בית הקונפדרציה בירושלים יציין השנה 26 שנים לפסטיבל השירה במטולה.
מאז נוסד ביוזמתו ובניהולו של בית הקונפדרציה והעומד בראשו, אפי בניה, הפך הפסטיבל לאירוע השירה הגדול והחשוב בישראל.
הפסטיבל, שיתקיים במטולה בסוף השבוע שלאחר חג השבועות, בתאריכים 3-1 ביוני, הוא ספינת הדגל של השירה הישראלית והבמה המרכזית המכנסת תחת כנפיה זה רבע מאה את מיטב הקולות בשירה העכשווית. השנה מציע הפסטיבל שלושה ימים של מפגשים, מלאים במיטב היצירה העברית.
לדברי אפי בניה, מנכ"ל בית הקונפדרציה ומנהל הפסטיבל: "שלשלת השירה נמשכת משנה לשנה וגם הפעם נשמח לארח במטולה את הקהל לחגיגה של שירה ורוח עם תוכנית אמנותית עשירה ומיוחדת. השנה התמקדנו בקשר ההדוק המייחד את התרבות העברית, שבין השירה הכתובה לשירה המולחנת והמושרת, קשר המתחיל בביאליק, עובר ברחל, אלתרמן, יעקב שבתאי, נתן יונתן ועד לאלון אולארצ'יק. למטולה יגיעו מיטב המשוררות, המשוררים, כלות וחתני פרס ישראל ואנשי רוח בולטים, לצד קולות חדשים, צעירים ומבטיחים. בכאב גדול ובגעגועים נציין במחוות מיוחדות את זכרם של אלה שנפרדנו מהם השנה – מאיר שלו, מאיר ויזלטיר והעורך עוזי שביט".
בני ציפר ושירי לב-ארי, המנהלים האמנותיים של הפסטיבל: ״אנחנו מרגישים את כובד האחריות המוטלת עלינו לייצג בפסטיבל מרכזי וממלכתי כזה את מירב הקולות והזרמים בשירה ובתרבות העברית ולא להזניח גם את אלה שבזכותם הגענו עד הלום – משוררי העבר. הצלחנו להביא לבמה אחת גוונים מרובים ושונים כל כך של משוררים ולהרכיב קואליציה ספרותית רחבה ככל האפשר. הבעיה היחידה בפסטיבל הזה היא שהקהל ייאלץ להתלבט לאיזה אירוע לרוץ קודם ועל מה לוותר בצער, מתוך השפע העצום של האירועים והמפגשים״.
כאמור, הפסטיבל יוקדש השנה לקשר ההדוק הקיים בתרבות העברית המודרנית בין השירה הכתובה לשירה המולחנת.
תחת הכותרת "ויתפוס עגבנית ויצא במחול" יוקדש אירוע הפתיחה לחיים נחמן ביאליק במלאת 150 למותו. ביאליק כתב לצד יצירתו ה"רצינית" שירת עם ושירת ילדים רצינית לא פחות. במחווה לכבודו ישתתפו גדולי חוקרי ביאליק בימינו ובהם פרופ' דן מירון ופרופ' אריאל הירשפלד, הסופר חיים באר, המשורר זוכה פרס ישראל ארז ביטון והמשוררות אפרת מישורי וחדוה הרכבי, שיקראו משיריהם, שנכתבו בהשראה ישירה או עקיפה של ביאליק.
הפסטיבל יינעל חגיגית בציון 100 שנה להולדתו של חיים גורי, שדמותו ויצירתו מעולם לא היו כה רלוונטיות לשיח הציבורי בישראל. באירוע ישתתפו בתו של המשורר, יעל גורי, והמשוררים אגי משעול, רוני סומק, ארז ביטון ופרופ' נילי כהן.
באירוע "בא לשכונה בחור חדש" יתקיים מפגש עם אלון אולארצ'יק, הילד העולה מפולין שכתב שירים שהיו לפסקול של הישראליות. הוא יספר על דרכו הנפרשת על פני 50 שנה, שהטביעו חותמן על התפתחות הזמר העברי ועל ספר שיריו הראשון שיראה אור בקרוב.
במרכזם של כמה אירועים נוספים השופכים אור על הקשר בין שירה כתובה לשירה המולחנת יעמדו רחל המשוררת, יעקב שבתאי והצד הפחות ידוע שלו ככותב שירים ופזמונים, שחלקם הפכו לחלק מהדנ"א של ההווי הישראלי, נתן יונתן שהשנה מלאו 20 שנה למותו, והמשורר נתן אלתרמן וקסם שירי הזמר שלו.
