היסטוריה ירושלמית: לראשונה תוצג תערוכת אמנות במבנה המונומנטלי של 'הקישלה', ששימש בית מעצר בתקופת המנדט הבריטי והתגלו בו שרידים מארמון המלך הורדוס. החלל המרהיב שהינו חלק משטחי מגדל דוד מוזיאון ירושלים ונוצר בעקבות חפירות ארכיאולוגיות נרחבות, נמצא כעת בתהליכי תכנון לקראת פרויקט שימור והתחדשות.

'הקישלה', הנו מרחב המנתק את המבקר בו הן מהזמן והן מהמקום. קירות האבן החשופים של המבנה, המפרידים בין הפנים והחוץ ומאפשרים לקרני אור בודדות לחדור פנימה משרים תחושה של הבטחה להרפתקה לא נודעת. התערוכה מציבה, לראשונה בין ביצורי האבן הקדומים, תערוכת אמנות ישראלית עכשווית היוצרת דיאלוג מרתק על משמעותו של המושג 'טבור העולם', ומציעה פרשנות אישית ואמנותית למושג קדום זה.

'טבור-עולם' היא תערוכה רב־קולית ורב־חושית, פיזית ומטאפיזית. היא מבקשת ליצור מערכות סמליות אישיות ואוניברסליות המחוברות למושגים טבור, ציר אמצע ועולם. התערוכה מזקקת רעיונות הנובעים ממרכז העשייה של כל אחד ואחת מהאמנים, ומחברת ביניהם כקבוצה. באמצעות טכניקות שונות – וידאו, ציור, מייצב, וסאונד – יצירותיהם של חנאן אבו-חוסיין, שרון בלבן, מתן דסקל, יהודית סספורטס, סהר עזימי, מרב שין בן-אלון וליהי תורג'מן מתפרשות אחת לתוך השנייה ופועלות בסינרגיה בחלל העתיק.

שכבות הזמן שאוצר 'הקישלה' בקרבו, המונחות זו על גבי זו, נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות שניהל במקום ד"ר עמית ראם, ארכיאולוג מרחב ירושלים ברשות העתיקות. שרידי הכלא המנדטורי וכתובות הגרפיטי של אסירי האצ"ל, מפעל צבע יהודי מימי הביניים אשר מוזכר בכתבי בנימין מטודלה, חומות הארמון המלכותי של הורדוס הגדול ובהן מנהרות ניקוז ומילוט חפורות בסלע, ביצורים חשמונאיים מרשימים והממצא הקדום ביותר במתחם - חומה מרשימה הניצבת על סלע האם של ירושלים המתוארכת לימי חזקיהו מלך יהודה. ממצא ייחודי זה הנו העדות המערבית ביותר לגבולות העיר ירושלים בימי הבית הראשון, המסכם רצף בן 2800 שנה.

מגדל דוד מוזיאון ירושלים נפתח לקהל מחדש לאחר תהליך התחדשות מקיף הכולל הקמת תצוגת קבע היסטורית חדשה העוסקת בחידת 'ירושלים טבור העולם' ומזמינה את המבקרים לסייר בעשר גלריות של תצוגה המכילה ממצאים מקוריים לצד סרטים, הקרנות וידאו ומיצגים אינטראקטיביים אשר יחד עוקבים אחר תהליך היסטורי מרתק של הפיכתה של ירושלים, לעיר מרכזית למיליוני מאמינים מהעולם כולו  - יהודים, נוצרים ומוסלמים תוך חזרתה להיות בירת ישראל המודרנית בעת החדשה.

מתחם הקישלה, שהנו חלק משטחי מגדל דוד נתון כעת בתהליכי תכנון לקראת פרויקט שימור והתחדשות. היום, רגע לפני סיום החפירות הארכיאולוגיות במקום, כאשר שקי החול, הפיגומים וסימוני החפירות עדיין במקום, נבחר המתחם לארח בו את התערוכה 'טבור-עולם'  שאצרו ד"ר עדינה קמיאן ומלו ציון.

על האמנים והעבודות:

שרון בלבן

אמנית וידאו ישראלית, ילידת ירושלים

עבודתה של בלבן "קמיל בלו" מקדמת את פני הבאים לקישלה במחוות ידיים צבעונית השואבת את הצופים אל קנה המידה של הגוף ההופך לנוף. סבון תינוקות זורם וממלא את ידי האמנית כמו חבל טבור. בפנים, באחת מגומחות הקישלה, פסל הווידאו ״טבור בלון״. קצה קשר של בלון מוקרן על בלון ממשי כמו חלל רחמי או אינקובטור. בתנועת הדימוי נוצרת תחושה של פעימה; נקודת החיבור בין האם לעובר זזה ונושמת.

