משה (מוריס) אביסרור ז"ל, הלך לעולמו לפני שנה, בגיל 70. הוא נולד בשנת 1953 בקזבלנקה שבמרוקו ילד שני מתוך משפחה בת 11 ילדים. הוא עלה עם הוריו, אחותו הבכורה ואחיו השלישי לישראל בהיותו ילד בן שלוש. לאחר מעבר בין כמה ערים ביניהן יפו ואשקלון, הם עברו להתגורר בעיר בית שמש. משה למד בבית הספר היסודי 'אליקים' ואת התיכון למד בחוות הנוער הציוני בירושלים.
משה הותיר אחריו אישה מסורה חני, חמישה ילדים ונכדים אוהבים. כמו כן הוא הותיר אחריו את אימו שנפטרה חמישה חודשים בלבד לאחר לכתו ו10 אחים.
משה שעבד במשך שנים בתחום העיתונות והיה הבעלים של העיתון המקומי בעיר 'הד בית שמש, למד בחוות הנוער הציוני את מלאכת העיתונאות ע"י דן מרגלית.
על תחילת דרכו העיתונאית והעבודות בהן עבד במהלך השנים:
"אבא היה שותף לעריכת העתון הבית סיפרי, ואף הקים להקה בית סיפרית. כבר אז היה רב פעלים ובעצם היה פעיל לאורך כל שנות חייו, בין היתר, בהיותו סטודנט בעיברית, היה בעל מתפרה בבית שמש, אף הפעיל מועדונים בבית שמש לילדים ולסטודנטים ועוד.כשסיים את לימודיו פתח בר גבינות ויין בכיכר אתרים בתל אביב. הוא חזר ללימודי התואר השני והחל לעבוד כמנהל מתנ"ס במבשרת ציון. כעבור זמן מה בשלהיי שנות השמונים, החל פעילותו במפלגת העבודה בבית שמש, כיהן כמזכיר מפלגה והצטרף למשמרת הצעירה כסגן המשמרת. במקביל, החל לערוך את עיתון מפלגת העבודה, את עיתון המשמרת הצעירה, ובנוסף את העיתון של נערי רפול של הצבא. אלה השנים שהחל את העתון המקומי של בית שמש - ״הד בית שמש״, ב-20 שנה האחרונות היה עורך העיתון, במקביל לעשייתו הברוכה לעיל. היו לו ארבעה תארים דוקטורנט בעבודה סוציאלית פילוסופיה וכן תואר ראשון במשפטים וכן רישיון עריכת דין".
איזה אבא ובעל הוא היה? מה היה חשוב לו להנחיל לילדים מבחינת ערכים?
"הוא היה אב לתפארת תמיד דאג, תפעל, שמר , הגן והכי חשוב - היה מורה דרך ודוגמה למופת למשפחתו ולכל מכריו".
מה אפיין את אישיותו?
"הוא היה איש שיחה מעניין, איש משכיל שידע המון כמעט בכל תחום אפשרי, איש שנעים לדבר איתו, לשתף אותו ולהתייעץ איתו. תמיד היה לוקח את החיים בהומור ורצינות גם יחד".
האם היו לו שמות חיבה, כינויים בחוג המשפחה והחברים?
"היו הרבה שמות חיבה כמו: מושיקו, מוש, מוריס ועוד..."
מה תזכרו מימנו במיוחד? האם היה משפט שאיפיין אותו?
"נזכור שיחד עם כל מגבלותיו וחייו הקשים מבחינה רפואית שכן סבל מפוליו מגיל שנה וחצי ועד מותו, לרבות סיבוכים נוספים - לא נתן למגבלות האלה לעצור אותו או למנוע ממנו עשייה ברוכה והובלת המשפחה בשמחה ובגאון. זו גאווה ודוגמה לכך, כי אסור להרים ידיים ותמיד צריך לשאוף מעלה ולראות את הטוב".
האם יש משהו שהייתם רוצים לאמר לו ולא הספקתם?
"שאנחנו גאים בו על הדרך שהוא עבר כל חייו ושהוא לא נתן לשום מכשול או קושי לעצור אותו בשום שלב בחיים. הוא נתן לנו אור, נתן לנו תקווה ונתן לנו אושר, שמחה, הומור וחיוך כל חייו. יהי זכרו ברוך.
ליה נכדתו היקרה, מבקשת למסור בשם כל נכדיו שסבא משה היה סב לתפארת, לא ייאמן שכמעט חלפה שנה, בה סבא חסר לנו, בכל צעד ושעל" .
יהי זכרו ברוך ומבורך לעד.
המודעה על האזכרה לזכרו של משה אביסרור ז"ל:
