לפני קריאת התורה בשבת זו קוראים את מגילת קוהלת, שבה נאמר בין היתר "לשחוק עושים לחם, ויין ישמח חיים והכסף יענה את הכול" (י', י"ט).

מהו "והכסף יענה את הכול"?

אמר בדרך הדרוש האדמו"ר ממונקטש, רבי חיים אלעזר שפירא זצ"ל: כבר אמר קוהלת "הבל הבלים הכול הבל" - בן אדם, עליך להבין כי החכם מכל, אדם אשר היה עשיר מכל אדם אחר בימיו, בדקל הכול והסיק כי כל ענייני העולם הזה הם הבל. ברם, "הכסף יענה את הכול". כאשר עומד האדם בפני פיתוי מעשי, נשכח אותו לקח רב משמעות של שלמה המלך "הכול הבל", והכסף עונה בקול חזק יותר ועלול לנצח אותו.

כי זהו טבעו של האדם. בכל מה שנוגע למחשבה ולהגות הוא יכול להיות מעמיק דעות והוגה משחבות שרבים ישתו את דבריו בצמא. הקושי הוא לתרגם את ההגיגים לחיי המעשה. בנפש האדם שי מנגנון המסוגל לבצע ניתוק בין מה שהוא יודע לבין מה שהוא עושה. וכבר נודעו בקרב האנושות בכל הדורות אנשים שהיו נעלים מאנשים אחרים בחוכמה, בתבונה ובידע, אך התנהגותם הייתה מחפירה ומבוזה. ואילו היהודי יודע ש"חיי עולם נטע בתוכנו" - אנו מטמיעים בחיי המעשה שלנו את מה שאנו לומדים ומבינים וכך זוכים לחיי נצח.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך קל"ו, תשרי תשע"ט, עמ' 168.