מאת: שירן טמוזרטי
תמונה ראשית: באדיבות הצלם מיכאל קריספל                                  
                                                                         תלמידי חטיבות הביניים והתיכון כבר יצאו לחופשת הקיץ לפני שבוע ימים, ביום רביעי הקרוב יצטרפו אליהם באופן רשמי תלמידי היסודי וגני הילדים.  אין ספק שימי חופשת הקיץ הם הימים המרגשים והשמחים ביותר עבור כל אותם התלמידים. השמיניסטים נערכים ליום הגיוס, תלמידי כיתות ו׳ בציפייה לקראת המעבר לחטיבת הביניים, תלמידי החטיבה מחכים להיות תיכוניסטים וילדי גן החובה בשיא ההתרגשות (במיוחד ההורים) לפתוח כבר את השנה הראשונה של 12 שנות הלימוד. האמת, חופש זה תמיד כיף ותמיד הוא בא בטוב, לא משנה אם הוא קצר או ארוך, אך רבים בוודאי יסכימו איתי שהחופשים של היום הם לא החופשים של פעם. כל מי שנולד לפני שנות ה-90 (בעיקר) בוודאי זוכר את חופשות הקיץ הכה מיוחדות שכולנו חווינו- טורנירי הקט רגל בבית הנוער, בריכת השחייה העירונית, קולנוע רון עם ההקרנה הבלתי נשכחת של הסרט טיטאניק, הטיילת שבאותם ימים הייתה ה״להיט״ של העיר, הצגות מסיבות הסיום באולם ״שייבר״, הפיצה של מכלוף במרכז המסחרי, התחרויות השונות שהתקיימו במתנ״ס העירוני ונערכו ע״י מאיר בלעיש (סגן ומ״מ ראש העיר כיום)  ״בניית״ המחנה השכונתי, הטיולים הרגליים עם כל ילדי השכונה ועוד. החופשות של השנים האחרונות שונות לגמרי ממה שאנחנו הכרנו, הן מתחילות בפייסבוק ומסתיימות בערב קריוקי עם נרגילה ושתייה. בעידן שלנו, היינו נהנים ממגוון משחקים (ולא וירטואלים) כגון; גוגויים, גולות, בקבוק שבור, פוררות, קולומבוס, טיולים באופני ההרים או הקרוס, כדורגל (ללא הפסקה), אומגה ועוד.  הצעירים שבינינו בטח שואלים את עצמם- ״מה כל כך כיף בזה?״, אז שתדעו שהפשטות מנצחת את הכל והכי כיף זה לדעת שניצחת במציאות ולא מאחורי מסך מחשב או סמארטפון. היום יש עשרות ערוצי טלוויזיה שונים אשר כוללים מאות של תכניות וסדרות (הרוב כמובן איכותיות), אך לצערנו הרב דווקא תכניות הריאליטי הן אלה שתפסו תאוצה בשנים האחרונות ועם כל הכבוד גם כאן ילדי שנות ה-90 מרוויחים עם מגוון סדרות עממיות ומדהימות- הלב, החבר׳ה הטובים, לא כולל שירות, תופסים ראש, פינוקיו, רמת אביב ג׳, כסף קטלני, זהו זה, בלי סודות וכו׳ הן רק חלק מהרשימה הארוכה והנוסטלגית. לא אשכח לעולם את סיום הקיץ בו ילדי הגבעה והמרכז (הרמה אז רק הייתה באופק) היו פוקדים את חנותו של ״יוסי צעצועים״ ורוכשים את הציוד הלימודי לשנה החדשה. אנחנו לא זכינו לרשתות ארציות, לקניונים או למרכזי מסחר גדולים, אלא הסתפקנו בפיצה של מכלוף (כמו שכבר ציינתי) עם הטעם העולמי, בסטקיית דקר בעלת האווירה הביתית, בחנויות הבגדים- מומנטום/ תן סטייל ובטייק בורגר של אבי אסולין, שללא ספק סיפקו את הסחורה הראויה לא פחות ממה שקיים היום. בקיצור- החופש של אז לא יחזור ואולי גם עדיף שכך, מפני שאני בטוח בזה שכל אחד נהנה בדורו ממה שהוא עושה או לא עושה. חופשה נעימה לכולם!