הפסטיבל יקיים השנה שלושה אירועים לזכר אלה שהלכו השנה לעולמם אך יישארו אתנו תמיד: מאיר ויזלטיר, שהיה אורח הפסטיבל בשנה שעברה והוזמן שוב, אך מותו הלא צפוי הטיל את עולם הספרות ליגון גדול, מאיר שלו, שאף הוא התארח בפסטיבל רק בשנה החולפת ועתה יתקיים לזכרו רב שיח בהשתתפות הסופר חיים באר, פרופ' ניצה בן דב, המשורר ועורך המוסף לספרות של "ידיעות אחרונות", אלעד זרט והיוצר יולי שפירא, עוזי שביט, שהיה גדול אוהביה ונאמניה של השירה העברית, חוקר תורת המשקלים ומנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד. במחווה לזכרו ישתתפו חבריו ועמיתיו פרופ' דן מירון, מוקי צור ופרופ' ניצה בן דב, העורכת נגה אלבלך והמשוררים אפרת מישורי, אשר רייך, אגי משעול ואלחנן ניר.
בשיחה אחד על אחד עם בני ציפר יספר הסופר הגדול חיים באר, השייך לדור הנפילים ההולך ונעלם של שנות השבעים, על יצירתו ועל חייו בעולם משתנה, שבו הזיכרונות מן העבר ממלאים את דמיונו יותר מהמציאות המדכאת אותו.
ברוח הזמנים יקיים הפסטיבל מפגש סביב ספרה החדש והמהפכני של פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, המגלה עד כמה קצרה הדרך בין ספרות, שירה ועולם המשפט, ועד כמה דומות הדילמות המעסיקות משוררים ומשפטנים. באירוע נוסף בהשתתפותה של פרופ' נילי כהן תעמוד השאלה מה צריכה לעשות השירה נגד דיקטטורה וצנזורה ומה יש לעשות בעידן של הגבלת חירות הביטוי.
לראשונה בתולדותיו יקיים הפסטיבל אירוע המוקדש לתולדות השירה הקווירית בישראל בהנחייתו של דותן ברום, שחקר את יוצרי העבר שלא יכלו לצאת מהארון ונאלצו להתכחש לנטייתם המינית. אליו יצטרפו סתיו אתלן, משוררת טרנסג'נדרית והמתרגם, המשורר וחוקר התרגום רונן סוניס, שיביא דוגמאות מהשירה הלהט"בית העולמית.
מספר אירועים בפסטיבל יעסקו בשירה המזרחית עכשיו ובפרספקטיבה של זמן: "לא מתקרבנים" עם דוד ניאו בוחבוט מהמשוררים המתנגדים לתיוג על פי עדה ומוצא ומבקש ששירתו תדבר בעד עצמה, מפגש פסגה של משוררים מהבולטים מדור המקימים ודור ההמשך של "ערס פואטיקה" ומפגשים שבמרכזם המשוררות מירי בן שמחון, בעקבות רשימה שלה שנמצאה לאחרונה בעיזבונה, וויקי שירן, האמא של הפמיניזם המזרחי .
הפסטיבל יציין 20 שנה למותו של נתן יונתן, ויקיים מחוות למוקי צור, מורה הדרך הגדול לשירת החלוציות האבודה, במלאת לו 85 ולמשוררים ארז ביטון, אשר רייך, ואפרת מישורי.
