אליענה בחרה בתוכנית של סַבָּבְּתָא בזכות החיבור האישי שיש לה לעולם המבוגרים: ההקשבה, הסבלנות והעניין בסיפורי חיים של מי שעברו וחוו לא מעט חוויות בחייהם.
סַבָּבְּתָא- היא תנועה ארצית וראשונה מסוגה המשלבת בני נוער ואזרחים ותיקים בפעילות שוברת שגרה, במטרה לחבר ולחזק את הקשר בין הדורות וליהנות ולשמוח ביחד.
הרגעים הכי משמעותיים מבחינתה של אליענה, מתרחשים בשיחות השקטות והרגועות אחד על אחד, בינה לבין חברי המקום, כך לדוגמא, בשיחה עם פסיה- אישה מבוגרת שהתקשתה לחשוב לפחות על דבר 1 שהיא מודה עליו:
אליענה: "הצעתי לה דוגמאות מהחיים שלי, ולפתע היא חייכה, וזה ממש ריגש אותי."
גם הקשר עם מרלין- אישה בעלת צרכים מיוחדים, הדוברת אנגלית בלבד, הפך עבור אליענה למפגש שמלמד על תקשורת, רגישות, וסבלנות.
אליענה פעילה בהתנדבות בסניף של 'סַבָּבְּתָא'בעיר, אחת לשבוע. המתנדבים נפגשים במקום כקבוצה גדולה ומגובשת.
איך הגעת להחלטה להצטרף לסַבָּבְּתָא ולמה דווקא שם?
"חברה שלי המליצה לי, סיפרה על החוויה המיוחדת והמפגשים המהנים. ישר כשנכנסתי הרגשתי שסַבָּבְּתָא בבית שמש זו משפחה אחת גדולה, כולם מכירים אחד את השניה וזה פשוט כיף".
מה כולל כל מפגש שלך עם חברי הקבוצה?
"במפגשים אנחנו מקיימים פעילויות מגוונות כמו משחקי קופסה (שאני הכי אוהבת אותם), יצירה, דיונים, פעילויות העשרה ועוד. לאחרונה בסניף שלנו התחלנו לשאול את כל הפעילים - צעירים ומבוגרים כאחד - מה הם רוצים שיהיה במפגשים. כל שבועיים אנחנו מקיימים פעילות מיוחדת בתחומים כמו אמנות, אפייה, לימוד עברית ועוד. כולם יושבים במעגל, שותפים בהחלטות וביצירת התוכן, ממש כמו בתנועת נוער".
כמה זמן מתקיים כל מפגש שכזה?
"המפגש מתקיים במשך כשעתיים, הוא מתחיל בשעה 16:30 ועד לשעה 18:30".
איך ולפי מה נוצר החיבור בין הפעילים השונים בסַבָּבְּתָא?
"אני פעילה גם במסגרת לילדים עם צרכים מיוחדים, ולכן במפגשים הקבוצתיים התחברתי במיוחד לאחת האזרחיות הותיקות שיש לה תסמונת דאון. השנה נוצר בינינו חיבור מיוחד והיה לי מאוד כיף, למרות שלפעמים התקשורת מאתגרת, החיבור בינינו הוא מדהים ושתינו לומדות הרבה זו מזו."
מה הן התגובות מהמשפחה והסביבה הקרובה לפעילות שלך בסַבָּבְּתָא?
"המשפחה שלי ממש תומכת בזה ורואה בעין חיובית את הקשר הבין-דורי שנוצר בסַבָּבְּתָא. אמא שלי תמיד אומרת לי "אל תשכחי לחייך" לפני שאני יוצאת למפגש - אבל האמת היא שבסַבָּבְּתָא אי אפשר שלא לחייך!".
האם את כבר יודעת במה תרצי לעסוק כשתהיי גדולה?
"כן. אני רוצה להיות אחות, במחלקה של חולי סרטן, ואני מתכננת גם להתחיל בשירות לאומי עם חולי סרטן. החיבור האנושי והיכולת לתרום ולהיתרם במפגש עם אנשים שונים ממני, שאני חווה בסַבָּבְּתָא, מחזק את הרצון שלי לעסוק בתחום הזה".
תסכמי בכמה משפטים את ההרגשה הכללית על הפעילות שלך בסַבָּבְּתָא.
"במפגשים בסַבָּבְּתָא כולנו משפיעים אחד על השני. המבוגרים מספרים לנו את סיפורי החיים המרתקים שלהם ונותנים לנו טיפים לחיים, ואנחנו מביאים אנרגיות ורעיונות חדשים. זה מפגש בגובה העיניים שבו כולם נתרמים."
למשל, באחד המפגשים הקבוצתיים שיתפתי אחת האזרחיות הותיקות שהיה לי יום קשה, והיא הציעה לי לכתוב כל יום משהו טוב שקרה לי ומשהו מאתגר, וכך אוכל ללמוד גם מהקשיים. זו רק דוגמה אחת לחוכמת החיים שאנחנו לומדים במפגשים.
החוויה בסַבָּבְּתָא היא לא של נתינה חד-צדדית, אלא של שמחה משותפת ולמידה הדדית. החיבור עם אנשים בגילאים שונים מרחיב את האופקים ומעשיר את החיים של כולנו. אני ממליצה לכולם להצטרף לסַבָּבְּתָא - זה מוסיף אור, שמחה והרבה תכונות טובות לחיים. ואין על סניף בית שמש!"
יישר כוח לאליענה היקרה ובברכה והצלחה בהמשך דרכה.
קרדיט צילום תמונות: סַבָּבְּתָא
