עבור ילדים רבים, החופש הגדול הוא רגע השיא של השנה כולה, אליו חיכו בציפייה רבה מזה מספר חודשים. אולם, עבור ילדים הסובלים מבדידות וקשיים חברתיים, מהווה חופשת הקיץ המשך ישיר למורכבות ולמצוקות הרגשיות שמלוות אותם בשגרת היום יום לאורך השנה. החופשה הארוכה אף עלולה להגביר את תחושות המועקה והדחייה בתקופת זו, נטולת המסגרות הרגילות, החיכוך החברתי והשגרה המוכרת.
"החופש הגדול הגיע ואני מרגישה הקלה. אני כבר לא צריכה ללכת כל יום לבית הספר ולהתמודד עם החברות שלי, יותר נכון לקרוא להן 'הבנות המעצבנות בכיתה שלא מתייחסות אליי בשיעורים ובהפסקות ולא משתפות אותי בדברים שהן עושות'. זה לא שמישהי מחרימה אותי, אסור להחרים אצלנו בכיתה. זה רק שלא מתייחסות אליי, כאילו אני שקופה. סוף סוף אני יכולה לשבת בבית ולהיות במחשב בלי שיגידו לי ללכת לבית הספר". כך סיפרה מ' מירושלים, בת 11 שמבלה את החופש הגדול בעיקר לבדה.
מחשבות אלה ואחרות מעסיקות בחופשת הקיץ ילדים ובני נוער שמתמודדים במשך השנה עם קשיים חברתיים. הקושי בולט בעיקר בחצי הראשון של גיל ההתבגרות, עבור צעירים בני 16-11, כשמצופה מהילדים לנהל בעצמם את חייהם החברתיים.
הקשיים ניכרים גם במהלך השנה וכוללים חרדה חברתית, קושי ליצור קשרים בין אישיים ודחייה חברתית. הקושי יכול להיות על רקע התפתחותי, רגשי או משפחתי ומלווה בכאב נפשי ובסבל לילדים ולהורים שלהם שרואים את המצוקה. יש לציין, כי גם ילדים שהתפקוד החברתי שלהם תקין, יכולים לחוות אתגרים.
גם י', בן 15 מאזור ירושלים, חווה קשיים חברתיים. "יום ועוד יום אני בבית. יושב עם עצמי, קורא ספר או משחק באייפון ולא יוצא לשום מקום. זה התחיל ממש נחמד ורגוע, אבל מתחיל לשעמם לי. אתמול הלכתי לאכול פיצה וראיתי כמה ילדים מהכיתה. הם קבעו להיפגש שם אבל לא חשבו להזמין אותי. שמעתי אותם מדברים על מה שעשו אתמול ועל התוכניות שלהם לשבוע הבא. אני לא מצליח להבין למה אף אחד לא מזמין אותי? למה אף ילד לא רוצה להיפגש איתי? גם כשאני רוצה לעשות משהו ואומר לחבר מהכיתה 'בוא ניפגש', הוא אומר לי שהוא כבר עסוק".
בחופשת הקיץ ישנה הקלה כאשר נפסק החיכוך החברתי היום יומי ואין צורך להתמודד כל הזמן עם מצבים חברתיים. עם זאת, מדובר בהקלה קצרת טווח. בהיעדר מסגרת חינוכית, מצטמצמות גם ההזדמנויות למפגש ולקשר לא פורמלי וכך גוברת הבדידות של ילדים אלה. במצבים בהם נתקלים ילדים בקשיים חברתיים, יש לשים לב האם מדובר בקשיים נרחבים שמלווים בכאב ובסבל רב. אם כן, מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי - פרטני או קבוצתי - שמלווה בהדרכת הורים.
כמו שכולנו יודעים, אין אבקת קסמים שיכולה להעלים קשיים חברתיים בכלל ובחופש הגדול בפרט. ובכל זאת, איך אתם ההורים יכולים לעזור לילדים במצבים כאלה? לפניכם מספר המלצות.
- נסו לייצר הזדמנויות למפגשים בין ילדים במסגרות לא פורמליות כמו קייטנה לצעירים או פעילות סביב תחומי עניין משותפים לגדולים. תנועות נוער רבות מגבירות את הפעילות שלהן בחופשת הקיץ ופועלות בדיוק עבור צרכים אלה.
- כדאי לעודד ילדים לצאת לעבוד או להתנדב לפי קבוצת הגיל שלהם. מסגרת זו תאפשר להם ליצור קשרים ומסגרות עם בני נוער בעלי תחומי עניין דומים לאלה שלהם ותגביר את תחושת המסוגלות וההצלחה בקרבם.
- הציעו לילדכם ליצור קשר באופן יזום עם חבריהם לכיתה וסייעו בתיווך לפי הצורך. בגילאים צעירים יותר, אפשר לפנות להורי הילד ולהציע מפגש משותף, בהסכמת הילד כמובן.
- תהיו המודל עבור הילדים שלכם. האם אתם, ההורים, נפגשים עם חברים בחודשי הקיץ או רק מדברים על כך? האם נהנים אתם מקשרים אישיים קרובים מחוץ למעגל המשפחתי? הילדים רואים את ההתנהגות של ההורים ופעמים רבות מחקים אותם או מייצרים בראשם מודל דומה של חיי חברה.
- גם הורים שילדיהם לא חווים קשיים חברתיים, יכולים לעזור בהגברת המודעות ותשומת הלב. האם יש ילדים אחרים שנשארו בצד? האם חושבים אתם שקיים חרם על אחד הילדים בכיתה? מומלץ שתדברו עם הילדים שלכם על נושאים אלה בחופש הגדול וגם לקראת שנת הלימודים הבאה. כך תגבירו את המודעות ואת הרגישות שלהם כלפי האחר.
הורים, חשוב להתאזר בהמון סבלנות וחמלה כלפי הילדים וכלפי עצמכם. ניתן לנסות ולסייע לילדים ברגישות ובהבנה ליצור קשרים חברתיים בונים ומיטיבים - גם בחופש הגדול וגם במהלך שנת הלימודים. הזכירו לילדיכם שהם אהובים וטובים בדיוק כפי שהם. טעו בהם את הביטחון העצמי הנדרש כדי לעבור גם חוויות לא נעימות ולצאת מהן מחוזקים.
