מליאת הכנסת אישרה בסוף השבוע האחרון בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק הטיפול בפסולת בניין שהניחה ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת וקידם המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרד האוצר בשנים האחרונות. החוק ייכנס לתוקף תוך שנה וחצי מיום אישורו, ומהוה נדבך מרכזי במסגרת מהלך הרחב שמוביל המשרד במסגרת הצוות הבין משרדי לאסדרת משק הפסולת בישראל. החוק מסדיר לראשונה באופן מקיף את שרשרת הטיפול בפסולת בניין, במטרה לצמצם השלכות סביבתיות ובריאותיות, להגביר את הפיקוח והאכיפה, להפחית השלכת פסולת פיראטית ולהגדיל את שיעורי המיחזור והשבת המשאבים.

במדינת ישראל מיוצרים כ-7.5 מיליון טונות של פסולת בניין בשנה.  פסולת בנייה נוצרת משאריות של חומרים המשמשים בבנייה חדשה, בשיפוץ של מבנים קיימים ובפיתוח תשתיות או כתוצאה של הריסת מבנים ותשתיות. פסולת זו מורכבת מחומרים שונים, כגון: בלוקים, בטון, אספלט, זפת ומוצריה, לבנים, מרצפות, קרמיקה, גבס, זכוכית ולוחות בידוד. חומרים אלו ברובם אינרטיים (חומרים שאינם מגיבים לתהליכים כימיים), אך מקצתם הם או מכילים חומרים מסוכנים, רעילים ודליקים.

פסולת הבנייה מיוצרות באלפי אתרי בנייה, מבנים, דירות ועל יד מספר רב של קבלנים, שיפוצניקים ובעלי מלאכה, היא נאצרת בכלי אצירה ייעודיים ומשונעת על ידי אלפי מובילים לאתרי טיפול והטמנה, ברחבי הארץ. מבנה מבוזר זה של השוק, בו יש מספר רב של שחקנים המייצרים את הפסולת, מספר רב של מובילים המשמשים גם כמתווכים בין יצרן הפסולת למתקני הטיפול, יחד עם העדר אסדרה כוללת לתחום, יצר לאורך השנים בעיה משמעותית של השלכת פסולת באופן לא חוקי בשטחים הפתוחים וקושי לבקר, לפקח ולאכוף עבירות אלו. היקף השלכות הפסולת המוערכת נע בחמש שנים האחרונות בין 0.5-1.1 מיליון טונות בשנה, המהווים בין 7%-15% מהיקף הפסולת הנוצרת. הפסולת המושלכת יוצרת מפגעים סביבתיים, אקולוגיים ונופיים משמעותיים,  מהווה סיכון לזיהום קרקע ומי תהום, זיהום אוויר (בעיקר כתוצאה משריפות),  ומשיכת מזיקים וכן מייצרת גם נזק כלכלי למדינה ולגורמים ציבוריים בשל הצורך לפנותה.

לפסולת הבניין פוטנציאל מיחזור גבוה מאוד. ממוצע מיחזור פסולת זו בעשור האחרון עמד על כ-70% מכלל הפסולת שנקלטה באתרים המוסדרים ובשנים האחרונות ניתן לראות אף עליה לכיוון ה-90%. עם זאת, כדי להביא להשבחת התוצרים ולהעלאת השימוש בהם יש להביא להפרדה משמעותית יותר של פסולת במקור.

החוק שאושר היום קובע לראשנה, מסגרת כוללת לניהול פסולת הבניין ועודפי העפר לאורך כל שרשרת הטיפול: החל ממקור היווצרותה באתרי הבנייה, דרך איסופה, הובלתה ותיעודה, ועד להעברתה לאתרי טיפול ומיחזור מורשים. במסגרת החוק כלל העוסקים בתחום פסולת הבניין יידרשו לרישיון ולרישום במרשם; יצרן פסולת (קבלן/משפץ) לא יוכל להעביר פסולת אלא לגורמים הרשומים במרשם; העברת תשלום לעוסקים תעשה אך ורק באמצעות מסלקה ממשלתית, בעוד התשלום יועבר רק לאחר קליטת הפסולת באתר מוסדר. כלי אצירה וכלי רכב להובלת פסולת בניין ינוטרו ויבוקרו באמצעים דיגיטליים באופן רציף,  הרשות המקומית תספק לראשונה שירות לאיסוף ופינוי פסולת הבניין מיצרנים קטנים, בתמורה לתשלום , יקבעו הוראות להפרדה במקור של פסולת בניין וכן הוראות להריסה מקיימת של מבנים, לצורך הגדלת והשבחת המיחזור; יורחבו מנגנוני הפיקוח והאכיפה הן של המשרד להגנת הסביבה והן של הרשויות המקומיות וגופי האכיפה הנוספים.

