מאת: שירן טמוזרטי                                 השאלה האם הורים אמורים להיות מעורבים בשירותם הצבאי של ילדיהם שנויה במחלוקת. הורים, מורים, אנשי רוח, פוליטיקאים, אנשי צבא ומתגייסים צעירים מתלבטים רבות לגבי נושא זה. נשאלת השאלה: היכן עובר הגבול בין מעורבות להתערבות? 

המעורבות משמעותה ליצור קשר בסיסי וטבעי בין ההורה לבין הצבא, כך ההורה יוכל לדעת פרטים שונים על תפקידו, לדעת כיצד נראה הבסיס בו הבן  משרת, מי הם מפקדיו ואף איך רמת האוכל שהוא מקבל. מתי המעורבות הופכת להתערבות? במקרה שההורים חוצים את הקו האדום, ואומרים למפקדים מה לעשות וכיצד לנהוג. 

התערבות זאת מחבלת בכושרו של צה"ל. הורה לא יכול להתערב במשימת הפעילות המבצעית, או למנוע מילדו להגיע לתפקיד או למשימה שנדרשה ממנו לבצע.
המדינה היא זו שמחליטה כמה טייסים היא צריכה, כמה לוחמים, כמה כבאים וכמה פקידים. ברגע שההורה מתערב בתפקיד של ילדו, הוא מפר את האיזון הקיים, והצרכים שנדרשים למען ביטחון המדינה משתנים. 

הגיוס לצבא מביא לשחרור מהמסגרות הלימודיות והחברתיות אליהם השתייכו הילדים לפני כן, למעט ניתוק מהמשפחה, ולעצמאות. זו אמורה להיות הפעם הראשונה שהבן או הבת יוצאים מהבית החם ועוברים למערכת נוקשה ותובענית, והם עומדים בזכות עצמם, אבל ברגע שהורים מתערבים בתהליך זה – הפגיעה היא אך ורק בילדים. הם נהיים פחות עצמאיים, נעזרים רבות בהוריהם כדי לממש את רצונם, ומתנתקים פחות ופחות ממשפחתם.

במידה והחייל והוריו מאוכזבים מהתפקיד שהוא קיבל, או שהוא מחוייב לבצע פקודה או משימה שקשה לו לביצוע, אפשר לנסות לראות מה ניתן לעשות בעניין, אבל אין להכתיב לממונים עליו מה לעשות וכיצד לנהוג. אומנם במקרים מסויימים מעורבות ההורים נראית חיונית, אך בכל זאת חשוב לתת לצה"ל את הלגיטימציה להכריע בדבר פעילותם של החיילים.

ייעודיו של צה"ל הם: להגן על שלמות מדינת ישראל ולבטא את זכויותיה, לשמש בסיס כוח שיאפשר לדרג המדיני חופש פעולה, להוות כוח התרעה מפני יוזמה תוקפנית כנגד מדינת ישראל, ולהיות כוח הכרעה במלחמה. זה אולי מאכזב לא לקבל תפקיד שרוצים, אבל חשוב לזכור שלמדינה יש את מניעיה וצרכיה, ואם זה התפקיד שמתקבל – כנראה שקיימת לכך סיבה. לכן, כדאי להסתדר עם מה שיש ולהפיק את המיטב מהתפקיד, אפילו אם הוא לא היה בעדיפות ראשונה.
במדינה בה הצבא מהווה את מוקד הכוח העיקרי ועליו נשען הביטחון המדיני, על האזרחים לאפשר לו לכוון את חייליו ע"פ צורכי הצבא והמדינה, גם אם הדבר ימנע מההורים מעורבות למען ילדיהם. יש לגבות את החלטותיו, ולהאמין בדרכו.