ביצוע מלא של מחזור הסונטות "אהבתה של תרזה די-מון," אשר הולחן ע"י יחזקאל בראון למילים פרי עטה של המשוררת לאה גולדברג )בהשראת פטררקה.( הכלים תקופתיים, ומתאימים למקום והזמן בהם חיה לכאורה הדמות האצילה ואהבתה נכזבה. לאורך התוכנית תשולב יצירתן של נשים אשר בוודאות חיו ופעלו בצרפת של המאה ה16- – שירים וריקודים וירטואוזיים בסגנונות שונים.

פסטיבל "מכשפות?" (כן, עם סימן שאלה במקור) יביא לבמות בירושלים קונצרטים ואירועים שיתנו ביטוי ליצירה נשית שדוכאה במשך מאות שנים, ולייצוג המגוון שנשים זכו וזוכות לו במוזיקה במהלך השנים. הפסטיבל יביא לבמה יצירות של נשים יוצרות שהושתקו במהלך הדורות ויצירות על נשים אמיתיות, מיתיות, תנ"כיות. השם "מכשפות?" מעיד על הביטוי שלו זכו נשים שהלחינו יצירות קלאסיות בזמנו, בתפקיד שהוגדר המיועד לגברים. נשים שנחשדו בהלחנה ובכתיבה סומנו כמכשפות, וחלקן אף הועלו על המוקד.

הפסטיבל, כמדי שנה, יתקיים בירושלים, מנוהל, מופק ומבוצע על ידי תזמורת הבארוק ירושלים, ויכלול כשישה קונצרטים, מופעי חוצות ויריד אמניות ירושלמיות. בין המשתתפים יהיו הכנרת והמנצחת סוזן שולץ מאוסטריה, הזמרים תום בן ישי, נדז'דה גאידוקובה, יואב איילון, הפסנתרנית גילי לופטוס, אנסמבל נארי ואנסמבל לילך, הזמרות נטע שפיגל, עמית פישביין, לילה מזל יינישן, נועה שמר, תזמורת הבארוק ירושלים וסולני התזמורת ואמנים נוספים.
 

יום ד' 18.9.24 בשעה 17:00 | ירושלים – האולם הקאמרי, ימקא הבינלאומית | כרטיסים

מחיר מלא: 70 שקלים; עד גיל 40: 50 שקלים.

על המופע "אהבתה של תרזה די-מון":

"תרזה די מון היתה אשה מן האצולה הצרפתית, שחיתה בסוף המאה הט"ז בסביבות אביניון שבפרובנס. בהיותה בת ארבעים בערך התאהבה באיטלקי צעיר, ששימש מחנך לבניה, והקדישה לו כארבעים ואחת סונטות. כאשר עזב האיטלקי הצעיר את ביתה, שרפה את כל שיריה והיא עצמה פרשה למנזר. זכר שיריה נשאר רק כאגדה בפני בני דורה.

ל.ג".

כך כותבת המשוררת לאה גולדברג (1911-1970) כפתיח למחזור שיריה "ַאֲהָבָתה של ת רָזה ִדי מֹון," אשר פורסם לראשונה בשנת 1952 בכתב העת הספרותי "מולד" )שירים א,' ב,' ה,' ח,' יא' ו-יב,(' ולאחר מכן גם בירחון הנשים "דבר הפועלת" )ז' ו-י.(' המחזור הושלם עם פרסום ספרה של גולדברג "ברק בבוקר" )הוצאת מרחביה, .(1955 ניתן לצייר קווים מקבילים בין הדמות דרכה כתבה המשוררת לחייה עצמה: גולדברג בהיותה כבת 40 התאהבה בצרפתי צעיר בשם ז'ק ָאדּו, אותו פגשה כשעבד בתחנת השידור "קול ציון לגולה." אזכורים רבים שלו מופיעים ביומניה ובמכתביה של גולדברג, אשר בחרה לשים על כתב את הדברים תוך שימוש בצורת הסֹו נָטה. אבי הסוגה הספרותית בעברית, שאול טשרניחובסקי, רושם עליה כי "ככל צורה קבועה ומסוימה היא סוללת למפרע מסילה למהלך מחשבתו של המשורר, אבל היא גם המכרחת אותו לרכז את ניצוצי מחשבתו לבל יתעו הנה והנה ולא ידעכו אחד אחד." לא פלא אפוא כי משוררת אשר תרגמה את הסונטות של פטררקה לעברית בחרה להשתמש בסוגה קלאסית זו בעצמה בכדי לשטוח את אהבתה על נייר.

