"אמא מלאך שלי, חודש חלף מאז שעזבת את חיי והזמן עצר מלכת....
"הכל מקבל משמעות אחרת... אתמול מלאו ה-30 יום, עלינו לביתך החדש, לקברך הצנוע, חרטנו על האבן: אשת חיל מי ימצא, כי כך היית...המשכנו לתפילה וסעודת המצווה שערכנו עבורך. עשינו הכל בידנו, אני, אחיותיי וכלותייך היקרות, כמו שלימדת אותנו. הכל יצא מושלם. תודה לה'.
התפעלנו מכמות האנשים, המשפחה החברים, שהגיעו לכבדך, מלכה שלנו. כמה סבלת אמא, בחייך.. פיזית וגופנית, בסוף גופך נחלש...
הלב הקרוע והמוח- כואבים, והנשמה שלי ושל אחיי מסרבים לקבל את חסרונך... אך תמיד לימדת- כי אין רע מה' יתברך, וגם כשבישרנו לך על מחלתך, כשבועיים לפני מותך, אמרת באלו המילים: "נו אז מה, הכל לטובה"...
אמא יקרה, אהבת את הפייסבוק וכל פוסט שלך הרגשתך היתה אסירות תודה, למרות כל עוצמת כאבייך. את גדולה מהחיים וכך תישארי לעד.
אני מבטיחה לך שנישאר משפחה חמה ואוהבת, נלך בדרכך- דרך השלום והאמת. נעשה הכל להנציח את שמך, להאדיר את נשמתך, בכל דרך אפשרית.
נוחי על משכבך, מאור עיניי.
בחיי היית לי אור, ובמותך תמשיכי להאיר לי את הדרך והנשמה, שאצליח לקיים את צוואתך, לשמור על עצמי, ולעשות רק טוב. אמא אהובתי, אני חייבת לך את חיי. תשמרי לי מקום טוב לידך ב-120 שנה , קרוב, קרוב אלייך.
שמרו עלינו יחד את ואבא ותכוונו את כולנו לטוב, המליצו יושר בעדנו, ובעד כל ישראל אמן"
יהי זכרה ברוך.
