בפרשתנו מופיעה פרשת "והיה אם שמוע", בה נכתב "ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם" (דברים, י"א, י"ג)
במכילתא לרבי שמעון בר יוחאי (פרק כ"ג), כתוב:
"ועבדתם את ה' אלוקיכם" (שמות, כ"ג, כ"ה) - זו תפילה.
"ולעבדו בכל לבבכם" - איזו היא עבודה שבלב? זו התפילה.
וכך אמר המלך דרייווש לדניאל בשעה שהשליכו לגוב האריות: "אלהך די אנת פלח לה בתדירא הוא ישיזבינך" (זניאל, ו', י"ז). תרגום: האלוקים שלו אתה עובד בקביעות - הוא יצילך". והרי בבבל לא הייתה עבודת קורבנות. לאיזו עבודה התכוון דרייווש? לעבודת התפילה.
התפילה היא עבודה שבלב, מפני שעיקר קיומה הוא בכוונת הלב. רבי בנימין דיסקין, אב"ד הורדנא ואביו של גאון ישראל רבי יהושע לייב דיסקין זצ"ל, מוסיף הסבר מופלא לכינוי התפילה "עבודה שבלב".
"עבודה" היא מלשון עבדות. שני רכיבים יסודיים מהולים בחייו של עבד. האחד - עליו למלא אחר הוראות מעסיקו; והאחר - הוא תלוי באדוניו למילוי צרכיו, שהרי האדון אינו חייב לפרנסו והעבד נזקק לטוב ליבו של אדוניו כדי לקבל את צרכיו.
כמה הכרת טובה יש לעבד שבכל פעם שהוא מבקש את מזונותיו מאודניו, הרי הוא גומל עמו טובות נוספות ומתגמל אותו על עצם העובדה שביקש ממנו את צרכיו. אין ספק, כי עבד זה מבצע את עבודתו בנפש חפצה ובלב שמח.
זהו שאמרו חז"ל שתפילה היא 'עבודה שבלב' - התפילה היא עבודת ה' שנעשית בשמחה ובשלמות עד שהלב חומד וחפץ בעבודה זו, כי כאשר מתפלל אדם לפני הקדוש ברוך הוא שייתן לו את צרכיו, לא זו בלבד שהוא מקבל את בקשתו, אלא שהוא מקבל שכר על עצם תפילתו.
הקדוש ברוך הוא מצפה לתפילותינו. נתייחס אל התפילה בכבדו ובכובד ראש ונזכה כולנו שיתקבלו תפילותינו.
מתוך 'ותן חלקנו', שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ע"ב, אב תשע"ג, עמ' 172-173.
