בתערוכה החדשה 'High', חושף עומרי קורש, אומן ויוצר פרובוקטיבי, את הצופים לעולם האסקפיסטי שלו כפי שהוא מפרש אותו. בעזרת ציורי שמן, מבקש עומרי להזמין אותנו לעולם הפנימי שלו ולחשוף לנו חלק ממנו, זאת כדי שנוכל ליהנות מהיופי, מהצבעוניות, מהפנטזיה ושיהיה לנו לאן לנדוד מחשבתית.

לקורש יש אמירה בועטת וחדשנית. היצירה עוזרת לו לברוח מהמציאות החד גונית והמשעממת. קורש נמצא במקום שמצית בו את הדמיון, את היצרים ואת הרגשות. הוא ממשיך ומחפש הזדמנויות ומיזמים חדשים ביצירה. הוא רוצה ליהנות ופשוט לחיות. להתקדם. בממלכת המציאות האלטרנטיבית שבונה קורש, יש מקום והזמנה לכולם.

התערוכה מתמקדת בדיאלוג הפנימי של האומן בין אידיאל למציאות, בין בריחה מהמציאות ובין המקום שרוצה הוא להיות בו, כמו גם ברצון לגרום לאנשים לחיות ב-High, בעולם פנטסטי, מודרני, מסחרי, נקי ומלא. התעסקות בכלום של היום יום ומנוחה. להיות שמחים וליהנות מהאומנות שלו. לדבריו, "תראו את האומנות שלי ותצעדו מחוץ למציאות. תהיו ב-High. במקום רם, נעלה, עליון, בשיא".

התערוכה מדגישה את מקומה ואת כוחה של האומנות בחייו של קורש כאלמנט הישרדותי, כזה שמעניק חיים. המציאות מבחינתו היא צפויה ולא מעניינת. מוחו עובד תמיד והוא מחפש רק את מה שמעניין אותו. קורש יוצר שפה ועולם שונים וייחודיים.

את ההשראה לעבודותיו, מקבל עומרי מתחום עיסוקו ומעולם המשחקים. קורש הוא ארט דירקטור ותיק עם ניסיון של 13 שנים בעיצוב גרפי ובאומנות דו ממדית ובעל ניסיון של שש שנים בתפקידי קריאייטיב ניהוליים. הוא עוסק בפיקוח על משחקים בין פלטפורמות מונעות אומנותית וככזה אוהב הוא לשחק. קורש לוקח אלמנטים מעולם המשחקים ומהשפה האישית שלו ויוצר את הדברים האישיים שלו. הוא אוהב נושאים שהם לכאורה קלילים, אך בעלי משמעות ותוכן.

דמויות נשים בולטות בציוריו הצבעוניים. נשים מסמלות עבורו רכות, חוכמה, עניין ויופי. הוא טוען שהוא משווה את עצמו לדמויות האלה כשזה נוגע לציורי נשים. "כך הייתי רוצה להיות", הוא אומר. לנשנש ולשתות מבחינתו זה חובה. הוא מלביש את הנשים בבגדי אופנה מלאים בצבעוניות מופלאה. הוא חש צורך לסגנן אותן ולהפוך אותן לעולם שהיה רוצה שיהיה שייך אליו, כפי שרוצה הוא להיות: עולם שנראה מדהים, יפה, שיש בו תכשיטים וכסף ולכל הדמויות יש אוכל. הוא מציג את הפרסונה עם הפוזה. הגברים מבחינתו הם סופר מיניים והוא רוצה אותם עירומים. אצלם הגוף עושה את זה והבגדים לא מעניינים. הגברים הם מוצר שהוא היה רוצה שהם יהיו שייכים לו. הוא לא בוחל בהחפצה - בין אם מדובר בנשים או בגברים.

העיסוקים המרכזיים והבולטים בציוריו של קורש הם דמות האישה הצבעוניות העשירה ודמויות פנטסטיות. מבט שני בעבודותיו מראה רבדים נוספים של רגעים אינטימיים הטומנים בחובם השתוקקות גדולה להיות במקום אחר ולחיות חיים אחרים.

טכניקת העבודה שלו דומה לאומנות קלאסית. הוא מזמין מודלים לסטודיו, מצלם אותם ומצייר דיגיטאלית את הציור. לאחר מכן, מעתיק הוא את הסקיצה לבד קנבס ומסיים אותה בשמן. כל ציור מדויק כסכין מנתחים.

קורש הוא בוגר 'שנקר' באומנות. הציג והשתתף במספר תערוכות: במוזיאון היהודי בברלין, בפלאסט גאלרי בברלין, בטאיפיי ובמקומות נוספים. כמו כן, הציג ומכר בוויטרינה במוזיאון תל אביב, במלון 'דיאגליב' שבתל אביב ולאחרונה בתערוכה קבוצתית בניו יורק. עומרי הציג תערוכת יחיד אצל אורלי דביר. תוך כדי חקירה בעצמו ובמה רוצה הוא לעשות, הוציא את ספרו הראשון, רומן מאויר בשם 'העיר השחורה של נוארבה'.

עומרי קורש כיוון את התערוכה שלו לחודש הגאווה. לשאלה "למה חשוב לך להציג בחודש הגאווה?", הוא ענה: "אני אומן הומו. חודש הגאווה מיועד עבורי. תכני האומנות שלי באים מהעולם הזה. זו הזהות שלי. פה אני מרגיש בנוח וזה מייצג אותי. אני יודע ליצור אומנות גאה. הומואים מבינים את צורת החשיבה שלי. הם רואים את הארכיטיפים שאני אוהב להשתמש בהם. ההרגשה האישית שלי היא שהמוח שלי חושב אחרת, כי למרות הכול יש בי שוני בגלל הגדרת המיניות שלי".

קורש נולד עם פנים של בחורה ועם גוף של גבר. הוא אוהב להתגנדר ולהתלבש. מבנה הפנים שלו מרשה לו להתאפר בכבדות. זה פן מהאישיות שלו. בעבודות האומנות שלו, מייצר קורש גברים ונשים בארכיטיפים שלהם או מערבב ביניהם ללא הבחנה. הגברים שלו כולם הומואים והם אובייקט מיני. הנשים אצלו מלאות עומק ועניין. ההפרדה בין המינים מבחינתו היא סמנטיקה בלבד והוא משתמש בה ככלי ויזואלי.

אוצרות: נעמי גורדון חן ומיכלי אדלר.

התערוכה תיפתח חגיגית ב-1.6 (20:00) ותוצג עד ה-1.7 בגלריה לאומנות עכשווית ושבטית, רח' מרכז בעלי מלאכה 13, תל אביב.

שעות הביקור בתערוכה: שלישי עד חמישי 11:00-19:00, שישי-שבת 10:00-14:00.