נעמוד בע"ה על הדברים לפי הסדר הכרונולוגי ראשון ,שביעי של פסח , יום כ"א בניסן .
בחג שני של פסח קוראים את תחילת פרשת בשלח הפרשה מדברת התחרטות פרעה על יציאת מצרים ורדיפתו אחרי בני ישראל, סיפור נס קריעת ים סוף וכמובן שירת הים.
וזה אחד הדברים הגדולים שקראו באותם ימים שני מעצמות גדולות עם ישראל העם הנבחר מכל העמים , לצד תרבות כל כך עצומה מצרים העתיקה שלא נשאר ממנה דבר וגם תחילת הקץ .
"ותעל שוועתם" אלו המילים שהתחילו את הגאולה הקרובה ובאה כ 200 שנות עבדות קשה להבין את זה , איך מתוך רעב שהגיע לארץ נהינו עבדים , איך זה שקם  מלך שלא ידע את יוסף וחיים שלמים מתהפחים על עם ישראל, אצל ה' כל הסרט כבר נכתב כל שיש לנו גם כשעוברים משהו בחיים להיות צופה מהצד .. על זה נאמר הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ! רק ככה אפשר להמשיך לחיות ואת הסרט שנדע רק אחריי.

כל כך הרבה מופטים כל כך הרבה כאב כל כך הרבה הרס ועדין להקשות את לב פרעה ואם לא די בכך מכת בכורות,
ואז כשסוף סוף פרעה שולח את עמו אחרי כל כך הרבה קושי הוא חוזר בו ..
זוכרים שדיברנו שבוע שעבר על שיר השירים,
שלמה המלך מדמה את כנסת ישראל לסוסים של פרעה,  לכירכרה לעוצמה של מצרים "לסוסתי ברכבי דימיתיך רעיתי" , רש"י מפרש לקבוצת סוסים הרבה שאספתי מחנותי לצאת לקראתך ברכבי פרעה להושיעך שנאמר שתיקתך בצעקתך "ואתם תחרישון".

ולמה לי לדבר על דברים כל כך עמוקים ולא פשוט להגיד את הדברים כהוויתם פשוט כמו שקוראים אותם , אני יודעת היום שאחרי כל מילה שכתובה עומד סוד גדול שכמעט ולא מדברים עליו אלה אם נעמיק נלמד ונשאל ..
מצאתי בכתובים משל על חתן וכלה "לפי ההנחה שהחתן הוא רועה צאן והכלה היא בת עשירים, יתכן שלרועה ישנה סוסה אחת שהוא רוכב עליה כאשר הוא שומר על הצאן, והוא מדמיין שהסוסה הפשוטה והצנועה שלו מגיעה לרכב הגדול והנכבד של פרעה מלך מצרים , בימי שלמה, מרכבות המלחמה המפוארות ביותר הגיעו ממצרים , החתן מתקשה להאמין שהוא זכה להתחתן עם כלה כל כך מכובדת, והדבר נראה בעיניו כאילו ש"סוסתי ברכבי פרעה" כאילו שהסוסה הפשוטה שלי נמצאת ברכב הנכבד של פרעה.
לפי ההנחה שהחתן הוא המלך והכלה היא רועת צאן, הסוסים והרכבים הם רכושו החשוב ביותר של המלך, יש להם חשיבות גדולה. והחתן מדמה את רעייתו לדבר החשוב ביותר בארמון ,הצלחתי לבלבל אתכם או שלא ,כל מה שאומר לנו ה' שאנחנו החפץ הכי חשוב בממלכה שלו ואפילו שרכבי פרעה מגיעים ובאים והמים סוגרים עליכם בכיוון והפרשים של פרעה בצד שני בזמן הכי קשה לכם אחריי שהייתם עבדים 200 שנה תזכרו תמיד שאני אלחם לכם כל שאתם צריכים זה לזעוק לי ,זה "לסוסתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי" שכל זמן שאנחנו חיים נשנן ונלמד ונדע ש"אין עוד מלבדו" ואבא מחליט על כל דבר שקורא לנו , "אין אדם זוקף אצבע מלמטה אלה אם מכריזין עליו מלמעלה" והכי חשוב אבא מחכה לנו ל"ותעל שוועתם" ליראת שמים שלנו לצעקה שלנו.

