ג', ספורטאית מקצוענית בהחלקה על הקרח, כבת 25, שזכתה במדליות זהב רבות בתחרויות בארה"ב, ביקשה לממש את זכאותה, על פי חוק השבות, ולעלות ארצה. אך לדברי עו"ד יהושע פקס, המייצג אותה, במשרד הפנים הערימו בפניה מכשולים בלתי אפשריים, וביקשו ממנה להעביר לידיהם מסמכים עתיקי יומין, בניגוד לדין. 
לדברי עו"ד פקס, ממשרד דקר-פקס-לוי, המתמחה בהסדרת מעמד מול משרד הפנים, המשרד זוכה לפניות לא מעטות מצד ספורטאים אשר אינם משיגים את הקריטריונים לייצוג מדינתם בתחרויות בינלאומיות. "ספורטאים לא מעטים מנסים את מזלם להשגת הקריטריון הישראלי, שמטבע הדברים ברוב ענפי הספורט נמוך יותר מאשר במדינות מוצאם" מסביר עו"ד פקס. גם במקרה הנוכחי, פנתה ג' לעליה, על מנת לזכות באפשרות לייצג את המדינה בתחרויות בינלאומיות.

לבקשת רשות האוכלוסין, הגישה ג' ראיות למכביר להוכחת שורשיה היהודים, ובין השאר, סיפקה לרשות את תעודת הלידה של סבה, העתקים של צנזורים (רשומות מרשם האוכלוסין בארה"ב) בהם נכתב כי שפת הדיבור בבית הייתה יידיש, גזרי עיתונים ישנים שבהם צוין כי הסב משמש כנציג הקהילה היהודית ופעיל במפלגה הדמוקרטית. בנוסף, העבירה הצעירה למשרד הפנים את תצלום מצבתו של סבה, ואף מכתב מטעם רב הקהילה, של הצעירה ומשפחתה. 

לדברי עו"ד פקס, משרד הפנים דחה את בקשת עלייתה של הצעירה, בטענה שהמסמכים אותם הגישה אינם מספיקים על מנת לאשר את שורשיה היהודיים. נציגי המשרד דרשו מהצעירה לספק להם אישורי קבורה של סבה, ואת תעודת הפטירה שלו. לדברי עו"ד פקס, מדובר במסמכים שאינם נמצאים ברשות המשפחה והם כלל אינם נדרשים על פי הנהלים המקובלים לבקשת עליה. 

לדבריו, על פי הנוהל, כל מי שמבקש לעלות לישראל, עליו להוכיח את יהדותו, או את יהדות אחד מהוריו או סביו. "גם אם הסבים מצד שני ההורים כולם גויים, חוץ מסב או סבתא אחת, מספיק הדבר על מנת להקנות למבקש את הזכות לעלות לישראל" מסביר עו"ד פקס. לדבריו, ג' הצליחה להוכיח מעל לכל ספק, כי סבה היה יהודי, כבר בעת שהגישה את בקשתה הראשונית לקבלת מעמד עולה.

לדבריו, סבה של ג' מצד אמה היה יהודי, אך הוא התחתן עם אישה לא יהודייה, ועל כן גם ילדיו וגם נכדיו אינם נחשבים כיהודים על פי ההלכה. חרף כך, הנכדים עדיין זכאים לעלות לישראל מכוח חוק השבות, כנכדים של יהודי. 

"לפי סעיף 4א.(א) לחוק "הזכות של יהודי לפי חוק זה והזכויות של עולה לפי חוק האזרחות, תשי"ב-1952, וכן הזכויות של עולה לפי כל חיקוק אחר, מוקנית גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי, להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון".

בידי הצעירה לא נותרה ברירה, אלא להגיש עתירה, ובאמצעותה לכפות על משרד הפנים לספק הסבר מדוע הוא לא מתיר לה לעלות. 

בעתירה, שהוגשה ע"י עו"ד פקס, לבית המשפט המחוזי בירושלים, נטען שהעותרת הרימה את נטל הראייה המוטל עליה, וכי הבקשה הנוספת ממנה, להגיש תעודות מלפני יותר ממאה שנים, אינה ריאלית ואף לא תסייע בקביעת יהדותו של הסב. "לא מדובר במסמכים אשר מתבקשים בבקשות עליה, ואין כל סיבה לנטל המוגבר והמופרז הזה", כך נכתב בעתירה. 

עקב הגשת העתירה, נענה משרד הפנים לבקשת העלייה של ג' באופן מידי, וזאת מבלי שנדרשה להגיש מסמכים נוספים. כעת, מסביר עו"ד פקס, לאחר שתגיש את המסמכים המקוריים, היא תוכל סוף סוף לעלות ארצה.   
עו"ד יהושע פקס, מייסד ושותף במשרד דקר-פקס-לוי http://lawoffice.org.il/ עוסק בדיני ההגירה ומייצג אזרחים זרים מול משרד הפנים ובתי המשפט בישראל, ואזרחים ישראלים בהליכי הגירה, השגת דרכונים זרים ורילוקיישן מול מוסדות ההגירה ברחבי העולם.