מאת: ציון סולטן
 
חיים בן מרגי ואליסף ורמן, נציגי ״הבית היהודי״, בדרך לקואליציה עם משה אבוטבול. זה עולה משיחות אותם ניהלתי עם השניים, וגם מראיון רדיו שנתן משה אבוטבול, ראש העירייה, לרדיו ״קול חי״ בסוף שבוע שעבר. התנהגותו של דירנפלד מחזקת את משה אבוטבול לתת יותר ל״בית היהודי״, את הפרת המשמעת כהגדרתו הוא לא רוצה עוד.
מתי זה יקרה? לפחות על פי אבוטבול זה אמור להתקיים בימים הקרובים. האם השבוע? האם בין י"ז בתמוז לבין תשעה באב? לא בטוח, שכן החתימה על הסכמים בימים האלה לא תמיד מוצלחת ולכן אולי העניין יידחה למועד מאוחר יותר. מאוחר יותר? זה אומר בסוף יולי, אלא שעד אז הכול יכול להשתנות.
 
"הקואליציה שלך מבוססת על רוב של אחד כמו הקואליציה של ביבי, מבוססת על רוב קול אחד״.... ניסה המראיין לשאול את משה אבוטבול בריאיון ותשובתו, מעניינת מאוד.  "ידענו לגייס לנו שניים מהצד, ברוך ה', זה עבר בשלום". שניים? התכוון לחיים בן מרגי שבתיאום עם אבוטבול לא הגיע לישיבת המליאה ועם אליסף ורמן אשר עזב לפני ההצבעה החשובה.
״למה לא תגייס סיעות ציוניות, תשב עם הבית היהודי, עם הליכוד״... שאלה נדרשת שהציב לו המראיין.
תשובת אבוטבול: "ישבתי ישיבות רבות עם הבית היהודי וגם סיעת הליכוד, ישנה הבשלה עם הבית היהודי, וזה יקרה, יש הסכם מודפס וצריך לגמור את הנושא  בימים הקרובים. גם עם הליכוד יש איזה הסכם יש בעיות ביניהם״...
הנ למי שמתלבט במחשבה, אבוטבול זקוק מאוד לחיזוק הקואליציה שלו. הוא כבר  לא סומך על כל חבריו, וגם לדעתו יש הפרות משמעת. אגב אין זו פעם ראשונה  שמתגלים קלקולים בקואליציה החרדית. כבר בתחילת ינואר היו בקיעים ראשונים סביב העברת התקציב העירוני. אז נחלקה הקואליציה לשניים, דגל בברית עם כוח מול אגודת ישראל וש"ס.

חיים בן מרגי ואליסף ורמן, כל אחד לחוד אישרו את עובדת קיום ההסכם בין אבוטבול לבין הבית היהודי. בהסכם שבעה סעיפים, כמו קבלת החינוך הממלכתי דתי לידי הבית היהודי, תרבות תורנית, מורשת ישראל,  ועוד. לא המחיר מעניין כמו ההצטרפות. אגב, הבית היהודי מוכן לוותר על חלק ממה שקיבל מהקואליציה לטובת הצטרפות הליכוד. הליכוד דוחה את הרעיון, למרות שאבוטבול טוען כי קיים הסכם מוכן.
מה תכלית הצטרפות הבית היהודי?
לשני החברים הדת"לים ברור כי בקרב הציבור הלאומי יהיה קשה לשכנע ולהעביר  הודעה כמו זו, ועם זאת אינם נרתעים. "אינתיפאדה לא תפחיד אותנו. השאלה היא האם אנחנו מאמינים אכן שזה יעזור לנו לפתור חלק מהבעיות הניצבות בפני הציבור שלנו", מנסים השניים לתרץ. לדעתם, וכן, כל אחד אומר בשפתו שלו, ההצטרפות  תביא למניעת המשך ההגירה השלילית מהעיר. "המספרים האלה שאתה מציג מידי פעם, רובצים על כתפינו. זה קרה במשמרת שלנו", אומר אליסף ורמן.
"אנחנו כבר כמעט שנתיים באופוזיציה, מה הצלחנו להגשים? מה עשינו אנחנו כאופוזיציה לטובת העיר. אז נאבקנו, נלחמנו, ביקרנו- ישיבה ליד שולחן ההנהלה, לדעתנו, תתרום הרבה יותר מאשר כל צעקה באופוזיציה", כך משוכנעים השניים.
״אתם באמת מאמינים שקולכם יישמע ליד  תשעה חרדים? הרי החלטות מתקבלות על פי רוב. הרוב לא ממש מתלהב מצירוף  ציוניים להנהלה ואם אבוטבול חש שהוא ראש עיר של כולם, למה צריך אתכם. שידאג הוא לכלל התושבים. הנה לכם  מוקש שלא בטוח שתצליחו להסביר לפני ציבור״, אני מקשה.
האמת בן מרגי ואליסף ורמן אינם בטוחים אכן שהצטרפות היא הצעד הכי נכון, ״אנחנו ננסה, נהיה שם, אם נראה שהשפעתנו דלה ומצומצמת, לא נהסס להסיק משנות. לפחות נוכל לומר לעצמנו ניסינו. המציאות של היום, שאנחנו יושבים מחוץ לשולחן העשייה, אינה  מוסיפה לאיש, בוודרי לא לנו. באנו כדי לעשות למען בית שמש, למען התושבים. ואם לא נוכל לעשות, אין לנו מה לעשות שם בכלל".
ניכר על השניים כי הצטרפות שלהם היא מחוסר ברירה. ״ואולי אתם כאופוזיציה לא הצלחתם להתארגן, לעשות, ליצור, ליזום?״,  אני מקשה על שני החברים.
והשניים בלי הפתעה מודים אכן בכישלון התנהלות האופוזיציה. "לא הצלחנו כמעט בשום דבר שלקחנו על עצמנו. הארגון אינו ארגון וההתנהלות בודאי שאינה עומדת  בדרישה הציבורית להכריע ומהר״.
״אז מתי חותמים, מסכמים ומתחילים לעבוד?״, אני שואל. השניים לא יודעים אם זה ממש השבוע או בקרוב מאוד. "העניין מתבשל, אנחנו מדברים ביננו, מנסים  להשתכנע ולהתחזק שאכן זו הדרך, ומקווים לשכנע אחרים".
אגב, שני הדוברים, גם בן מרגי וגם אליסף ורמן, מרבים להדגיש כי לשניהם אין שום רווח אישי מההצטרפות וכולה למען ציבור שולחיהם.