בשנת 1962 הלחין יחזקאל בראון עשר מתוך 12 הסונטות המרכיבות את המחזור. בשנת ,1964 שיתפו שני היוצרים פעולה בעת הקליטו תכנית מיוחדת עבור הסדרה "בימת שידור" של רדיו "קול ישראל," אשר עתידה הייתה להישלח לתחרות באיטליה. לשם כך הקליטה לאה גולדברג דברי פתיחה באיטלקית, שם הוסיפה על הפתיח הרשום כי:

"את שמה )של די מון( לא מצאתי בשום מקום אחר )מלבד מבספר בלתי מהימן, כאשר עבדתי באנגליה על ספרי פטררקה...( וודאי הייתה היא אגדה מהלכת. לי קסמה האגדה והאפשרות לכתוב שירים בנוסח המשורר שאהבתי. המשורר בן ימינו יכול לעשות בשירים אלה כרצונו ולהרחיק אותם מעליו על ידי סטיליזציה. מכאן שלעיתים השירים יפים יתר על המידה בנוסח הדור ההוא"...

לקריאה נוספת

על הביצוע בכלים תקופתיים:

אנסמבל לילך יעלה, כנראה לראשונה מאז שידור התוכנית, קונצרט ובו מחזור השירים המלא. התמחות האנסמבל בנגינה על כלים היסטוריים מציעה מבט חדש על היצירה, כשיתאימו את המצלול הצלילי לאיפיון הטקסט על ציר הזמן - על המבנה והתוכן בו. לפיכך התזמור המקורי לחליל, נבל וקונטרבס יוחלף לחלילית

צ'מבלו וויולה דה גמבה בהתאמה. כעת רצוי להזכיר כי המלחין פרסם את היצירה יחד עם עיבוד לחלילית של תפקיד החליל, ויתרה מכך גם כי נתן חשיבות רבה לתולדות המוזיקה בפועלו.

במהלך מלחמת העולם השנייה התגייס בראון לבריגדה היהודית והשתתף בקרבות על נהר הסניו באיטליה. בתקופה זו ביקר בעיירה אלטרי, שם ראה בכנסייה ספר ובו נוימות, אותן הכיר עד כה רק מספרי תולדות המוזיקה. פה לראשונה הזדמן לו לראות כתב-יד מקורי של מזמור גרגוריאני. אם יש צורך בהצדקה נוספת לתזמור היצירה בכלים עתיקים אזי בשנות ה70- השתלם בראון בצרפת בשירה הגרגוריאנית אצל גדול חוקרי השירה הגרגוריאנית במנזר סולסמס, ולאחר מכן חקר באופן נרחב את הקשר בין מלודיות אלו למזמורי בתי הכנסת. מכאן שאך טבעי היה לבראון להתאים סגנונית את המוזיקה לטקסט, אשר נכתב בהשראת מבנה ספרותי מהמאה ה,14- ולאנסמבל להתאים בהופעה את המצלול מגרסתו המקורית לצליל, אותו יכלו לשמוע בתקופה בה אולי חיה הדמות המרכזית.

על היצירות הנוספות:

משך ביצוע מחזור השירים המלא, הכולל הקראה של שתי הסונטות אשר לא הולחנו, מוערך ל30- דק.' להקלטת היצירה המקורית, עליה ניצח יחזקאל בראון ובו השתתפה לא גולדברג, ניתן להאזין כאן. להקלטה בביצוע אנסמבל לילך של סונט מס' ,3 "הגאווה" ,(2022) ניתן להאזין כאן.

בהתאם לזמן ולמקום המשמשים תפאורה למילות היצירה המרכזית, תבוצע מוזיקה אשר הולחנה ע"י נשים מצרפת של המאה ה:16-

·  מארי לסקלופייר – )בלעז: Lescaloppier (Marie אלמנתו של המוציא לאור הנודע פייר אטניין ,(1494-1552) הידוע בתור אחד מהמדפיסים הראשונים ובכך שפרסם את גדולי המלחינים של ימיו. כן הוא מפורסם בתור זה שהוציא לאור את קבצי הריקודים הראשונים לצד עיבודים לשירים עבור כלי נגינה. לאחר מותו, המשיכה אשתו לתפעל את עסק ההוצאה לאור וערכה בעצמה שלושה קבצי מחולות. בספר האחרון ניתן לגלות עובדה היסטורית חשובה: זה הדפוס הראשון בו אוסף ריקודים נקרא "סוויטה." אחת מסוויטות הבראנלי )ריקוד שרשרת( תבוצע כאינטרמצי בין הסונטות, בהמשך לרעיון קטעי הקישור אותו בראון מיישם בעצמו.

·  קלמנטין דה בורז' )בלעז: Bourges de ;Clementine תאריך לידה לא ידוע, ליון? – ,30.9.1561 ליון( - המידע הביוגרפי על חייה דל מאוד: כל שידוע הוא כי היא מתה שנה לאחר בעלה. עם זאת, יצירה תחת שמה נמצאת באוסף "ספר טאבולטורת עוגב שימושי ונפוץ להפליא" )לאווינגן )גרמניה,( ;1583 לצד יצירות מאת ז'וסקן, לאסו ועוד בעריכת יאקוב פאיך ((Paix) – עיבוד למקלדת עם דימינוציות מקוריות של המלחינה על מדריגל מאת מלחין פופולרי בשם יאקוב ארקאדלט: "מענפים יפים ירד מטר פרחים לחיקה" Rami") Bei ;"Da המילים מאת פטררקה.(