה הראשית: קבוצת ברסלב המיתולוגית