"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת אליהם קדושים תהיו..." (ויקרא, י"ט, א'-ב').

על צירוף המילים הנדיר יחסית "דבר אל כל עדת בני ישראל" מפרש רש"י כי "נאמרה פרשה זו ב'הקהל', מפני שרוב גופי תורה תלויים בה".

שואלים חז"ל, מדוע נאמרה פרשה זו בכינוס (מעמד 'הקהל') ועונים לפי שכל הדברות כלולים בתוכה, כפי שמותג בטבלה שלהלן:

הפרשה עוסקת בעיקרי התורה, שחייבים לשננם השכם והערב לליבו של העם כולו, כדי שיקבלו עליהם בכל יום עול מלכות שמיים ועו המצוות. לפיכך נאמרה הפרשה בכינוס כל העם, כמו שהיו הכול מכונסים במעמד הר סיני.

ונראה שבימי המדבר היו צעירי ישראל עסוקים בעיקר בשני עניינים:

א. באימון צבאי מעולה.

ב. בלימוד תורה מאומץ.

המטרות: להיות מוכנים להיכנס לארץ ישראל, להילחם בעמים שישבו בה, לכבוש את הארץ ולהשליט שם משטר של חוקי התורה בכל תחומי החיים.

וכן אנו למדים מדברי משה "והודעתי את חוקי האלוהים ואת תורותיו" - שכל היום היה עסוק בשיפוט ובהוראה. ויתרו חותנו יעץ לו לעשות את הוראת התורה בדרך יעילה יותר "והזהרת(ה) אתהם את החוקים ואת התורות והודעת להם את הדרך אדר ילכו בה ואת המעשה אשר יעשון". ובידוע שהייתה כוונתו של יתרו להקל מעל משה את תפקידו הכבד, על ידי שימנה אנשי חיל,שישמשו דיינים. ומתקבל על הדעת, שאנשי חיל אלה היו היו לא רק דיינים, אלא גם מורי התורה.

וכל זה עד שהדור שנכנס לארץ וכבשה נתקדש בה' וה' נתקדש בם., שנאמר "ויעבדו העם את ה' כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחרי יהושע, אשר ראו את כל מעשי ה' הגדול אשר עשה לישראל.

מתוך פירוש 'דעת מקרא' (מוסד הרב קוק, ירושלים), ויקרא, כרך ב', פרק ט', פסוקים א'-ב'