ליהי תורג'מן

אמנית ישראלית ילידת פתח תקוה, בוגרת בצלאל

ציוריה המונומנטליים והדרמטיים מתכתבים עם אדריכלות המבנה. הציורים מזכירים ציורי קיר פרהיסטוריים - כעין ארכיאולוגיה עכשווית, פקעת בזמן. אלו מפות בדויות, טריטוריות עם קואורדינטות לא ידועות המוצגות כטופוגרפיה מדוקדקת ואניגמטית. תורג'מן בוחנת גבולות קונקרטית ומטפורית. במורפולוגיה של הציורים אפשר לזהות רחם גדולה וחובקת, גרמי שמיים, מבנים דמיוניים. זוהי "תמונת העולם Imago Mundi", ניסיון של האדם לתחום את הגבול בין עולמנו לבין הכאוס סביבנו.

חנאן אבו־חוסיין

אמנית ישראלית- פלסטינית ילידת אום אל-פחם , זוכת פרס רפפורט לאמן בכיר לשנת 2023

במרכז ובעומק חלל הקישלה, בהתכתבות עם מוטיב האומפאלוס, תלויות עבודותיה של חנאן אבו חוסיין, אשר עוסקות בזיכרון הגוף ומהוות מחווה לסבתה. יצירותיה מעלות אסוציאציות לאיברים חשופים, עדינים ופגיעים, מסתירים ומגלים מציאות קשה של דיכוי נשים, משטור הגוף ואלימות על רקע כבוד המשפחה. באמנותה קוראת אבו־חוסיין להעצמת הקול הנשי, לשלמות עם המיניות והגוף ולשוויון בין המינים.

יהודית סספורטס

פסלת ואמנית ישראלית הפועלת בישראל ובגרמניה, ילידת אשדוד

עבודתה עוסקת באדריכלות נפשית תת-קרקעית, בחדרי תת-ההכרה הקולקטיבית הכולאים מידע שהודר והוסט מהמערכת: מרחב הארכיאולוגיה של הבלתי נראה. אובייקטים פיסוליים מאכסנים ומציפים קונפליקטים לא פתורים או סיטואציות של שבר ומתח. המיצב הפיסולי בקישלה "משפט שדה מס' 1/6" מורכב מתשעה כדי חומר שיוצרו בעבודת יד ועליהם רישומי דיו של יערות ביצתיים ומערבולות. בתוך הכדים עצור סאונד, הקלטות עצים שערכה ביער, רישום פס הקול, קופסה שחורה וענפים. הסדרה מתפקדת כמשפט תלת-ממדי המרכיב יחד את צירוף המילים: "השבת אבידה".

סהר עזימי

רקדן וכוריאוגרף יוצר ואמן , יליד חדרה

עבודותיו מוקרנות על רצפת הקישלה ובתוך בורותיו. ״עם המים״ היא כוריאוגרפיה שצולמה בים המלח ובה בבואות מרצדות של עשרה רקדנים. האור נשבר על פני שטח המים השמנוניים בתנועה מתמדת, כמו ריקוד. ים המוות מחלחל לתוך חפירות בית ראשון ללא ממשות פיזית, מציע מציאות מקבילה. היצירה מתחברת לאבן היסוד, או "אבן השתייה", שמתחתיה לפי המסורת מסתתר מקור כל המעיינות והמזרקות שמהם שותה העולם את מימיו.

מרב שין בן-אלון

אמנית ישראלית, בוגרת בצלאל, ילידת תל אביב

מתאפיינים בצבעוניות מונוכרומטית של סגולים-ורודים-אפורים ובתמציתיות השואפת לבטא תוכן רגשי במינימום אמצעים. העבודות מתקופה מוקדמת זו ביצירתה הם ציורי שמן על בד העוסקים במקטעי גוף ונראים כמו עור מתוח בפורמטים משתנים. שין בן-אלון עוסקת בתכנים של מגדר וטראומה, בפער בין הנראה לנאמר. בסדרת ציורי הטבור היא נוגעת בחוויית מות האם ובדימוי הטבור כייצוג לצלקת של הפרידה ממנה.

מתן דסקל

רקדן ויוצר, בוגר התיכון של האקדמיה למוזיקה ומחול ירושלים ובית הספר רימון

מתוך רמקולים המושתלים בשבעה מקומות במבנה הקישלה בוקעים צלילים אלקטרוניים של מיצב סאונד כרשת חיה תת-קרקעית, מעין שדה קול נסתר. בצליליו יוכלו המבקרים למצוא הארקה, להתחבר לטקסי אדמה ארכיטיפיים, ולהעיר בתוכם מודעות לסביבה האדריכלית המרתקת. ההתערבות הסונורית במרחב מזמינה את הקהל לחוות את היצירות המתפרשות לאורך חלל הקישלה בנוכחות שונה ומשתנה.