מאת: שירן טמוזרטי

כל מי שהיה בעבר תלמיד זוכר את הקושי, להתעורר בבוקר מוקדם, לצאת מהמיטה ולהגיע בזמן לשעת אפס בבית הספר בו הוא למד. כבר בשנת 2003 ביטל משרד החינוך את המנהג הקשה וקבע שיום הלימודים בבתי הספר יחל לכל המוקדם בשעה 08:00 בבוקר. מבדיקה שנערכה מול לא מעט תלמידים בבתי הספר התברר כי חלקם עדיין נאלצים לפתוח את היום שעה מוקדם יותר, כדי להספיק לצלצול הראשון, וזאת בניגוד לנהלים.

כזכור, שיעור אפס נפתח בשעה 07:15 בבוקר, וחישוב מהיר מציג לפנינו נתונים מדאיגים: בשל השעה המוקדמת בה מתעוררים התלמידים הם לא מספיקים לאכול ארוחת בוקר ולפעמים גם לא לשתות וכידוע מדובר בארוחה החשובה ביותר ביום אשר מסייעת לקשר וריכוז בשיעורים. כמו כן, שעת האפס מאלצת את התלמידים לעלות לישון מוקדם ובכך היא פוגעת בזמן הכנת שיעורי הבית, בהכנה למבחנים וכד'.

עם הזמן ובמשך השנים, אנו מגלים יותר ויותר כי שעת האפס כבר לא יעילה ואפקטיבית ואינה מניבה תוצאות. היא סתם מיותרת, יוצרת עומס על התלמידים ומשפיעה עליהם לרעה. שעת האפס אמורה לקצר את יום הלימודים, כך שמי שמשתתף בה יוכל לסיים מוקדם יותר או לחילופין יוכל ללמוד שעות נוספות ובכך באה לידי ביטוי יעילותה. אולם קראתי מס' מחקרים שונים אשר הוכיחו את ההפך המוחלט.

חשוב לציין כי חוסר שינה מזיק לבריאות ופוגע בתפקוד המוחי של בני הנוער ויש לו השפעה ניכרת על ציוני התלמידים. ובנוסף אסור לנו לשכוח שעייפות וחוסר עירנות מצד התלמידים עלולים לסכן אותם במעורבות בתאונות דרכים. 

בארצות-הברית, למשל, נערכו מחקרים ובהם נמצא כי בני הנוער זקוקים לשעות שינה רבות. כדי ליישם את תוצאות המחקרים, הלימודים שם מתחילים בשעה מאוחרת יותר ודבר זה מאפשר לתלמידים להיות ערניים וקשובים בשיעורים ובכלל. חשוב לציין שהנוער היום מתקשה להתרכז בלימודים בשעות היום המאוחרות ולכן, על אחת כמה וכמה יתקשה להפנים את החומר הנלמד בשעות אפס. 

מה גם שתלמידים רבים בתיכון עובדים בשעות אחר הצהריים, חלקם הגדול אפילו בשעות הלילה, לכן אין ספק שהכל ביחד יכול לפגוע בהישגים של התלמידים.

בעבר נערך מחקר שגילה כי בני הנוער ישנים בממוצע כחמש שעות בלילה, כאשר ברוב המקרים מדובר על נערים שהלכו לישון לאחר חצות, והדבר מעורר תופעה קשה מאוד, הגורמת לשינויים קיצוניים במצבי הרוח, לדיכאונות ואף לנטיות אובדניות. מספר שעות השינה המומלץ לבני הנוער הוא כתשע שעות בממוצע ללילה, אך תרשו לי לגחך ולומר, שעל פי כמות השיעורים והמטלות הניתנים לתלמידים, בעיקר בחטיבה העליונה, אי אפשר למלא את מצבורי השינה ובטח שלא להצדיק השכמה לשעת אפס. 

פרט נוסף שחשוב לציין הוא המורים,  גם להם קשה להגיע וללמד בשעת אפס ואף תפקודם לוקה בחסר בשעות אלו ואינו מאפשר את העברת חומר הלימוד לתלמידים בצורה יעילה ומספקת. אני באופן אישי למדתי בבית ספר פירסט והבנים בבית הספר היו מחויבים להגיע לתפילה כל יום בשעה 07:30, שעה שללא ספק פגעה רבות בריכוז של התלמידים והעובדה לכך היא שבשנים האחרונות הדברים מעט השתנו: התפילה מתחילה בכחצי שעה יותר. חומר למחשבה!