רס"ל זיו אקווה דובר כבאות והצלה בית שמש: "שוחחנו עם מפקד התחנה, מפקד הקורס ושלושה מהמתנדבים, ושמענו מהם על הדרך שעשו, על תחושת השליחות, ועל כוחם של חיבור, עשייה ותקווה."

ראיון עם מפקד התחנה – טפסר משנה אבי הרוש: 

איך נולדה היוזמה להכשיר מתנדבים בוגרים במסגרת קבועה בתחנה האזורית בית שמש?

"נושא המתנדבים בכבאות והצלה קיים הרבה שנים אך הוא לא היה מוסדר כראוי וכיאה לאלו שנותנים מזמנם וממרצם למען הקהילה. לפני כ 6 שנים התחיל תהליך מקצועי של הסדרת תחום המתנדבים, תהליך שתופס תאוצה ומתפתח תוך כדי תנועה גם ברגעים אלו ממש.  תחנת בית שמש כמו כל התחנות בארץ פועלת לאיתור, מיון ומתחילה תהליך גיוס והכשרה. מדובר בתהליך ארוך שבסופו לאחר שלושה חודשי הכשרה אנו מקבלים בקהילה לוחמי אש, שגרירים מצויינים שנותנים מזמנם ומרצם לטובת הקהילה ובעיקר מממשים את מהותם הצלת חיים. בבית שמש היא עיר מרכזית בין תל אביב לירושלים שעוצמת התנופה בה מורגשת בכל תחום. היא מתפתחת באתגרי הבניה, משלבת מס' קהילות חרדיות מזרמים שונים, אוכלוסייתה גדלה בצורה מעוררת השתהות ויחד עם כל הטוב צריך שיהיו גם שירותי חירום ובהלימה." 

אילו איכויות מביאים מתנדבים בוגרים לעבודה בתחנה – בפעילות השוטפת ובממשק עם הקהילה?

"אתחיל ואומר, מתנדבים מתוקף התנדבותם מביאים ערכיות, מוסריות ונותנים דוגמה אישית לדור הצעיר, כבר הרווחנו. בכל הקשור לכבאות והצלה אולי החלק הכי משמעותי הוא שלב המניעה. ברגע שמס' מתנדבים מסתבבים בקהילה ומזהים את סכנות האש אשר נסתרות מעין לא מקצועית, זה השלב שהמקצוענות שלהם נכנסת לפעולה ובהסברה נכונה מונעים את התרחשות האירוע הבא. עדיין לפני שהם נכנסים לפעול אופרטיבית באירוע שריפה, תאונה או אירוע אחר הם ידעו לדווח למוקד 102 את התמונה המשתקפת ודרכם נדע להתאים את המענה המבצעי המיטבי.      הם  עצמם ידעו לתת מענה עוד לפני הגעת הכוחות הראשונים, ידעו להנחות את האזרחים בכל צורך ואז כשאנו מגיעים הם נכנסים לפעול יחד איתנו ויש מצבים לא מעטים שחסר לנו הגרוש ללירה ואז אנחנו מוצאים אותם."

האם כבר רואים את ההשפעה של נוכחותם בשטח וביום-יום?

"זה היופי והנסתר, ההשפעה שלהם מרחפת מעלינו בכל רגע ובכל שניה. אמרתי בשאלה קודם,      כי שלב המניעה וההסברה הוא לא השלב החדשותי והמדווח. לעולם לא נדע כמה ההשפעה שלהם הייתה משמעותית אבל מניסיון אישי שלי נפשות רבות ורכוש רב ניצל בזכות טיפים קטנים שנראים לי טריוויאליים ולאחרים ממש לא."

האם אתה רואה את הקורס הזה ממשיך וגדל? האם ייפתחו מחזורים נוספים בעתיד הקרוב?

"כפי שציינתי קודם תחום המתנדבים צובר תאוצה ומתפתח תוך כדי תנועה, כרגע שוקדים במחלקת תוה"ד (תורה והדרכה) על המשך ההכשרות ממש כמו הלוחמים הם יגיעו לרמה של מפקדי צוותים כאלו שיכולים לנהל אירוע של שני צוותים ויותר. אגב מפקדי וסגני תחנות מתנדבים עושים בנוסף קורס קציני מתנדבים ועונדים דרגות קצונה."

