האם ייתכן שרופאים התעלמו לחלוטין מממצא מחשיד במערכת השתן, שעליו הצביע המפענח באופן מפורש – וכתוצאה מכך הפכה אישה לשבר כלי ולחולה סיעודית? טענות קשות אלה מועלות בתביעה לרשלנות רפואית אותה הגיש עו"ד רן שפירא בשמה נגד קופת החולים.

על פי הנטען, כבר במאי 2019 פנתה ס' לרופאת המשפחה בקופת חולים והתלוננה על כאבים עזים בבטן התחתונה ובמפשעה. היא הופנתה לבדיקת אולטרסאונד שבוצעה במכון דימות חיצוני, ובה התגלה ממצא חשוד בגודל כ־4 ס"מ. מפענח הבדיקה ציין כי הממצא יכול להתאים לשלב ראשוני של סרטן בדרכי השתן.

היא מסרה לרופאת המשפחה את ממצאי הבדיקה, אך זו, על פי הנטען, התעלמה לחלוטין מהערת המפענח, לא סיפקה לה כל הסבר על משמעות הממצא, ולא הפנתה אותה להמשך בירור אצל אורולוג מומחה.

כחצי שנה לאחר מכן, בנובמבר 2019, שבה האישה לביקור נוסף אצל רופאת המשפחה עם תלונות דומות, אך גם אז, על פי הנטען, לא קודם בירור הממצא.

במהלך שנת 2020, בבדיקות דם שבוצעו במסגרת הקהילה, נמצא כי ס' סובלת מאנמיה קשה. היא הופנתה לבירור גסטרואנטרולוגי, שבמסגרתו לא אותר מקור לדימום. על פי הנטען, גם בשלב זה לא נבחנה האפשרות שמקורו של הדימום בשלפוחית השתן, חרף הממצא החשוד שתועד קודם לכן.

בשנת 2021, פנתה מספר פעמים לרופאת המשפחה בעקבות הופעת דימום בשתן ותחושת צריבה, אך על פי הנטען, היא טופלה שוב ושוב כמי שסובלת מזיהום בדרכי השתן, מבלי שייערך בירור עמוק לשלל הממצאים המחשידים ולקשר ביניהם.

רק בנובמבר 2021, לאחר הופעת דם גלוי בשתן, החליטה  לפנות לרופא אחר במסגרת הקופה. רופא זה, שסקר את הממצאים, הפנה אותה לבדיקת אולטרסאונד נוספת במכון דימות. גם בבדיקה זו הודגם ממצא בשלפוחית, והומלץ על המשך בירור, אך על פי הנטען לא הוסברה לה הדחיפות הנדרשת.

כשלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 2022, עברה האישה בדיקת CT בטן ואגן בבית חולים פרטי, אשר איתרה שני גושים משמעותיים בגודל של כ־4 ס"מ כל אחד.

לנוכח הממצאים, הופנתה  לניתוח לכריתת הגידול בבית חולים, במהלכו התגלה בגופה גידול גדול ומפושט, המערב חלקים נרחבים מדופן שלפוחית השתן.

בניתוח נוסף שבוצע במאי 2022, נמצאו בשלפוחית גם מוקדים נוספים של סרטן אגרסיבי מסוג CIS, הידוע כבעל פוטנציאל התפשטות גבוה.

על פי הנטען, כתוצאה מהאיחור באבחון נדרשה  לעבור טיפולים מורכבים וממושכים, ובהם סדרות של טיפולים בשלפוחית מסוג BCG לצד מעקבים פולשניים חוזרים ובדיקות תקופתיות. טיפולים אלה, כך נטען, גרמו לה לפגיעה תפקודית קשה ומתמשכת, והותירו השלכות ארוכות טווח על מצבה הבריאותי ואיכות חייה.

