האומן דויד לסלו סקלי היה צייר, פסל ואף עסק בצילום ואחד מבוני ומייסדי הארץ. כמהנדס, פיקח על פרויקט הקמת נמל תל אביב וגשר אלנבי והיה חלק מהצוות שבנה את ׳בית הדר׳ בתל אביב, הבניין הראשון בארץ שנבנה מפלדה. הוא אף תכנן ביצורים באזור הרי יהודה, מוצא, קריית ענבים ומעלה החמישה. כאשר עבד עבור הסוכנות היהודית, תכנן את הכביש המחבר בין כפר עציון לכביש ירושלים–חברון. הוא היה גם מהמייסדים של צופי ים ׳זבולון׳ בתל אביב והדריך את החניכים את יסודות הימאות

דוד לסלו סקלי נולד ב-1909 בבודפשט. בתקופת ילדותו אותר כמחונן בעל יכולות אומנותיות ובמסגרת תוכנית של השלטונות שבחרו לפתח יכולות מדעיות ותרבותיות של האומה, זכה הילד דוד לליווי צמוד של מורה לאומנות. בגיל 11 כבר הציג בתערוכת אומנות של אגודת הילדים המחוננים וזכה בה בפרס שבעקבותיו קיבל ׳הגנה רשמית של ילד מחונן׳. פרס נוסף שזכה בו בגיל 16, הביא לכך שקיבל ליווי ושיעורים פרטיים על ידי פסיכולוג ומנהל המעבדה הפסיכוטכנית. כך, במשך מספר שבועות, נחשף באמצעותו לשדה אחר לגמרי, זה של המדעים ובתוכם מתמטיקה ופילוסופיה של המדעים. הניסיון להסיטו מתחום האומנות לתחום ריאלי יותר, הצליח מאוד, שכן את לימודיו הגבוהים עשה בפקולטה להנדסה וסיים כמהנדס אזרחי עם התמחות בגשרים. לימים נחשב למהנדס אזרחי בארץ ישראל והיה שותף משמעותי לבנייתה. 

בערוב ימיו, התגורר דויד עם אשתו מרים בבית הדיור המוגן 'נופי מוצא'. כעת, כאשר גם בנו אילן ורעייתו לאה עברו להתגורר במקום, החליט אילן להציג את עבודותיו של אביו ולקיים במהלך חודש יוני תערוכה שתיקרא 'בארץ אהבתי'. ציורים, פסלים וצילומי שחור לבן מתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20 ועד 1952 לערך.

היום יותר מתמיד, כאשר חשים אזרחים רבים בצורך להתחבר לנרטיבים ישראליים ולהוקיר תודה לבוני הארץ, מתקיימת התערוכה 'בארץ אהבתי' בבית הדיור המוגן 'נופי מוצא'.

בתערוכה 20 ציורים בצבעי מים, רובם מתארים את נופיה המגוונים של הארץ, תשעה פסלוני ברונזה (העתק של פסלוני העץ המקוריים) ו-30 צילומי שחור לבן, אותם צילם דויד ונבחרו מתוך מאות צילומים המתעדים את השנים שקדמו לקום המדינה וכשנתיים לאחר הקמתה. תערוכה זו מראה שנשאר תמיד אומן בבסיסו והקדיש לא מעט מזמנו ליצירה אומנותית במדיה מגוונת.

מיקי זיו, אוצרת התערוכה: ״התערוכה מעידה על כך שדויד, שהתפרנס ממקצועו כמהנדס אזרחי, נותר תמיד אומן בבסיסו והקדיש לא מעט מזמנו ליצירה אומנותית בעלת זיקה - מודעת או לא - לציור הארצישראלי של אותן שנים. דרך מצלמתו ועינו האומנותית, מביא דויד את סיפורה של הארץ דרך נופיה, אנשיה ומבניה. היסטוריה רחוקה בדמות חפירות יריחו, סבסטיה ועוד, ירושלים המושלגת בשנות ה-40, שער הגיא, הקסטל ומוצא, נמל תל אביב ופעילותו, צופי ים המתהווים, 'בית הדר' ההולך ונבנה בתל אביב, סלילת כבישים, ביקור הנציב העליון בתל אביב, מלחמות, מחאות וחגיגות. הבחירה בתיעוד נופיה של הארץ ליווה את האומה ואת המדינה בהתהוותה, ותיאור נופים אידיליים היוו חלק מעיצוב זהות לאומית. ציוריו הליריים של דויד לסלו סקלי, קטני ממדים אמנם, אך נושאים את אותן איכויות של אור, מים ואוויר ארץ ישראל, דרך עיניו של אומן עולה חדש, המתפעל מהנוף המקומי ומבקש להיות חלק ממנו. הציורים ניחנים בקומפוזיציות נפלאות ומהודקות, שימת לב לפרטים ובטכניקה בוטחת. הם מאפשרים לנו לחוש את מזג האוויר, השעה ביום ואופי המקום. הנה כאן, בית עם גג רעפים, ושם אולי שריד ארכיאולוגי? הנה עיקול בנהר הירדן שהנוף סביבו מהדהד את התעגלותו, ושם שמיים משתקפים במים, מי הניח את גזע העץ הצעיר כגשר בין שתי גדות נהר הירדן? ובאחר, גבעות רמאללה יוצרות מעין דוגמה דקורטיבית״.

התערוכה תוצג מה-13.6 עד ה-11.7 בין השעות 09:00-19:00.