מה היית רוצה לומר למתנדבים שסיימו את הקורס – כמי שבחרו לתרום מזמנם, ללמוד ולהשתלב בצוות?

"תודה".

ראיון עם מפקד הקורס – רס”ל מרדכי מלכה:

כמה משתתפים לקחו חלק בקורס ומהם הרקעים שמהם הגיעו?

"בקורס השתתפו 35 מתנדבים מכל גווני האוכלוסיה: סטודנטים, חיילים משוחררים, בעלי רקע מקצועי רפואי, יהודים, ערבים וחרדים. תושבי האזור שביקשו להשתלב בפעילות ההתנדבות למען הקהילה."

כיצד נבנתה תוכנית ההכשרה, ועל מה שמתם דגש בהתחשב בגיל ובמוטיבציה של המתנדבים?

"תכנית ההכשרה נבנתה ע"י מחלקת תוה"ד במטה הארצי. המתנדבים משתלבים באופן מדורג כאשר שמים דגש על בטיחות כללית ומקצועית, לימוד מיומנויות שטח, לימוד ותפעול הציוד,עבודה בצוות  והתנסות לצד תרגילים מקצועיים. את המיומנות רוכשים תוך כדי תנועה ובמשך שנים רבות. זאת הסיבה שלצד חדשים ישנם את מפקדי הצוותים הוותיקים וכמובן הקצינים שמעבירים את הידע הלאה לדורות הבאים."

אילו אתגרים ליוו אותך כמפקד הקורס, ואילו רגעים ייחודיים נצרבו בזיכרונך?

"אחד הרגעים המיוחדים היה לראות מתנדבים שבתחילת הקורס חששו מהמורכבות וההתמודדות עם התרחישים השונים, מסיימים את הקורס עם ידע נחשק וביטחון ביכולת שלהם לסייע באירועי חירום."

האם אתה רואה את הקורס הזה כמודל שימשיך בעתיד? האם יש כבר תכנונים להרחבה?

"בהחלט. מדובר במודל הכשרה מוכח המאפשר שילוב קהילה במערך החירום בצורה מקצועית ובטוחה. קיימת תכנית להרחיב את ההכשרות ולהביא את המתנדבים לרמה המקצועית הגבוה ביותר מתוך מטרה ואמונה כי הם יהיו המענה המידי של הצלת חיים החל משלב ההסברה וכמובן בהיבט המבצעי האופרטיבי."

ראיון עם שלושה מתנדבים מהקורס:

שמחה יעקב ליזורוביץ:

רווק בן 26 מבית שמש, סטודנט לסיעוד, חובש בכיר במדא 7 שנים, ראש צוות וותיקה ונהג אמבולנס

מה הניע אותך להצטרף דווקא להתנדבות בתחנת כיבוי והצלה?

"ההתנדבות בכבאות משכה ועדיין מושכת אותי, בגלל שבכל דבר שהם עושים – יש מחשבה. אף דבר לא סתם “כי ככה”. החשיבה לעומק מעניינת אותי."

אילו רגעים היו עבורך מאתגרים במיוחד – מבחינה פיזית, מנטלית או מקצועית?

"חוויית הקבוצה הייתה מעולה. הכרתי אנשים חדשים מקהלים שונים, ולמדתי לעבוד כתף אל כתף עם אנשים שונים ממני לחלוטין.

החילוץ ממבנה אפוף עשן היווה עבורי ועבור שאר חבריי רגעים מאתגרים מאוד, שהפעילו לנו את כל החושים הקיימים – גם אלו שלא ידענו על קיומם."

באילו תחומים הייתה רוצה להמשיך ולתרום בתחנה או בקהילה?

"המוטו שלי הוא תרומה לקהילה במספר דרכים, כשהכיבוי מהווה עבורי את הפלטפורמה."

מה הייתה רוצה לומר למי ששוקלים להצטרף – ולא בטוחים אם זה בשבילם?

