צעירה כבת 40, שהגיעה למיון כשהיא פצועה וחסרת הכרה, שוחררה למרות אזהרות מפורשות על אובדנות, ולמחרת הציתה את עצמה למוות. כך נטען בתביעה אותה הגישו הוריה באמצעות עורכי הדין אביחי יהוסף ויונתן יהוסף לבית המשפט המחוזי בתל אביב.

על פי כתב התביעה, המנוחה (40) סבלה משורה של הפרעות נפשיות, ובהן סכיזופרניה, הפרעה דיסוציאטיבית והפרעת אישיות גבולית. היא אושפזה בעבר מספר פעמים, לרבות באשפוזים בכפייה, בין היתר בעקבות ניסיונות התאבדות.

בשנים שקדמו למקרה התמודדה המנוחה עם הליך פלילי בגין תקיפת עובדת סוציאלית, אשר העמיק את מצוקתה הנפשית. בתקופה שקדמה לאירוע הוחלף לה טיפול תרופתי, שלא היטיב עמה, ובשבועיים שלפני הגעתה לבית החולים כמעט שלא אכלה, מיעטה לישון והפגינה הידרדרות תפקודית חריפה.

ביום האירוע הובאה המנוחה לבית חולים לאחר שנמצאה פצועה וחסרת הכרה ברחוב. בת דודתה, שליוותה אותה, התריעה בפני הצוות הרפואי כי היא מצויה במצב נפשי קשה וכי קיים חשש ממשי שתפגע בעצמה. בעקבות הדברים הועברה המנוחה למיון הפסיכיאטרי בבית החולים פסיכיאטרי אחר לצורך הערכה דחופה. במקביל הוזעקה אמה למקום.

על פי התביעה, במהלך הבדיקה בבית החולים הפסיכיאטרי, הזהירו האם ובת הדודה באופן מפורש את הצוות הרפואי משחרורה לביתה, מדאגה לשלומה. בנוסף, העידה המנוחה עצמה כי ניסתה להצית את עצמה כחצי שנה קודם לכן.

למרות האזהרות המפורשות והעבר האובדני - שוחררה המנוחה לביתה. בתחילה, כך נטען, ביקש הרופא מהאם לקחת אחריות ולהשגיח על בתה, אך זו סירבה. לאחר מכן התקשר הרופא לאב, אשר לא היה מעורב באירועים, ובשיחה קצרה ביקש ממנו ללוות את בתו מבלי לפרט בפניו את מורכבות מצבה. האב, על פי הנטען, נענה לבקשה.

לדברי עורכי הדין יהוסף, בהמשך נרשם במסמכים הרפואיים כי ההורים הסכימו לקחת אחריות להשגחה, אף שלטענתם לא כך היה. על בסיס רישום זה שוחררה המנוחה לביתה.

למחרת היום, פחות מ-24 שעות לאחר שחרורה, שפכה המנוחה על עצמה כשני ליטרים של דלק והציתה את עצמה. כעבור יומיים נפטרה מפצעיה.

אל כתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר נפתלי מדר, מומחה לפסיכיאטריה, אשר קבע כי בהגיעה לבית החולים נשקפה למנוחה סכנה ברורה ומיידית לאובדנות, וכי ההחלטה לשחררה התקבלה בניגוד לסטנדרטים המקצועיים.

לדבריו, התמונה הקלינית שעמדה בפני הצוות הרפואי כללה מצב פסיכוטי פעיל, מחשבות שווא של אשמה, אי שקט ניכר, פגיעה בשיפוט ובבוחן המציאות, לצד היסטוריה של ניסיונות התאבדות והידרדרות תפקודית חריפה, שהתבטאה בחוסר אכילה, מיעוט שינה והתבטאויות של ייאוש. לדברי המומחה, עצם העובדה שהמנוחה חיה לבדה וללא מערכת תמיכה יציבה החמירה את הסיכון האובדני.

המומחה מדגיש כי שילוב נתונים זה יוצר רמת מסוכנות אובדנית גבוהה ביותר, המחייבת הערכת סיכון מקיפה ואינה מאפשרת הסתמכות על התרשמות רגעית בלבד. לדבריו, במצב כזה היה על הצוות הרפואי לשקול אשפוז, ואף אשפוז כפוי, במיוחד לאחר שהמנוחה סירבה להמשך אשפוז מרצון.

עוד מציין ד"ר מדר כי ההסתמכות על הצהרתה של המנוחה כי אינה מתכוונת לפגוע בעצמה מהווה טעות מקצועית, שכן מדובר בגישה שאינה מוכחת ואף מוכרת בספרות הרפואית כבלתי יעילה. לדבריו, הצהרה כזו אינה יכולה לגבור על נתונים אובייקטיביים כגון ניסיון אובדני קודם, מצב פסיכוטי פעיל והידרדרות תפקודית.

המומחה מוסיף כי בבית החולים הפסיכיאטרי לא ננקטו צעדים בסיסיים להפחתת הסיכון - לא בוצעה הערכת מסוכנות מובנית, לא ניתנה מעטפת השגחה מתאימה, ולא נבנתה תוכנית טיפול או הגנה למניעת פגיעה עצמית. לדבריו, במצב דברים זה, שחרור המנוחה לביתה היווה סטייה מהותית מהסטנדרט הרפואי. לדבריו, אילו הייתה המנוחה מאושפזת ומטופלת בהתאם לכללים המקצועיים, ניתן היה למנוע את מותה.

בתביעה, שהוגשה בימים אלה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, מבקשים עורכי הדין יהוסף לפצות את המשפחה על אובדנה הנורא, עד לגובה סמכותו של בית המשפט. טרם הוגשו כתבי הגנה.

עורכי הדין יונתן יהוסף ואביחי יהוסף https://yehosef.co.il הינם שותפים מייסדים במשרד עורכי הדין יהוסף ושות׳. המשרד מתמחה בניהול תיקי ליטיגציה אזרחית ומסחרית, תובענות ייצוגיות, דיני עבודה, סכסוכי משפחה מורכבים, צווארון לבן ועוד. בין לקוחות המשרד נמנים חברות מובילות, עמותות, מלכ"רים, אישי ציבור ואנשי עסקים..