עוד אירועים בפסטיבל: "על אהבות מסתוריות ומכתבים גנוזים "- האם כתבים ומכתבים גנוזים חשובים להבנת יצירתם של משוררים או שמא מדובר במציצנות; "נוירופואטיקה", על נקודות המפגש בין מדע המוח לדמיון הפואטי; עשרים שנים ועודני נער יתום: מפגש בוקר עם הרב והמשורר אלחנן ניר; "בין העברית והרוסית" עם ענת לוין ואלכס אפשטיין; 100 שנה להולדתה של ויסלבה שימבורסקה; "רבותי, הפואמה חוזרת" עם המשוררים דניאל ברוק, מיטל נסים והדרה לוין ארדי; מאה שנה להולדתו של עוזי אורנן, חבר תנועת הכנענים; על המתמטיקה של השירה עם המשורר פיליפ רוזנאו; מפגש עם המשוררת עופרה עופר אורן על ספרה "מה קרה להגר באילת"; שיחה על ציור ושירה והקשר ביניהם עם חוקר השירה אריאל הירשפלד והצייר יונתן הירשפלד; מפגש עם משוררים המלהטטים על קו הגבול שבין השירה והפרוזה; אירוע לציון 100 שנה לספר השירים "לפני השער האפל" של דוד פוגל; מפגשים על יצירתם עם המשוררים רוני סומק, ענת קוריאל, חדוה הרכבי; דואט חרדי: על פניה האחרות של החרדיות עם אסתי ביטון שושן ועדן אביטבול ; אהרן שבתאי במפגש עם רועי חסן; אברהם בלבן על שיטוטים ושירת תל אביב; אגי משעול על ההומור כנשק נשי; דיון נוקב על מצב השירה עם עורכי מדורי ספרות בתקשורת ועורכי הוצאות ספרים; אירוע המוקדש לשני כוהני המוזיקה הגדולים, בוב דילן וליאונרד כהן; וברוח המסורת של הפסטיבל יוקדש ליל השבת לעיון רוחני ויהודי בשירה עם המשורר מירון ח. איזקסון ואורחים.
את אירועי הפסטיבל ילוו חמשת המוזיקאים המוכשרים ישראל ברייט, גלי אלון, יאיר דלאל, עמנואל יצחק לוי ואושי מסלה והרכב אזובי הקיר.
הפסטיבל מתקיים בתמיכת משרד התרבות והספורט, מפעל הפיס לתרבות ואמנות, מועצת מטולה וקק"ל. תוכנית הפסטיבל באתר בית הקונפדרציה: http://www.confederationhouse.org פרטים: 02-5399360, הכניסה לאירועי הפסטיבל ללא תשלום, על בסיס מקום פנוי.
לנוחותך - מצ"ב תוכנית מפורטת של הפסטיבל
יום חמישי, 1.6
18:00-17:00, בית הראשונים
שְׁאֵרִית הָרַחַשׁ: מחווה למוקי צור
ערב מחווה למוקי צור, מורה הדרך הגדול לשירת החלוציות האבודה, במלאת לו 85.
אין עוד אדם שהקדיש את חייו לשימורו של הניצוץ החלוצי בישראליות ולאיסוף הקולות המושתקים של המפעל הציוני כפי שעשה ההיסטוריון והמחנך מוקי צור. אהבתו הגדולה היתה מאז ומעולם שירת רחל, ולה הקדיש שורה ארוכה של יצירות. מוקי צור יספר על רחל המשוררת, שלא חדלה להיות מקור השראה עבורו גם יותר מ-90 שנה אחרי מותה, ועל לאה גולדברג, שאותה זכה להכיר אישית. במפגש ישתתפו חוקרת הספרות והמשוררת ד"ר אורית מיטל, הרבה זהר אופז ליפסקי, המשוררת ענת לוין והמשורר וחוקר הספרות העברית פרופ' אברהם בלבן.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: גלי אלון
----
18:00-17:00, הספרייה
אמש נבחרתי לנשיא צרפת: משוררים מלהטטים על קו הגבול שבין השירה והפרוזה
אלכס אפשטיין הוא יוצר המשתעשע בלי הרף בצורות ובפורמטים. ספרו האחרון "אלף ואחד עגורים" הוא ספר מיניאטורי בכתב יד שיצא, כמו קודמו "יד ראשונה מסופר", במהדורה דיגיטלית וידנית במקביל. עולמו הוא עולם הפנטסיה הסוריאליסטית של עידן המחשבים. אורי הולנדר, משורר, פסנתרן וחוקר ספרות, כותב שירה סוריאליסטית בפרוזה, המותירה את הקורא פעור פה לעתים. הסופרת עופרה עופר אורן כתבה רומן שירה ב-336 סונטות על אונס שהתרחש בצה"ל בשנות השישים. המוזיקאית והמשוררת הדרה לוין ארדי כתבה ספר "שירה-פרוזי" כהגדרתה, המשלב שירה, פרוזה, הגיגים וקטעי ממוארים. המשורר והמוזיקאי משה אוחיון כתב שירים רבים בפרוזה, המתייחסים לחוויית ההוראה בסדנאות הכתיבה לתלמידי בית ספר יסודי. חמשת המשוררים יקראו מיצירותיהם וישוחחו על הסיכוי להשמיע קול מקורי בעידן הדיגיטלי.