יוצא שהפסוק כלל לא דיבר על דימוי של אשה לסוסה חס ושלום ואת זה אנחנו יודעים ,הפסוק מדבר על המציאות של יציאת מצריים שאז אמר השם לעם ישראל כשהסוסים רכבו וכמעט השיגו והיה לחץ נוראי בעם תרגעו ,תשתקו חתרישו אל תפחדו כי אני אלחם לכם וכך כל הזמן גם בזמננו לזה נועד פסח לצאת משעבוד לגאולה אמיתית.

שביעי של פסח, הוא היום החותם את חג הפסח. בליל שביעי של פסח ירדו בני ישראל לים סוף, ולפנות בוקר טבעו המצרים, ובשחרית, בעת שראו משה ובני ישראל את הנס, אמרו שירת הים. 

לכן בשביעי של פסח אנו אומרים שירה נפלאה זו, ובזמן קדוש זה נמצאות שתי סגולות חשובות, שהן פרנסה וזיווג.

פרנסה ומזונות משום שיום אחרון של פסח נידונים בו על התבואה, וזיווגו של אדם שדומה לקריעת ים סוף, כמובא בתלמוד. לכן מומלץ לומר שירת הים מילה במילה ובשמחה יתירה ג' פעמים בעת הזו.

והדבר מדהים ונפלא. 

כתב מר"ן החיד"א בזוהר הקדוש באמירת שירת הים וסודותיה, שהוא עילוי גדול ונחת לשכינה הקדושה. ויצייר בדעתו כאילו עומד ביבשה בתוך הים, והמצרים נטבעים והוא ניצל. וסגולה זו לכפרת עוונותיו. וכשם שמשורר ומשער, כך מכפרין לו עוונותיו.

אז מי כתב את שירת הים?

בני ישראל ביציאת מצרים זכו למעלת הנבואה. 

עד כדי כך שנאמר שראתה שפחה על הים הכל היה בנבואה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי ( הנביא יחזקאל שהתנבא על מעשה מרכבה) ומימלא מובן שכולם כיונו לאותו שירה

שירת הים 

אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַיְהֹוָה וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לַּיְהֹוָה כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ יְהֹוָה אִישׁ מִלְחָמָה יְהֹוָה שְׁמוֹ מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף תְּהֹמֹת יְכַסְיֻמוּ יָרְדוּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אָבֶן יְמִינְךָ יְהֹוָה נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ יְהֹוָה תִּרְעַץ אוֹיֵב וּבְרֹב גְּאוֹנְךָ תַּהֲרֹס קָמֶיךָ תְּשַׁלַּח חֲרֹנְךָ יֹאכְלֵמוֹ כַּקַּשׁ וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִים קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם אָמַר אוֹיֵב אֶרְדֹּף אַשִּׂיג אֲחַלֵּק שָׁלָל תִּמְלָאֵמוֹ נַפְשִׁי אָרִיק חַרְבִּי תּוֹרִישֵׁמוֹ יָדִי נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא נָטִיתָ יְמִינְךָ תִּבְלָעֵמוֹ אָרֶץ נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז ישְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל ישְׁבֵי כְנָעַן תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ יְהֹוָה עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ יְהֹוָה מִקְּדָשׁ יְהֹוָה כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה בְּרִכְבּוֹ וּבְפָרָשָׁיו בַּיָּם וַיָּשֶׁב יְהֹוָה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַיָּם וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

כל הברכות וכל הישועות לכולנו אמן...

לכולנו מברכת אתכם בכל הברכות בתורה שתזכו ונזכה לגאולה אמיתית..

על הכותבת: 

אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים יועצת בטיחות אש וחוקרת דליקות .

אסנת מדריכת כלות יועצת זוגית מעבירה שיעורי תורה וערבי הפרשות חלה, 

פרשת השבוע מתוך הספר "יפה ותמה" שראה אור לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה אסנת הקימה עמותה ומפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה"