אילו יכולתם לחזור בזמן אל ראש השנה הקודם ולמחוק את השנה שחלפה, האם הייתם עושים זאת? במילים אחרות, האם הייתם בוחרים לחיות את השנה שחלפה, לו ידעתם מראש מה עומד לקרות בה?

כשמסתכלים אחורה על מהלך חיינו, לפעמים עולה השאלה בשביל מה לנו בכלל כל הסיפור הזה. אבל העניין הוא שהדברים לא תלויים בנו. על זה נאמר: "על כורחך אתה נוצר, ועל כורחך אתה חי, ועל כורחך אתה מת".

בנוסף, אין לנו מושג מה עומד לקרות ברגע הבא. איננו יודעים את מי נפגוש במהלך היום, מה יקרה לנו בדרך לעבודה וחזרה, מה יקרה לילדינו ולקרובינו. אנחנו חיים באי ודאות קבועה. אם עוד יום עבר ללא סבל, יש כבר סיבה להיות מרוצים. סוחבים, מה שנקרא, מיום ליום.

חכמי הקבלה גילו שיש מעין תוכנת-על שעובדת עלינו כל הזמן. היא מזרימה לנו בכל רגע ורגע נתונים חדשים, שבאים לידי ביטוי בתמונות שאנחנו רואים סביבנו, ובמה שמתרחש בתוכנו פנימה. בחוץ אלו אירועים שקורים לנו, בפנים אלו מחשבות ורגשות שמתעוררים בנו. ובתווך, בין מה שאנחנו חשים סביבנו ובין מה שמתרחש בתוכנו, מתפתחת המודעות שלנו.

הטבע מפתח את כל יצוריו ודוחף גם אותנו קדימה, בלי לשאול את פינו. כיום הגענו לשלב מיוחד בהתפתחותנו כבני אדם, לנקודה של בחירה. ניתנת לנו האפשרות להחליט בעצמנו, האם נרצה להגיע להתפתחות הכרתית. ביכולתנו להבין לאן הטבע מפתח אותנו, להסכים לכך ולהתקדם לשם יחד, עם תוספת רצון משלנו.

אומנם בינתיים, אנחנו חיים בקיום זמני ומוגבל מאוד. אבל לאחר התפתחות מסוימת שהיינו צריכים לעבור לאורך ההיסטוריה, אנחנו כיום כבר בשלים לעבור שינוי פנימי עמוק ולהרגיש חיים נעלים יותר, לגלות עולם חדש. אנחנו נרגיש את העולם בלתי מוגבל - לא בזמן, לא במקום, לא בתנועה.

התכונה הכללית שמפעילה אותנו היא הרצון לקבל, השאיפה לספוג לעצמנו כל מה שרק אפשר. גם כשזה על חשבון אחרים, וגם כשאיננו מודעים לכך בכלל. אנחנו כל הזמן חושבים איך למלא את עצמנו יותר ויותר. כל מה שאנחנו רואים אצל אחרים גורם לנו לקנא, ולרצות גם כן.

כתוצאה מכך, אנחנו כל הזמן רוצים עוד ועוד ועוד, קונים וקונים וקונים. בדרך עובדים עלינו, דוחפים לנו, מרמים אותנו. עם הזמן זה מעייף ומעצבן, ובסוף גם מייאש. ואז תרופות הרגעה, סמים, צריך משהו להרגיע את הלחץ. במוקדם או במאוחר, עולה השאלה: אם שום דבר ממה שהשגתי לא באמת ממלא אותי - מה בעצם שווה כל המרוץ הזה? כאן בדיוק נפתחת לי ההזדמנות לשמוע על עולם אחר.

מסתבר שאנחנו חיים בגיהינום, אבל אפשר לעבור דירה, לגן עדן. כאן ועכשיו. הכניסה לגן עדן היא פשוטה. צריך לפתוח את הלב שלנו לאחרים, ללמוד להתחבר. בחיבור לאחרים אנחנו פותחים לעצמנו תכונה חדשה. במקום הרצון לקבל שהפעיל אותנו עד כה, אנחנו רוכשים רצון חדש, לתת, להתחלק, לדאוג לאחרים. רצון להשפיע. מדובר בעצם בחוש חדש, ובו אנחנו מתחילים להרגיש עולם אחר. אל הרמה הנעלית הזו מקדמת אותנו אותה תוכנת-העל שהזכרנו.

אם רצינו לדעת לאן אנחנו מתפתחים, אז הנה התשובה על רגל אחת. האדם העתידי יהיה שונה מהאדם שאנחנו מכירים היום ביחס שלו לעולם, לכל מה שנמצא מחוץ לו. הוא ירצה להיות קשור ומחובר בכל לבו ונפשו לבני האדם האחרים, לדומם, לצומח ולחי. הוא ירגיש אותם כמו שהוא מרגיש את עצמו.

הפיתוח של האדם העתידי יכול להתחיל רק כאן בישראל. אנחנו נעשה זאת ראשונים, ואחר כך העולם יבוא ללמוד מאיתנו. נתחלק בזה עם כולם, בלי למכור...

נכון, על פניו נראה שהיחסים בישראל של היום הכי רחוקים מכל מה שתיארנו כאן, אבל דווקא מתוך החושך הגדול, מתוך השחיתות, האלימות, הפילוג והשנאה, נוכל להבין סוף סוף שאין ברירה. מוכרחים ליצור כאן שינוי חברתי, אחרת לא נשרוד.

האמת היא שבסטארט אפ הרוחני-חברתי הזה אין מה להמציא, כי השיטה לשדרוג טבע האדם מצויה בידינו כבר אלפי שנים. עד היום היא הייתה נסתרת, כי לרובנו לא היה בה כל צורך, אבל כיום היא מתגלה כדי להצעיד את המין האנושי אל אופק חדש. השיטה נקראת חכמת הקבלה, כי היא מלמדת צעד אחר צעד, איך לקבל, איך לחוש בתכונות החדשות, שנפתח עולם עליון, נצחי ושלם.

אז שתהיה לכולנו שנה טובה, שנה של כניסה לעולם חדש