מנחה: אמיר חרש
מוזיקה: ישראל ברייט
---
19:15-18:15, בית הראשונים
לא רק "זיכרון דברים": השירים של יעקב שבתאי
יציאתה לאור של הביוגרפיה המונומנטלית של עדו בסוק על יעקב שבתאי היא הזדמנות לדבר על יצירתו המרתקת של שבתאי ועל הצד הפחות ידוע שלו ככותב שירים ופזמונים, מהם שנעשו חלק מהדנ"א של ההווי הישראלי. אלמנתו של שבתאי, עדנה שבתאי, תספר על צמיחתו כאייקון ישראלי לצד החלק הנסתר והלא אופייני שביצירתו – תרגום מיידיש. אחיו, המשורר אהרן שבתאי, יספר זיכרונות על אחיו ויקרא שירים שכתב עליו. פרופ' ניצה בן דב, זוכת פרס ישראל לחקר הספרות, תדבר על כמה מדמויות המפתח בספריו של שבתאי. עוד ישוחחו על הביוגרפיה פרופ' אריאל הירשפלד, עורך הספר, ופרופ' דן מירון, שעבד עם עדנה שבתאי על ההוצאה והעריכה של הרומן הלא גמור "סוף דבר", ויעלה זיכרונות מעבודתם המשותפת.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט
----
19:15-18:15, הספרייה
החיים נסבלים, לפעמים: מאה שנה להולדתה של ויסלבה שימבורסקה
"אני מעדיפה קולנוע./ אני מעדיפה חתולים./ אני מעדיפה את עצמי מחבבת אנשים/ על פני עצמי אוהבת אנושות", כתבה המשוררת הפולניה האהובה והמצוטטת כל כך ויסלבה שימבורסקה, ששירתה מלאת חיות ורלוונטיות גם היום, יותר מעשור אחרי מותה. יולי שפירא, מיוצרי המופע "המגירות של שימבורסקה", ישוחח עם רוני סומק, אורין רוזנר ופיליפ רוזנאו, ועם המשורר והמתרגם רפי וייכרט, שאחראי על רבים ונפלאים מתרגומי שיריה לעברית.
מנחה: רפי וייכרט
מוזיקה: גלי אלון
----
21:45-20:30, בית הראשונים
אירוע פתיחה: ביאליק בן 150 והוא עדיין מרקד ושר
שירתו של חיים נחמן ביאליק היא מעיין שופע של עניין וסקרנות גם בשנת ה-150 להולדתו. אחד החלקים המרתקים ביותר ביצירתו הוא מה שכינה "שירי עם" ושירי הילדים, שם שיקע בין השאר משמעויות עמוקות ולפעמים גם אלמנטים מחייו האישיים, יותר מאשר בשיריו הלאומיים הרציניים. גדולי חוקרי ביאליק בימינו, פרופ' דן מירון ופרופ' אריאל הירשפלד, ישוחחו על כל אלה ועל עוד כמה מצדדיו הנסתרים של המשורר הלאומי. לצדם ידבר על ביאליק הסופר חיים באר, שכתב את ספרו "גם אהבתם גם שנאתם" על היחסים בין ביאליק לעגנון, המשורר זוכה פרס ישראל ארז ביטון והמשוררות אפרת מישורי וחדוה הרכבי יקראו משיריהם, שנכתבו בהשראה ישירה או עקיפה של ביאליק.
הנחיה: שירי לב-ארי, בני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט, אושי מסלה
----
23:00-22:00, בית הראשונים
המשוטטים של תל אביב
זה יותר מעשור כותב המשורר וחוקר הספרות אברהם בלבן את טורו "רשימות תל אביביות" בעיתון "הארץ", המחבר מדי שבוע בין מראות העיר, אנשיה, רחובותיה וצמחייתה לבין השירים שנכתבו על תל אביב. בלבן יקרא שירים שכתב על העיר, ויעלה את זכרו של אחד המובהקים שבמשוררי תל אביב, מאיר ויזלטיר, שהלך לעולמו השנה. המשוררת אורין רוזנר תקרא את שיר הפרידה שלה מתל אביב ושירים אורבניים נוספים, ולצדה לורן מילק, משוררת ומוזיקאית, שתקרא משיריה העוסקים במיניות, פגיעות והעיר הגדולה.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: גלי אלון
-----
23:00-22:00, הספרייה
מה קרה להגר באילת? עופרה עופר אורן מדברת בסונטות
המשוררת עופרה עופר אורן נושאת בתוכה טראומה שאין לה מרפא, שאותה חשפה בגיל מאוחר- היא היתה קורבן לגילוי עריות מצד אביה, יוסף עופר, מראשוני הטייסים בחיל האוויר. מי שעסקה רוב חייה בהוראה וכתבה לצד עבודתה ספרי מתח, רומאנים ושירה, פרצה השנה ביצירה חדשנית לגמרי המשלבת סיפורת ושירה – הרומן "מה קרה להגר באילת", מורכב מ-336 סונטות ומספר על מקרה אונס של חיילת בצה"ל בשנות השישים.
עופר אורן תספר על עצמה ועל כתיבתה ותשוחח עם לורן מילק, שתקרא משירתה שלה ותדבר על טראומות וייסורי משפחה.
מנחה: סתיו אתלן
מוזיקה: אושי מסלה
-----
24:15-23:15, הספרייה
מלא חשמל צעיר: אגדת קיץ בשלוש עונות
אפרת מישורי טילטלה את עולם השירה הישראלי בסוף שנות התשעים עם מופעים חלוציים וקריאה בקצב הטראנס. הסירוב להזדקן, החיפוש אחר פנטסיית האהבה הפיסית של הגבר כדי להרגיש בחיים, הם הנושאים של הפואמה רבת התפניות העלילתיות שהיא כותבת עתה, הנקראת "מישל, אגדת קיץ - טרילוגיה בארבע עונות". הפואמה מספרת על התאהבות עזה ואינטנסיבית במישל, שליח של וולט, ובפרשת יחסיהם מלאי התשוקה, שכולה הווה. כהרגלה, אפרת מישורי אינה "קוראת" את שיריה, אלא מבצעת, משחקת ומנגנת אותם במטרה להעביר את האש הפנימית שלה לצופים. מישורי תשוחח עם שלומי חתוכה, משורר בעל רגישות רבה למעשה הלשוני בשירה ולאופן הקראתו. את המופע ילווה המוזיקאי, המשורר והמחזאי עמנואל יצחק לוי.
מנחה: שלומי חתוכה
מוזיקה: עמנואל יצחק לוי
----
יום שישי, 2.6
10:00-09:00, בית הראשונים
"אינני יהודי. אזרחותי הישראלית היא מכוח הלידה והישיבה בארץ": מאה שנה להולדתו של עוזי אורנן
הבלשן והמשורר עוזי אורנן, חבר תנועת הכנענים ואחיו של המשורר יונתן רטוש, הלך לעולמו השנה בגיל 99. אורנן כתב שירת אהבה נפלאה לארץ ולעברית, שהתפרסמה בספר שיריו "נטיות". בין השאר כתב גם הצעה להמנון ישראלי חדש המסתיים במלים "חוקים מלאים וצודקים לכל פרט / זאת האמת! עולה על כל דת".
האם עם מותו הקיץ סופית הקץ על רעיון הכנעניות? או שמא רוח תנועת "העברים הצעירים" נועדה ללוות אותנו הלאה? על המרדנות והחידוש שהביאו חברי קבוצת הכנענים לתרבות הישראלית ידבר פרופ' דן לאור, שחקר וכתב ספר על התופעה הכנענית, עם אהרן שבתאי, שיקרא כמה משיריו האייקוניים העוסקים בחילוניות, והמשוררת חדוה הרכבי שתקרא משיריה המתכתבים – אולי – עם הקצביות ה"כנענית" של יונתן רטוש.
מנחה: אורית מיטל
מוזיקה: ישראל ברייט
-----
10:00-09:00, הספרייה
"נורא התביישנו בשפה של הורינו": ענת לוין ואלכס אפשטיין בין העברית לרוסית
המשוררת ענת לוין נולדה להורים דוברי רוסית וגדלה בבית שלא קראו בו ספרים ולא התייחסו לשפה. השירה עזרה לה להתמודד עם הפער בין השפה שבחוץ והשפה הפנימית, השפה של הרגש הראשוני. החל מספרה "אנה מסתובבת לאט", עבור בקובץ "מפה לפה" וכלה ברומן "הארכיברית" היא מתחבטת ומתייסרת בשאלות של שפה כאפשרות לקשר ולהבעת רגשות, ומה שמתרחש כשהכלי הזה פגום.
