תביעת עתק לרשלנות רפואית הוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, על ידי עורכת הדין עדי וייס, המייצגת הורים לילדה שנולדה עם מומים קשים, לאחר היריון לתאומות לא זהות.
התביעה הוגשה בימים אלה נגד קופת חולים לאומית, שני רופאים פרטיים, שאחד מהם טיפל באם גם במסגרת הקופה, וכנגד משרד הבריאות המפעיל בית החולים שיבא תל השומר.
על פי התביעה, ההורים נפלו קורבן לשורה של מחדלים רפואיים לאורך היריון, החל משלב הבירור הגנטי, דרך מעקב ההיריון בסיכון, ועד לקבלת החלטות של הצוות הרפואי בשלב מתקדם של ההיריון. המחדלים הרפואיים הובילו לכך שאחת מהתאומות נולדה עם ליזנצפליה ("תסמונת המוח החלק"), תסמונת גנטית קשה ובלתי הפיכה הפוגעת בהתפתחות המוח.
לדברי עו״ד עדי וייס, "תסמונת המוח החלק" היא הפרעה נדירה וחמורה בהתפתחות המוח שמתהווה במהלך ההיריון, ובה קליפת המוח אינה מתפתחת כראוי, ואינה יוצרת את הקפלים והחריצים שמאפיינים מוח תקין.
משמעותה הקלינית של התסמונת הינה פגיעה נוירולוגית קשה הכוללת עיכוב התפתחותי עמוק, קשיים חמורים בתנועה ובשליטה מוטורית, פגיעה קשה בדיבור ובתקשורת, ולעיתים גם פרכוסים ובעיות נשימה והאכלה. מדובר במצב בלתי הפיך, שמצריך תלות מלאה בטיפול והשגחה לאורך החיים.
לפי כתב התביעה, ההיריון הלקוי היה הריונה השלישי של האם, אשר נקלט לאחר טיפולי פוריות. הריונה הראשון של האם הסתיים בהפלה מוקדמת, וההיריון השני, שנקלט גם הוא לאחר טיפולי פוריות, הסתיים בלידת בת בריאה.
כבר בתחילת הריונה, נשלחה האם למעקב אצל רופא בקופת חולים לאומית, שלפי הנטען ייעץ לה במקביל גם כרופא פרטי.. רופא זה המליץ להורים על ביצוע בדיקת NIPT – בדיקת דם פרטית המוגדרת כבדיקת סקר ולא בדיקה אבחנתית – אשר על פי הספרות הרפואית, אינה מתאימה להיריון תאומים.
לטענת עו"ד וייס, הרופא הציג את ה-NIPT ככלי מרכזי לבירור גנטי, מבלי להבהיר להורים את מגבלות הבדיקה בהיריון תאומים, ומבלי להציג בפניהם בצורה מלאה את החלופות האבחנתיות המקובלות, ובהן דיקור מי שפיר או סיסי שליה עם בדיקת צ'יפ גנטי.
לדברי עו"ד וייס, לא ברור האם לרופא גם עמד תמריץ כספי בבסיס המלצתו, משום שבדיקת ה-NIPT אינה כלולה בסל הבריאות, וההורים הופנו לבצעה במרפאה פרטית, בעלות של אלפי שקלים.
וכך, במהלך השבוע ה־12 להיריון, ביצעה האם את בדיקת ה-NIPT, ותוצאותיה התקבלו כתקינות.
בניגוד לנוהל המקובל, כך טוענת עו"ד וייס, נשלחו תוצאות בדיקת ה-NIPT אל האם בדואר אלקטרוני, ללא שיחת הסבר רפואית מסודרת, שבה אמור היה הרופא להדגיש את מגבלות הבדיקה בהיריון תאומים. לדבריה, הרופא לא הבהיר להורים מהי משמעותה של תוצאה "תקינה" בנסיבות שכאלה – ויצר אצלם תחושת ביטחון כוזבת כי הבירור הגנטי בעניינם מוצה.
היות ומדובר בהיריון תאומים, הופנתה האם למעקב בהיריון בסיכון בבית החולים שיבא תל השומר.
בביקורם הראשון בשיבא נרשם כי מדובר בהיריון תאומים וכי בוצעו שקיפות עורפית ובדיקת NIPT עם תוצאות תקינות.
לטענת עו״ד וייס, גם הרופאה שליוותה את ההורים בשיבא לא הבהירה להם כי בדיקת ה-NIPT לא מתאימה להיריון תאומים - אף שבטופסי ההסכמה של בית החולים עצמו מצוין במפורש חוסר התאמה זה.
על פי הנטען, רופאה זו לא הפנתה את ההורים לייעוץ גנטי, ולא סקרה בפניהם מידע מלא על אפשרויות אבחנתיות נוספות.
וכך, ככל שההיריון התקדם, הופיעו בבדיקות ההיריון סימני אזהרה נוספים, אולם גם כאן, כך נטען, גילו הרופאים אדישות מתמיהה, ולא שלחו את האישה לבירורים נוספים.
בתחילה נצפו פערי גדילה בין התאומות, ובהמשך זוהה אצל אחת העובּריות היקף בטן קטן במיוחד. בבדיקת אולטרסאונד בשבוע ה־33 תועד היקף בטן מתחת לאחוזון 1, ממצא המעיד, כך נטען, על עיכוב משמעותי בגדילה הנמשך לפחות שלושה שבועות.