לדברי עו"ד שפירא, כיום היא סובלת מתכיפות ודחיפות במתן שתן, דליפות וקושי בהתרוקנות, מצבים המחייבים טיפול תרופתי קבוע ופוגעים באופן משמעותי בשגרת חייה. בנוסף, מצבה מתאפיין בחולשה, עייפות והפרעות שינה קשות, בין היתר בשל הצורך לקום לשירותים לעיתים תכופות במהלך הלילה.

בשל מכלול פגיעות אלו, מתקשה היא לתפקד באופן עצמאי, נמנעת מיציאה מהבית ומקיום חיי חברה, ולמרות שניסתה להמשיך לעבוד, פוטרה מעבודתה בשל מגבלותיה.

על רקע זה, ולאור התלות הגוברת בסיוע בפעולות היומיום הפשוטות ביותר, הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כסיעודית לצמיתות.

בעקבות מצבה, פנתה האישה לעו"ד רן שפירא, אשר הגיש בשמה תביעה לרשלנות רפואית נגד קופת החולים. בתביעה נטען כי אילו היו רופאי הקופה מתייחסים לממצאי הפיענוח הראשוני, ומחלתה הייתה מאובחנת בזמן, ניתן היה לטפל בס' בהליך פשוט ביותר, ללא צורך בטיפולים מורכבים וממושכים.

תחת זאת, נטען, הטיפול בה עוכב בשל רשלנות קשה, ובעקבות כך הפכה האישה לשבר כלי, הוכרה כסיעודית, איבדה את עצמאותה ואת יכולתה להתפרנס בכוחות עצמה, ותוחלת חייה נפגעה באופן משמעותי.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית מאת ד"ר יעקב יעקבי, מומחה לכירורגיה אורולוגית.

בחוות דעתו קובע ד"ר יעקבי כי האישה סבלה מעיכוב חמור באבחון סרטן שלפוחית השתן, שנמשך קרוב לשלוש שנים – למרות שממצא החשוד במפורש לגידול מסוג TCC תועד אצלה כבר בשנת 2019. לדבריו, כבר באותו שלב היה על רופאת המשפחה להפנות את ס' באופן מידי לבירור אורולוגי, ולאבחון שלפוחית באמצעות סיב אופטי, לצורך שלילת ממאירות.

ד"ר יעקבי מדגיש כי אילו הבירור היה מבוצע בזמן, ניתן היה לאבחן את המחלה בשלב מוקדם, כאשר מדובר בגידול קטן, ממוקד וללא מרכיבים אגרסיביים.

בשלב כזה, לדבריו, הטיפול פשוט ומוגבל יחסית, וסיכויי הצלחתו גבוהים מאד [98%]. לעומת זאת, בפועל, בשל העיכוב הממושך באבחון, המחלה התקדמה והפכה לרב־מוקדית, עם מרכיבים אגרסיביים, שהצריכו טיפולים מורכבים בהרבה, אשר העלו את הסיכון להישנות ולהחמרה. לדברי ד"ר יעקבי, האבחון המאוחר פגע במידה מסוימת בסיכויי ההישרדות שלה, אך השפעתו המרכזית היא בהחמרת מהלך המחלה.

לדבריו, כאשר סרטן מסוג זה מתקדם והופך אגרסיבי יותר, עולה הסיכון להישנות, נדרש טיפול מורכב יותר, ונפגעת תוחלת החיים. לדברי המומחה, העיכוב באבחון לא רק הפחית את סיכויי ההחלמה במובן הסטטיסטי, אלא גם גרם בפועל להחמרה ממשית במצב המחלה, להרחבת היקף הטיפול הנדרש ולנזקים תפקודיים מתמשכים.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה, מבקש עו"ד שפירא מבית המשפט לחייב את קופת החולים לפצות את מרשתו בגין כלל נזקיה, לרבות הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, עזרת צד שלישי וכאב וסבל, בסכום של עד 2.5 מיליון שקלים. התביעה הוגשה לביהמ"ש השלום בתל אביב.. טרם הוגש כתב הגנה.

עו"ד רן שפירא https://www.ranshapira.co.il/ מתמחה בתביעות ביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.