עד כמה גם הבחירה של אלכס אפשטיין, יליד לנינגרד, להתמחות בז'אנר הסיפור הקצרצר, האבסורדי, הפרדוקסלי, נובעת מאותה טראומה לשונית של חיים בין שתי שפות, שפת הבית ושפת החוץ? השניים יקראו משיריהם וישוחחו על הסיפור המושתק של בני העולים מברית המועצות לשעבר.
מנחה: דניאל ברוק
מוזיקה: אושי מסלה
----
10:00-09:00, חצר אנטלר
דואט חרדי: פניה האחרות של החרדיות
אסתי ביטון שושן היא ילידת צפת, אם לארבעה, בוגרת סמינר בית יעקב בבני ברק, פעילה חברתית ומייסדת תנועת "נבחרות" למען ייצוג נשים חרדיות בפוליטיקה. ספר שיריה הראשון "זימרת קרני האור המתנפצות" זכה לתהודה, במיוחד לאחר פרסום שורות השיר "בַּמַּחְלָקָה לְמִגְדָּר/ אֵין רַחֲמִים, שָׁם/ מְפָרְקִים מִבְנִים,/ מְכַבְּסִים אֶת הַתִּקְווֹת בְּבֹרִית/ וְלֹא תּוֹלִים אוֹתָן יוֹתֵר/ (אוּלַי רַק עַל גַּרְדֹּם)".
עדן אביטבול נולד בקריית משה בירושלים וגדל בפסגת זאב, תלמיד ישיבה, אקטיביסט, מכותבי סדרת הטלויזיה "שבאבניקים", משורר. ספר שיריו הראשון נקרא "נועדנו לגדולות אחרות".
השניים יקראו משיריהם וישוחחו על השאלה האם אמנם היצירה החרדית היא הדבר הבא בספרות הישראלית, ועד כמה חופשי היוצר החרדי להביע את אשר על לבו בחופשיות.
מנחה: מירון ח. איזקסון
----
11:15-10:15, בית הראשונים
זוכרים את עוזי שביט
עוזי שביט היה אולי גדול אוהביה ונאמניה של השירה העברית, הן זו הקלאסית והן זו החדשה. היתה לו אמונה מלאה בחשיבות השירה כגורם משפיע על החברה, והוא הקדיש לה את חייו כחוקר של תורת המשקלים וכמנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד, בית הגידול המרכזי של מיטב השירה הישראלית. מותו השנה השאיר קהילה מיותמת של משוררים ועמיתים לחקר הספרות שהוא היה להם אח ואב. במחווה לזכרו ישתתפו חבריו ועמיתיו פרופ' דן מירון, מוקי צור ופרופ' ניצה בן דב, העורכת נגה אלבלך, ממשיכת דרכו בהוצאה, והמשוררים אפרת מישורי, ארז ביטון, אשר רייך, אגי משעול ואלחנן ניר, שהוציאו לאור את מיטב שירתם תחת שרביטו של שביט.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: הרכב אזובי הקיר
----
11:15-10:15, הספרייה
אורחות נוטות ללון: נשים ומקומן בשירה העכשווית
בספר שיריה החדש, "לוטשת אין", ד"ר אורית מיטל באה חשבון עם חייה ולוכדת את לב הקוראים בלשון צלולה, ציורית ואינטימית. בעשור האחרון מוכרת מיטל גם כמנהלת בית עגנון, והשנה יזמה את הפרויקט "אורחת נוטה ללון", הבא לעשות צדק היסטורי עם סופרות ומשוררות שלא זכו לשימור בתיהן וחדרי עבודתן.