על ידי כך החוק צפוי לתרום להגדלת שיעורי המיחזור של פסולת הבניין, להגברת השימוש בחומרי בנייה ממוחזרים ולהפחתת התלות בהטמנה ובכריית חומרי גלם חדשים, בהתאם לעקרונות הכלכלה המעגלית ולאסטרטגיית הפסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה.

בנוסף, יאפשר החוק קבלת תמונת מצב טובה יותר על היקפי פסולת הבניין בישראל, ישפר את יכולת קבלת ההחלטות של המדינה והרשויות המקומיות, ויתרום לצמצום מפגעי הפסולת במרחב הציבורי.

אישור החוק מהווה נדבך מרכזי במהלך הרחב שמוביל המשרד להגנת הסביבה לאסדרת משק הפסולת בישראל, הכולל קידום הפחתת הטמנה, הרחבת המיחזור, חיזוק אחריות היצרן ופיתוח תשתיות טיפול מתקדמות. המשרד ימשיך לפעול, בשיתוף משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וגורמי המקצוע, לקידום משק פסולת מתקדם, יעיל ובר?קיימה, שיגן על בריאות הציבור, ישמור על משאבי הטבע ויחזק את הכלכלה המעגלית בישראל.

השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן: "העברת החוק היום מהווה בשורה אדירה לעולמות הסביבה ומהפכה של ממש באסדרת משק הפסולת - מפסולת למשאב, זוהי מדיניות שהובלנו המבוססת על צמצום הטמנה, הגדלת המיחזור ומעבר לכלכלה מעגלית. פסולת בניין היא אחד ממקורות הפסולת הגדולים בישראל, וכאשר אינה מטופלת כראוי היא גורמת למפגעים סביבתיים, לפגיעה בשטחים פתוחים ולהוצאות כבדות על הציבור. החוק שאושר היום מהווה בשורה של ממש לכל אזרח בישראל, החוק צפוי לצמצם מאוד השלכות פסולת בשטחים הפתוחים ואת המפגעים הנובעים מהן ובראשן שריפות פסולת. החוק יבטיח טיפול סביבתי מתקדם בפסולת הבניין לטובת בריאות הציבור, הסביבה והדורות הבאים. ברצוני להודות לוועדת הפנים והגנת הסביבה בראשות ח?כ יצחק קרויזר על העבודה המאומצת להבאת החוק לקו הסיום?

 רמי רוזן, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה: "אישור החוק הוא אבן דרך משמעותית באסטרטגיית הפסולת שמוביל המשרד להגנת הסביבה. לראשונה מוסדרת כלל שרשרת הטיפול בפסולת הבניין באמצעות מעטפת רגולטורית אחת, המשלבת רישוי, תיעוד דיגיטלי, בקרה רציפה, מנגנוני תשלום מפוקחים והרחבת סמכויות הפיקוח והאכיפה הן של המשרד להגנת הסביבה והן של הרשויות המקומיות. שילוב כלים זה צפוי לצמצם באופן משמעותי את ההשלכות הבלתי חוקיות, להעלות את שיעור המיחזור ולבסס משק פסולת מתקדם, יעיל ושקוף יותר."

אלעד עמיחי, סמנכ"ל בכיר שלטון מקומי וקהילה במשרד להגנת הסביבה: "החוק מעניק לראשונה מסגרת אסדרתית מקיפה לניהול פסולת בניין בישראל, החל ממקור היווצרותה ועד לטיפול הסופי בה. הוא יאפשר שיפור משמעותי ביכולת המעקב, הפיקוח והאכיפה, יסייע לרשויות המקומיות להתמודד עם השלכות הפסולת הבלתי חוקיות, ויתרום להגדלת שיעורי המיחזור ולפיתוח שוק מתקדם של חומרי בנייה ממוחזרים."