בהחלטה דרמטית שהותרה לפרסום, הורה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב על עריכת אבחון מסוגלות הורית לשני הורים המצויים בסכסוך גירושים ממושך. בנוסף, הורה בית המשפט לערוך אבחון פסיכודיאגנוסטי ובדיקה פסיכיאטרית לבנם הקטין.

ההחלטה ניתנה לאחר ששירותי הרווחה התריעו, כי מצבו הרגשי של הילד קשה, וכי הוא מצוי בקונפליקט נאמנויות חריף בין הוריו, שאף עלול להביאו לאובדנות.

הרקע להחלטה הוא סכסוך בין בני זוג לשעבר, תושבי גוש דן, שהתגרשו בשנת 2018, ולהם בן בגיל בית ספר יסודי.

אף שבעבר נקבעו אחריות הורית משותפת וזמני שהות שווים, טען האב כי האם אינה משלימה עם מקומו כהורה שווה, ופועלת בפועל לצמצום נוכחותו בחיי הילד.

הסכסוך העז בין הצדדים הסלים לאחרונה בעקבות ניסיונות האם לחבל בהשתלבות הקטין בבית ספר החדש, בניגוד להוראות החלטת בית המשפט המחוזי שהכיר בקיומם של ניצני ניכור הורי, שיש למגר.

הסכסוך הוביל לפתיחת שני הליכים מקבילים: האחד תביעת האם להחזרת הקטין למסגרת חינוכית קודמת הקרובה לביתה. והשני תביעת האב בעניין זמני השהות וטיפול בקטין כאמצעי האחרון לפני נקיטה בהליך נזקקות מטעם רשויות הרווחה.

עוה"ד ארתור שני ורותם כהן המייצגים את האב טענו, כי לא מדובר במחלוקת חינוכית רגילה, אלא בניסיון מתמשך מצד האם לדחוק את האב מחיי בנו.

לדברי עוה"ד שני וכהן, האם אינה רואה באב דמות הורית שווה, ואינה רואה בביתו בית אמיתי עבור הקטין, ולדבריהם, הוויכוח סביב זהות בית הספר מהווה רק ביטוי חיצוני לבעיה עמוקה יותר: הדרה הדרגתית של האב מחיי בנו.

במסגרת ההליך ביקשו עוה"ד שני וכהן להעביר את הילד לחזקת האב, ולקבוע כי הקשר בין הילד לבין האם יתקיים במרכז קשר ובפיקוח, על מנת למנוע את שטיפות המוח המחלחלות לקטין מאימו וכבר נותנות אותיותיהן בנפשו הרגישה של הקטין ובכך לאפשר מרחב מוגן לקיום קשר מטיב.

בשל הסכסוך העז והממושך בין ההורים, מינה בית המשפט לילד אפוטרופא לדין, ולאחרונה עבר הילד תסקיר של שירותי הרווחה, אשר ממצאיו קשים ביותר.

על פי תסקיר שירותי הרווחה, ילדם של הצדדים מצוי במצוקה רגשית קשה, קרוע בין הוריו וחשוף לקונפליקט נאמנויות. בתסקיר צוין, כי הסכסוך בין ההורים "השתלט על נפשו" של הילד, ואף הובאה התרשמות שלפיה הוא מאבד את העצמי שלו, ומבטא מחשבות אובדניות.

שירותי הרווחה התרשמו, כי שני ההורים אינם מצליחים להרגיע את הקונפליקט ביניהם, ואינם בוחלים מלהכניס את הילד ללב הסכסוך, אך חלק משמעותי מהתמונה שהונחה בפני בית המשפט נגע לקשיים שיוצרת האם.

בתסקיר צוין, כי הילד מרבה לדבר מגרונה של האם ומביע עמדות הזדהות חזקות עמה. לצד זאת, צוין, כי האם מסורה לטיפול בו, אך חרף כך מתקשה לאפשר לו קשר קרוב אביו.

גם האפוטרופא לדין שמונתה לקטין, הצביעה על קושי מהותי ביחסה של האם למעמד האב, ולפעולותיה למניעת הקשר בין האב לבנו.

לאחר קבלת המלצות התסקיר, לרבות המלצה לאבחון מסוגלות הורית לשני ההורים, השיבו עוה"ד שני וכהן להמלצות התסקיר וטענו ליצירת "סימטריה מלאכותית" בין התנהלות האם להתנהלות האב בצורה אבסורדית, שאינה מבחינה בין פעולות שננקטו ע"י האם מגחמות אישיות ועולות לכדי פגיעה ברורה בקטין, לרבות עירובו בהליך המשפטי, לבין פעולות שננקטו ע"י האב בראי טובת הקטין ולצורך שמירה על שלומו ובטחוני האישי, הפיזי והנפשי.

עוה"ד שני וכהן התנגדו לשליחת האב לאבחון. לטענתם, אין בתיק אינדיקציה ממשית לפגם במסוגלותו ההורית, בעוד שלגבי האם קיימות אינדיקציות ברורות: היא אינה מכירה במרשו כהורה שווה, פועלת באופן חד-צדדי סביב הילד, ומנסה לקבע מציאות שבה האב נדחק מחייו.