כמוה, גם המשוררת שלומית נעים נאור התבלטה כקול נשי בוטח בספריה "אין לדבר סוף" ו"הדברים שאנחנו לא מדברות עליהם", ולכך נוספה פעילותה הציבורית בנושאי זהות יהודית פרוגרסיבית. המשוררת ענת לוין עוסקת בשיריה המדויקים ובעלי העוצמה בחוויות נשיות בתקופות חיים שונות - הרווקות, ההתבגרות, האימהות וחיי המשפחה. השלוש ידברו על גיבוש הקול הפואטי האישי שלהן ועל מקומה של החוויה הנשית בשירה העכשווית.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: גלי אלון
-----
11:15-10:15, גלריית בית הגבולות
לא מתקרבנים
דוד ניאו בוחבוט נמנה עם זן המשוררים המתנגדים לתיוג על פי עדה ומוצא ומבקש ששירתו תדבר בעד עצמה, בלי טינה ובלי התקרבנות. הוא החל את דרכו המטאורית בגיל 17 וכיום הוא נחשב לאחד הקולות הבולטים בשדה השירה. על ספר שיריו הראשון, "באישון ליל נצח", הפליגו שבחים. ספרו השני שיצא לאור לא מכבר, "ינוקא", הוא ספר כואב, חושפני וטורד מנוחה על טראומות ילדות. לספרו יש חיבור סגנוני עם ספר שיריה של אורין רוזנר, "פעמון", שהתפרסם גם הוא השנה ועורר עניין גדול. למראית עין אלו שירי אהבה, אבל תמיד עם משיכה סמויה אל המסוכן, האלים והסוטה.
מנחה: אמיר חרש
מוזיקה: יאיר דלאל
----
12:30-11:30, בית הראשונים
חופים הם לפעמים געגועים: 20 שנה למותו של נתן יונתן
אין עוד מי ששורר כנתן יונתן (2004-1923) את נופי הארץ וארג אותם בשורותיו, שפיעפעו אל מחזור הדם של התרבות הישראלית. הפופולאריות העצומה שלו היתה לעתים בעוכריו, כשלא ניתן דגש לסגולות האמנותיות של שירתו והיחס אליה היה כאל שירי זמר. ואמנם, אחרי ביאליק ואלתרמן, יונתן הוא המשורר המולחן ביותר בזמר העברי. במחווה לזכרו תשתתף חוקרת הספרות פרופ' ניצה בן דב, שתדבר על ההחמצה הגדולה של נתן יונתן כמשורר. לצדו יקראו משיריו וידונו בהם המשוררים רוני סומק, הדרה לוין ארדי וארז ביטון
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: ישראל ברייט
------
12:30-11:30, הספרייה
עשרים שנים ועודני נער יתום: עם הרב והמשורר אלחנן ניר
הרב אלחנן ניר, שהשנה מלאו 15 שנה לפרסום ספר שיריו הראשון "תחינה על האינטימיות", הוא רב בישיבת ההסדר "שיח יצחק" ו"מחניים" ועורך מוסף "שבת" בעיתון "מקור ראשון". ניר הוא ממובילי ממהפכת השירה בעולם הדתי, ובשיריו חושף לא פעם מסעות רגשיים והתמודדות מתמשכת עם מאוויי הגוף והנשמה. באחרונה כתב מחזור שירים גדול של עשרים שירים לזכר אמו המנוחה וכמחוות געגועים אליה. הוא יקרא מהמחזור החדש ומספריו הקודמים וידבר עם המשוררת ואשת החינוך שלומית נעים נאור על הקושי המתמיד של האדם הדתי לדבר על עצמו.
מנחה: עדן אביטבול
מוזיקה: אושי מסלה
-----
13:45-12:45, בית הראשונים
מדינת אשכנז ו"מכתב לנער בפריפריה": כעבור עשר שנים
הדי הפצצה שהטילה לחלל הספרות הישראלית חבורת המשוררים "ערס פואטיקה", שייסדה המשוררת עדי קיסר, עודם מורגשים כיום. מה שהחל כערבי הקראת שירה או חאפלות של ספוקן וורד מזרחי התפתח עם הזמן לאסכולה שלמה, שצמח לה בינתיים גם דור המשך. כמה מהמשוררים הבולטים מקרב דור המקימים ודור ההמשך – רועי חסן, שלומי חתוכה, מיטל נסים, אסתי ביטון שושן, עדן אביטבול, רון דהן, לורן מילק וסתיו אתלן - יקראו משיריהם וידברו על האפשרות לתחזק בחלוף השנים את רוח מרד הנעורים.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: יאיר דלאל
-----
13:45-12:45, הספרייה