בשלב מאוחר יותר, נמדד אצל אותה תאומה היקף ראש קטן מהנורמה - מתחת לאחוזון 3 - ממצא שעלול היה להעיד על פגיעה אפשרית בהתפתחות מוחה.
לדברי עו"ד וייס, חרף הצטברות הנתונים, לא הוסברה להורים משמעותם האפשרית והרת הגורל, והם לא הופנו לבירור מעמיק יותר, אם בבדיקות הדמיה ואם בבדיקות גנטיות.
בשבוע ה־34 להיריון, בעקבות ממצאי עיכוב הגדילה, הופנתה האם לאשפוז בשיבא לצורך ביצוע בדיקת מי שפיר.
במהלך האשפוז נמסר להורים כי בבדיקות חוזרות היקף הבטן נמצא באחוזון 3 ולא מתחת לאחוזון 1 כפי שסברו תחילה. אלא שלטענת עו"ד וייס, גם אם מדובר באחוזון 3 - עדיין מדובר בממצא חריג מאד, המצביע על עיכוב גדילה משמעותי.
למרות הממצאים המדאיגים, הוחלט בשיבא שלא לבצע לאם את דיקור מי השפיר, וזאת בשל "קושי טכני". ההורים לא עודכנו מהו אותו קושי, והצוות הרפואי לא שלח אותם לבדיקות חלופיות שיאפשרו בכל זאת בירור אבחנתי.
וכך, בתום ההיריון, נולדו התאומות בבית החולים שיבא תל השומר, אך אחת מהן סבלה ממשקל נמוך משמעותית. בחודשים שלאחר הלידה החלו להופיע אצל פעוטה זו סימנים מדאיגים, ובהם פזילה ועיכוב התפתחותי חמור.
בהמשך, העלו בדיקות MRI ואולטרסאונד מוח, ממצאים התואמים לתסמונת הליזנצפליה, ובדיקות גנטיות נוספות שנערכו לה אישרו את קיום התסמונת. בשלב זה נמסר להורים כי בתם סובלת מנכויות חמורות, ומדובר בפגיעה מוחית קשה ובלתי הפיכה.
על פי התביעה, מצבה של הילדה כיום קשה במיוחד: היא לא מתפתחת מבחינה מוטורית או תקשורתית ותלויה לחלוטין בטיפול והשגחה. לאחר ניסיונות ממושכים לטפל בה בבית, נאלצה המשפחה להעבירה למסגרת מוסדית.
אל התביעה צורפה חוות דעת של פרופ' צבי אפלמן, מומחה לגנטיקה, יילוד וגניקולוגיה. בחוות דעתו, קובע פרופ' אפלמן כי ניתן היה לאבחן את התסמונת הקשה כבר במהלך ההיריון באמצעים רפואיים זמינים ומקובלים, וכי ניהול המעקב אחר הריונה של התובעת חרג מהסטנדרט הרפואי המצופה.
לטענת ההורים, אילו הם היו מקבלים בזמן אמת מידע מלא ושקוף, ואילו רק היו מוסברות להם המגבלות מהן סובלת בדיקת ה-NIPT אותה רכשו, הם היו וודאי פונים לבדיקות אבחנתיות נוספות.
לדבריהם, לו היה נמסר להם כי אחת מהעובריות סובלת ממומים קשים, הם היו פונים מיידית לוועדה להפסקת היריון במשרד הבריאות, ומפסיקים את ההיריון של אותה עוברית בצורה סלקטיבית.
בתביעה מתבקש בית המשפט המחוזי בלוד, לחייב את שני רופאי הנשים הפרטיים שליוו את האם, את קופת חולים לאומית, ואת משרד הבריאות המפעיל את בית החולים שיבא תל השומר, לפצות את ההורים ובתם על כלל הנזקים שמהם סבלו ויסבלו לאורך חייהם, בשל ההתרשלות באבחון התסמונת הקשה.
סכום התביעה הועמד על למעלה משני מיליון וחצי שקלים. טרם הוגשו כתבי הגנה.
תגובות:
מקופת חולים לאומית ומהרופא מטעם הקופה נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה בקופה. נלמד אותה ונגיב כמקובל מבחינה רפואית ומקצועית לבית המשפט".
בבית החולים שיבא תל השומר הכחישו את הטענות ומסרו בתגובה: "ההתנהלות במקרה זה שונה מהמתואר. כמקובל בשיבא כלל הסיכונים, האפשרויות והבדיקות הוסברו למטופלת באופן מפורט ואף נקבעו עבורה תורים לביצוע מכלול הבדיקות המומלצות. בסופו של דבר, ההחלטות הרפואיות התקבלו בהתאם לבחירת המטופלת. שיבא ימשיך להעניק לה ולכל מטופליו טיפול רפואי מקצועי ומבוסס על סטנדרטים רפואיים מחמירים".
ממשרד הבריאות נמסר: "תגובה תינתן כמקובל בבית המשפט".
עו"ד עדי וייס https://www.adiw-law.co.il/ עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, ובעיקר בשל רשלנות רפואית בהיריון ובלידה.






