פרשת 'נשא' היא הארוכה ביותר שבפרשיות התורה. בין שלל הנושאים - פרשת אישה סוטה, מה קורה כאשר גבר חושד באשתו כי אינה נוהגת כשורה.
מסכת שלמה יוחדה בש"ס לנושא כאוב זה וכבר בדף הראשון מספר רב שמואל בר רב יצחק, כי כאשר ריש לקיש היה עומד לדרוש בפרשת סוטה, אמר כי משמיים מכוונים לכל אדם אישה המתאימה לו לפי מעשיו: לצדיק - אישה צנועה וצדיקה; ולרשע - מרשעת. כך הוא דרש מן הפסוק "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" (תהלים, קכ"ה, ג') - הקדוש ברוך הוא מונע מן הרשע להזדווג עם הצדיק ולפיכך אין מזווגים אישה רעה ומרשעת לצדיק ולא איש רע ורשע אצל צדיקה.
אמר רבה בר בר חנה, כי השידוכים שהקדוש ברוך הוא מזווג לפי מעשיו של האדם, קשים לפניו כקריעת ים סוף, שהיה הקדוש ברוך הוא צריך לבקוע את הים ולשנות סדרי בראשית. כל מלמדנו הפסוק "אלוקים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות" (תהלים, ס"ח, ז'). פסוק זה מדמה את פעולת הקדוש ברוך הוא, להושיב איש ואישה שהיו יחידים, בבית אחד - להוצאת עם ישראל מארץ מצרים, המוכנה "בכושרות", כי היא נעשתה בחודש ניסן, זמן מוכשר וראוי ליציאה, כי מזגו נעים, לא חם ולא קר.
את ההשוואה בין נס קריעת ים סוף לשידוך מסביר המהר"ל ('חידושי אגדות') באופן הבא: כשם שחלוקת הים לשניים היא פלא גדול ועצום, שהרי מטבעם המים מתמזגים לאחד ואינם נחלקים, כך פלא הוא לחבר יחד שני דברים מחולקים, הלוא הם היחידים, האיש והאישה שכל אחד יחיד לעצמו ולהושיבם יחד עד שיהיו לאחד.
מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', fרך ט', סיוון תשס"ח, עמ' 21.