"אתם צריכים להכיר את עצמכם, ולהבין מה אתם רוצים לתת מעצמכם לקהילה – ומכאן הכול יזרום. הכלים שקיבלתי בקורס הם צורת חשיבה מחוץ לקופסה, הבנה של תהליכים ועוד."

סמי עבדל רחמן:

סמי, בן 27, מאבו גוש, נשוי + תינוק בן 9 חודשים, עובד בבנק דיסקונט.

מה הניע אותך להצטרף דווקא להתנדבות בתחנת כיבוי והצלה?

"זה היה חלום ילדות. מאז שאני זוכר את עצמי, רציתי להיות במקום שבו אני עוזר, מציל חיים, תורם למשהו גדול ממני. כיבוי והצלה זה בדיוק המקום הזה – שילוב של שליחות, אקשן וערכים. כששמעתי שיש אפשרות להתנדב – פשוט לא היה לי ספק. ידעתי שזה בשבילי."

איך הייתה חוויית הקבוצה? מה למדתם זה מזה במהלך הדרך?

"הקבוצה הייתה כמו משפחה. מהר מאוד נוצר קשר חזק בינינו, וזה ממש לא מובן מאליו. למדנו לשתף פעולה, לתמוך אחד בשני גם ברגעים הקשים, להבין איך לעבוד יחד כשכל אחד מביא משהו אחר לשולחן – פיזית, מנטלית, מקצועית. וזה אולי הדבר הכי חשוב בהתנדבות מהסוג הזה – לדעת שאתה לא לבד."

אילו רגעים היו עבורך מאתגרים במיוחד – מבחינה פיזית, מנטלית או מקצועית?

"היו רגעים לא פשוטים, במיוחד באימונים הפיזיים – ציוד כבד, חום, עמידה בלחץ. גם מנטלית – כשאתה מתמודד עם תרחישים שמדמים מצבי חירום אמיתיים. אבל האתגר הזה בדיוק הוא מה שנותן משמעות – אתה מגלה על עצמך כוחות שלא ידעת שיש לך."

באילו תחומים הייתה רוצה להמשיך ולתרום בתחנה או בקהילה?

"אני מאוד רוצה להמשיך בפעילות בתחנה – לצאת לשטח, לעזור במקרי חירום, וגם להיות חלק מההסברה והחינוך לקהילה. זה לא רק לכבות שריפות – זה גם למנוע אותן, לחנך, להעלות מודעות ולתת לאנשים תחושת ביטחון."

מה הייתה רוצה לומר למי ששוקלים להצטרף – ולא בטוחים אם זה בשבילם?

"אני לגמרי ממליץ. זו חוויה משנה חיים. אתה לומד המון, מקבל כלים אמיתיים להתמודד עם מצבי קצה, מכיר אנשים מדהימים, והכי חשוב – אתה מרגיש משמעות. גם אם אתם לא בטוחים – תבואו לנסות. תופתעו מעצמכם."

מאור נחום:

בן 29 – מנהל מחלקת תחבורה מבצעית באיחוד הצלה, מתנדב באיחוד הצלה ובמשטרת ישראל. בוגר קורס כבאות והצלה למתנדבים בוגרים.

מה הניע אותך להצטרף דווקא להתנדבות בתחנת כיבוי והצלה?

"הרצון להציל חיים ולהיות שם באמת כשצריך. כחובש מתנדב באיחוד הצלה, הגעתי לא מעט לזירות של שריפות ותאונות דרכים קשות – וחשתי תסכול כשלא היה לי את הידע לתמוך בפעולות לוחמי האש.

בנוסף, הייתה לכך גם סיבה אישית עמוקה: בילדותי הכרתי את דודי, גדעון נחום ז”ל, ששימש כראש מדור מניעת דליקות וחקירות בתחנת בית שמש במשך 18 שנים. דודי היה אדם אהוב, מצחיק ובעל חיוך תמידי, ומותו הפתאומי הותיר כאב עמוק בלב כל מי שהכיר אותו. היציאה לקורס הייתה עבורי סגירת מעגל אישית – המשך דרכו. במהלך ההפסקות בקורס זכיתי לשוחח עם לוחמי אש ותיקים שסיפרו לי עליו בגאווה – על פועלו, על תרומתו, על אישיותו. בשבילי, זו הייתה חוויה מלאה במשמעות – ולא פחות מהכול, זו דרך לסייע, לתרום ולהציל חיים."

