ילד לא מתוכנן נולד לבני זוג שהחליטו להפסיק להביא ילדים לעולם, לאחר שהבעל עבר ניתוח לכריתת צינור זרע שבוצע ברשלנות – כך לפחות נטען בתביעה שאותה הגישו בני הזוג, נגד הרופא האורולוג שניתח את הבעל.
על פי התביעה, לפני מספר שנים פנו בני הזוג למרפאתו של הרופא, בבקשה לבצע בגבר ניתוח וסקטומיה, לחיתוך צינור הזרע. לדבריהם, הם הסבירו לרופא שמפאת גילם ובשל היותם הורים לחמישה ילדים, אין הם מעוניינים יותר בילדים נוספים. בחירתם לעבור את הניתוח נבעה, בין השאר, ממגבלות בריאותיות המקשות עליהם להשתמש באמצעי מניעה.
כחודש לאחר הפגישה במרפאה, כך נטען, התקבל התובע במרכז רפואי פרטי לצורך ביצוע הניתוח. על פי הנטען, במרכז הרפואי התבקש התובע לחתום על טופס הסכמה לניתוח גנרי, המתאים לכל ניתוח, וזאת מבלי שיפורטו בפניו כלל הסיכונים הכרוכים בניתוח מסוג וסקטומיה.
על פי התביעה, לאחר הניתוח ועוד באותו היום, שוחרר התובע לביתו עם הנחיות להימנע מפעילות ספורטיבית במשך כשבועיים, להימנע מרחצה בים ובבריכה במשך כארבעה שבועות, תוך נטילת משככי כאבים במידת הצורך. כמו כן התבקש התובע לשוב לביקורת בחלוף שבועיים.
בתביעה נטען כי במועד שחרורו מהמרכז הרפואי, לא הוסבר לתובע כי עליו לבצע בדיקות כלשהן, כדי לאמוד את מידת הצלחת הניתוח. כמו כן, לא נאמר לו, כי עליו להימנע מקיום יחסי מין או לחילופין להשתמש באמצעי מניעה.
לטענת התובע, מסיבות אישיות, לא עלה בידו להגיע לביקורת במועד שנקבע, אך מכיוון שחש בטוב, ומשום שסבר לתומו, כי מטרת הביקורת היא רק לוודא שאין זיהום במקום הניתוח, הוא לא תיאם מועד חדש. גם הרופא מצידו, כך נטען, לא ביצע כל פנייה יזומה מטעמו, לקיום הביקורת.
וכך, בחלוף כשבעה חודשים ממועד הניתוח, נדהמו בני הזוג לגלות שהתובעת נכנסה להריון. לדבריהם, בשל היותם שומרי מסורת, האופציה של הפסקת הריון כלל לא עלתה על הפרק. או אז פנה התובע לבדיקת זרע, ובה נמצא כי הוא פורה.
תקופת ההיריון, כך נטען בתביעה, הייתה קשה מנשוא לתובעת. מפאת גילה ולאחר שתוצאת בדיקת החלבון העוברי הייתה גבולית, היא נאלצה לעבור בדיקות כואבות וחודרניות. מאחר והיא סובלת מסוכרת סוג 2, הריונה של התובעת הוגדר כהיריון בסיכון, והיא נאלצה לבקר באופן תדיר במרפאה להיריון בסיכון. וכך, כשנה וחצי לאחר הניתוח, נולד לבני הזוג ילד שישי.
לכתב התביעה צורפה חוות דעת רפואית של ד"ר מרדכי סלע, מומחה בכירורגיה אורולוגית, שקבע, בין השאר, כי הרופא המנתח התרשל בעיקר בכך שלא הנחה את בני הזוג להימנע מקיום יחסי מין בלתי מוגנים במשך כשלושה חודשים, כמתחייב מהספרות המקצועית. לדברי המומחה, שלושה חודשים הם הזמן שלו זקוקה כמות הזרע שנותרה בצינור כדי להיפלט.
עוד קבע המומחה, כי השיטה שבה בוצע הניתוח בתובע נחשבת כפחות יעילה מכולן, ובשנים האחרונות הרופאים ממעטים להשתמש בה, עקב הטראומה הכרוכה בכך לרקמות, ולאור אחוזי הכישלון הגבוהים. לדברי המומחה, קיימת כיום שיטה יעילה הרבה יותר.
על פי התביעה, הניתוח שבוצע בתובע היה רשלני ורצוף כשלים, וזאת מבלי להביא בחשבון כי להתנהלות רשלנית זו היו השלכות קשות על התובעים, שנאלצים להתמודד, בניגוד לרצונם, עם גידולו של ילד שישי במשפחה, באופן לא מתוכנן.
בתביעה נטען עוד, כי לתובעים נגרמו הוצאות כלכליות כבדות הכרוכות בגידול ילד נוסף במשך כל חייו ולכל הפחות עד הגיעו לגיל 21. לטענת התובעת, כל תוכניותיה לפיתוח קריירה מקצועית וללימודים נמוגו באחת, בשל הצורך להתמודד עם גידולו של ילד נוסף.
״בני הזוג ביקשו להימנע מהבאת עוד ילדים לעולם, ולא בכדי" טוען עו"ד יונתן שוב המייצג את בני הזוג במאבק המשפטי מול הרופא המנתח. לדבריו מדובר במשפחה מרובת ילדים, גילם של בני הזוג גבולי, והסיכונים הכרוכים בבריאותה של האישה עקב לידה מאוחרת – חריפים ומרובים.
"זולת זו, גם הפן הכלכלי נלקח בחשבון בטרם החליטו בני הזוג שעל הבעל לעבור פרוצדורה רפואית לא פשוטה. וכך, נטלו בני הזוג החלטה מושכלת, שכל מטרתה למנוע היריון לא מתוכנן ומסוכן" טוען עו"ד שוב.
לדבריו, בהחלטתם זו הסתמכו בני הזוג על מקצועיות הרופא המנתח. "לבסוף, לנוכח התרשלותו – לא התקיימה תכליתה של הפרוצדורה הרפואית, ובני הזוג לא רק שנחשפו לסיכונים בריאותיים חמורים מהם ביקשו להימנע, אלא שהם גם חשופים כעת להוצאות כבדות, עקב לידת ילדם, לידה שאליה כלל לא נערכו" טוען עו"ד שוב.
בתביעה מתבקש מבית המשפט לחייב את הרופא המנתח לפצות את בני הזוג בסכום המקסימלי שבסמכותו (עד 2.5 מיליון שקלים). התביעה נדונה בימים אלה בפני בית משפט השלום בחיפה.
עו"ד יונתן שוב (בתמונה. צילום: פאני אלימלך), עוסק בתחום נזקי הגוף, רשלנות רפואית, תאונות דרכים וייצוג תובעים במוסד לביטוח לאומי
