בבסיס הבקשה עמדה טענת העובדים שהועסקו בעבר כקופאים ברשת כי האחרונה מחייבת את הקופאים לשלם במזומן או בדרך של ניכוי משכרם חוסרים שמתגלים בקופות בסיום משמרות העבודה, ב'משטר של אחריות מוחלטת' ובניגוד לדין.
בהחלטה מיום 06.10.26 דחה מותב בראשות השופטת רחל בר"ג הירשברג ונציגי הציבור בנימין אלבז וברוריה ממן את טענת הרשת כי החוסרים שמתגלים בקופות הם בגדר "חוב" המותר לניכוי משכר העבודה כמשמעו בחוק הגנת השכר, וקבע כי ניכוי החוסרים משכר העבודה נעשה בניגוד לדין.
מתוך העדויות בהליך עלה כי קופאים נדרשו לא פעם לשלם את החוסרים בקופה במזומן מכספם הפרטי בסוף יום העבודה. רבים מהם העדיפו לשלם כך כדי למנוע דיווח לממונים שהיה עלול להעמידם בסיכון לפתיחה בהליכי שימוע ופיטורים. עוד עלה מהעדויות כי חתימת העובדים על טפסי הסכמה לניכוי משכרם הושגה תחת לחץ בלתי הוגן, עייפות ואווירת לחץ בסיום המשמרת, ותוך הבטחה שלאחר החתימה על הטופס ייערך בירור. לא פעם התבררה ההבטחה כהבטחת שווא, והבירור לא נערך.
בית הדין קבע כי הרשת ראתה בקופאים אחראיים בלעדיים לחוסרים שהתגלו בקופות, מבלי שהביאה בחשבון את תרומתה האפשרית לחוסרים ומבלי שבדקה את מקור הפער. כך נותר ספק אם היא העמידה לרשות הקופאים תנאים מספיקים לביצוע עבודתם בלי טעויות. בין היתר, הוזכרו תנאים כגון הכשרה והדרכה מספקת, כמות קופות מספקת המונעת לחץ של לקוחות, מתן הפסקות נאותות למנוע הסחות דעת, ותנאים פיזיים הולמים.
על יסוד האמור אישר בית הדין לנהל את התביעה הייצוגית בשם כל הקופאיות והקופאים שעבדו ברשת החל משבע שנים קודם להגשת בקשת האישור ואשר המשיבה ניכתה משכרם כספים בגין חוסרים בקופה. כן חייב את הרשת בתשלום שכר טרחת בא כוח המבקשים בבקשה ובהוצאות המבקשים.
רות שמיר – דוברת בתי הדין לעבודה
בתמונה: סופרמרקט. אילוסטרציה Ai