לדברי עורכי הדין, שליחת שני ההורים לתסקיר יוצרת סימטריה מלאכותית לפיה שני ההורים נושאים באחריות דומה למשבר. לדבריהם, ההליך אותו יזם אינו נובע מלוחמנות או מרצון לנגח את האם, אלא מהווה כלי הגנה יחיד שנותר בידי מרשם מול הפרות חוזרות של החלטות שיפוטיות ומול מצוקה נפשית גוברת של הילד.

במקביל ביקש האב למנות מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, כדי לערוך לבנו בדיקה אבחנתית מקיפה. לטענתו, האם קובעת תורים למומחים ללא התייעצות עמו וללא הסכמתו, ומנסה לייצר משבר מלאכותי סביב מצבו הנפשי של הילד כדי לקדם את עמדתה בנוגע למסגרת החינוכית.

האם טענה מנגד כי המחלוקת המרכזית היא המסגרת החינוכית של הילד, ולא שאלת מסוגלות ההורים, וכי האבחונים עלולים להכביד עליו. היא לא התנגדה לעצם הבדיקה הפסיכיאטרית, אך ביקשה שתיערך אצל רופא שאליו כבר נקבע תור, או שרופא המשפחה יכריע בזהות הבודק.

השופטת סגלית אופק קבעה כי אבחון מסוגלות הורית אינו צעד שגרתי, שכן מדובר בבדיקה מקצועית משמעותית, ולעיתים נעשית תוך בדיקות ישירות מול הילד. עם זאת, לנוכח עומק הסכסוך, מצבו של הקטין והתרשמות גורמי המקצוע, קבעה השופטת כי במקרה זה אין מנוס מבדיקה כוללת.

השופטת דחתה את ניסיון האם לצמצם את המחלוקת לשאלת המסגרת החינוכית בלבד, וקבעה כי אין מדובר בסכסוך חינוכי נקודתי. בכך קיבל בית המשפט את התמונה שלפיה מאחורי הדיון על בית הספר עומדת מחלוקת רחבה בהרבה על מקומו של האב בחיי הילד.

מנגד, בית המשפט לא קיבל את דרישת האב לפטור אותו מאבחון. לדברי השופטת אופק, שליחתו של האב לאבחון אינה מוכיחה סימטריה אמיתית בין ההורים, אלא משקפת את רצון בית המשפט לקבל תמונה מקצועית מלאה, גם לאחר שהאינדיקציות המרכזיות, לשיטתו, נוגעות להתנהלות האם.

בסופו של דבר הורתה השופטת לשני ההורים לפנות לאלתר לאחד משני מרכזי אבחון מקצועיים, לפי זמינות מיידית, לצורך עריכת אבחוני מסוגלות הורית והערכות נוספות. עוד נקבע, כי הילד יעבור אבחון פסיכודיאגנוסטי, וכי ממצאי האבחונים יועברו לבית המשפט ולשירותי הרווחה, כדי לאפשר הגשת תסקיר משלים עם המלצות קבועות.

בעניין הבדיקה הפסיכיאטרית קבעה השופטת, כי איש מההורים אינו חולק על עצם הצורך בבדיקה. מאחר שההורים לא הצליחו להסכים על זהות הרופא, נקבע כי רופא המשפחה של הילד יבחן האם הרופא אותו הציעה האם מתאים לעריכת הבדיקה. אם הוא יימצא כלא מתאים, יופנו ההורים למומחה אחר בהקדם האפשרי.

עוד נקבע, כי שני ההורים יהיו רשאים להיות נוכחים בבדיקה הפסיכיאטרית שתיערך לבנם, בכפוף להנחיות הגורם הרפואי. השופטת הזהירה, כי הורה שיסכל את עריכת הבדיקה יישא בתוצאות מעשיו.

בסיפא החלטתה כתבה השופטת, כי בכוחו של כל הורה להרוס, או לפחות להקשות, על הקשר בין ילדו לבין ההורה האחר, אך בסופו של דבר כולם יינזקו מכך. היא קראה להורים לפעול יחד, והבהירה, כי שיתוף פעולה ביניהם עשוי להועיל לילד הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך.

עורכי הדין ארתור שני ורותם כהן, המייצגים את האב, מסרו: "כאשר אם אינה רואה באב הורה שווה, ובביתו כבית ראוי לבנו, זו אינה מחלוקת חינוכית רגילה אלא סכנה ממשית לקיום הקשר בין הילד לאביו. האב לא נאבק על אגו או שליטה, אלא על זכותו של הילד לגדול עם שני הוריו. החלטת בית המשפט להורות על בדיקות מקצועיות מקיפות, כולל בדיקה פסיכיאטרית לקטין, מלמדת שמצוקת הילד מחייבת בירור מידי. יחד עם זאת, הניסיון לייצר סימטריה מלאכותית מייצר נזק מהותי לאב ולקטין הן ברמה הכלכלית והן ברמת היעדר הטיפול לקטין שמצבו ממשיך להידרדר על העת, כל עוד המצב הנוכחי נותר על כנו".