איך הייתה חוויית הקבוצה – מה למדתם זה מזה במהלך הדרך?

"זו הייתה חוויה יוצאת דופן. הקבוצה הורכבה מכל קשת החברה הישראלית – יהודים וערבים, חילונים, דתיים וחרדים. למרות השוני, יצרנו חיבור מיוחד. למדנו לשתף פעולה זה עם זה, כתף אל כתף, בלי הבדל דת, גזע, מין או לאום. בתרגולים, במטלות ובאתגרים – התנהגנו כצוות אחד, מאוחד, מגובש ומקצועי. זה הוכיח לי שוב עד כמה עם ישראל חזק כשהוא מאוחד."

אילו רגעים היו עבורך מאתגרים במיוחד – מבחינה פיזית, מנטלית או מקצועית?

"האתגרים הפיזיים לא היו פשוטים – התמודדות עם ציוד כבד, סחיבת זרנוקי מים, עלייה במדרגות בבניינים עם משקל רב. גם מנטלית זה לא פשוט – במיוחד כשאתה נדרש לדמיין או לדמות מצבי חירום אמיתיים. אבל דווקא באתגרים האלה למדתי המון על עצמי – על הכוח הפנימי, על התמדה, על עבודת צוות אמיתית. זה בנה בי חוסן אישי ויכולת להתנהל בקור רוח גם במצבי לחץ."

באילו תחומים היית רוצה להמשיך ולתרום בתחנה או בקהילה?

"במהלך הקורס יצאנו עם לוחמי האש להתקין גלאי עשן בבתים של קשישים – זו הייתה חוויה אנושית מרגשת ומחזקת. לראות את מבט התודה שלהם כשאתה מגיע בהתנדבות מלאה, בזמן החופשי שלך, כדי להגן על חייהם – זה ממלא את הלב.

הבנתי שגם הסברה היא חלק חשוב בעבודת לוחמי האש – הסברה על מניעת שריפות, על גיזום נכון של צמחייה ליד בתים, על התנהגות בטוחה במקרה חירום. הייתי רוצה לקחת חלק גם בתחום הזה – להעביר הדרכות, לדבר עם הקהילה, ולתת לאנשים כלים שיכולים ממש להציל את חייהם."

מה היית רוצה לומר למי ששוקלים להצטרף – ולא בטוחים אם זה בשבילם?

"אם בלבכם פועם הרצון לעזור, להציל חיים, להיות שם כשצריך – המקום שלכם כאן. לא צריך להיות בכושר יוצא דופן או גיבור-על. צריך להיות אדם עם לב גדול ורצון להשפיע. ההתנדבות בכיבוי מאפשרת לנו לתרום מהיכרותנו את השטח והקהילה המקומית, ולהיות חוד החנית של הסיוע בשטח. זה מסלול שנותן לך גם משמעות אישית וגם תחושת שליחות – והכי חשוב: הוא נותן לאנשים תקווה."

לסיום – דברי תודה למפקד הקורס:

"אני רוצה להודות מכל הלב למפקד הקורס, רס”ל מרדכי מלכה – דמות מקצועית, אכפתית, רגישה, ולב ענק. במהלך הקורס הוא ידע לשלב בין משמעת ומקצועיות לבין הומור, אנושיות וליווי אישי. הוא ראה כל מתנדב כעולם ומלואו, ידע להרים, לעודד, ולוודא שכל אחד מאיתנו מסיים את הקורס בטוח בעצמו ומוכן לתרום בשטח. המסירות שלו, הידע העצום שהוא העביר, ובעיקר הגישה האנושית – ראויים לכל הערכה."

את הראיונות ערך: רס"ל זיו אקווה-דובר כב"ה, תחנה אזורית בית שמש, מחוז ירושלים. קרדיט: תיעוד מבצעי כב״ה מחוז ירושלים.