"אם אלוהים נותן לך עוד שנים, בסך הכול הוא נותן לך הזדמנות לעשות עוד שטויות": לזכר מאיר שלו
לפני שנה עוד התארח מאיר שלו בפסטיבל מטולה ודיבר על אהבותיו הגדולות – העברית, התנ"ך, העמק ופרחי הבר הארץ-ישראלים. לזכרו של שלו נקיים רב שיח בהשתתפות הסופר חיים באר, פרופ' ניצה בן דב, המשורר ועורך המוסף לספרות של "ידיעות אחרונות", אלעד זרט והיוצר יולי שפירא, שידבר על השפעותיו הספרותיות של שלו ומה אהב לקרוא.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: גלי אלון
-----
13:35-12:45, גלריית בית הגבולות
לא רציתי לחיות חיים כפולים: תולדות השירה הקווירית בישראל
דותן ברום הוא משורר שהוכתר כבר בצאת ספרו הראשון, "עור שני", כ"משורר קלאסי". הפרויקט שקיבל עליו ברום הוא לתעד את תולדות התרבות הקווירית בישראל ולחשוף את סיפוריהם של יוצרים ויוצרות שלא העזו לצאת מן הארון, או שיצאו ונפגעו. ברום יספר על מחקרו הגדול האחרון אודות מבקר המחול גיורא מנור, איש התנועה הקיבוצית. הוא יקרא גם משיריו שלו, ויצטרפו אליו בקריאה משיריהם סתיו אתלן, משוררת שייסדה ליין שירה ייחודי בחיפה, והמתרגם, המשורר וחוקר התרגום רונן סוניס, שיביא דוגמאות מהשירה הלהט"בית העולמית.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: אושי מסלה
------
15:00-14:00, בית הראשונים
השחיין המהיר של הרגש: מחווה למשורר אשר רייך
דרך ארוכה עשה אשר רייך מפרסום ספר ביכוריו המעולה "בשנה השביעית לנדודי" בשנת 1963 ועד היום. הוא זכה על יצירתו בפרסים רבים ושיריו תורגמו למגוון שפות. מבחר נדיב ומוקפד של שיריו יצא לפני שש שנים בהוצאת מוסד ביאליק בעריכת פרופ' דן מירון. בשנים האחרונות נשמע קולו פחות אחרי מותו הטרגי של בנו היחיד.
אשר רייך יקרא משיריו החדשים והישנים ולצדו יקראו משיריו וישוחחו עליהם רעייתו של רייך, המשוררת אלישבע זוהר-רייך, והמשוררים רוני סומק ואגי משעול. עורך מבחר שיריו, דן מירון, ישוחח על מקומו המיוחד של רייך בתולדות השירה הישראלית.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט
-----
15:00-14:00, הספרייה
"מתוך סלידה עמוקה ממה שמכונה המציאות הישראלית": דיון נוקב על מצב השירה
אורית מיטל, העומדת בראש עמותת בית עגנון, יחד עם אלעד זרט, עורך מוסף "ספרות ותרבות" של "ידיעות אחרונות", יפתח אלוני, העורך ומנהל את הוצאת "אפיק", רפי וייכרט, עורך הוצאת "קשב" ורון דהן מייסד "אינדיבוק", יחליפו דעות ומהלומות סמליות בפאנל פולמוסי על מידת הרלוונטיות של הבימות הספרותיות הממוסדות הקיימות, והאם הן אינן מחניקות ומרחיקות קולות אותנטיים שאינם עומדים במכבשי היח"צנות והמימון הציבורי.
מנחה: רונן סוניס
מוזיקה: גלי אלון
-----
בא לשכונה בחור חדש: אלון אוליארצ׳יק משוחח עם יפתח אלוני
איך כותבים שירים בישראלית? אילו אותיות מופיעות בחלומות ואיך הילד מזדקן? אלון אולארצ'יק הוא אחד היוצרים המעניינים והמקוריים ביותר במוזיקה הישראלית. מלחין, מפיק מוזיקלי, בסיסט לירי המנגן גם בפסנתר ובגיטרה ומצליח לשלב בין ז'אנרים.
נוכחותו של אולארצ'יק במוזיקה הישראלית נפרשת על פני 50 שנה ותרומתו להתפתחות הזמר העברי מכרעת. מגע ידו ומקוריותו ניכרים בעבודות הסולו שלו כמו גם באלבומים שהפיק לאחרים.
יפתח אלוני, אדריכל, סופר, משורר ומו"ל, מייסד ועורך ראשי של פרויקט הסיפור הקצר "מעבורת" והוצאת אפיק, ישוחח עם אולארצ'יק על יצירתו ויקרא שירים משלו. בקרוב יראה אור בהוצאת אפיק ספר שיריו הראשון של אולארצ'יק.
מנחה: יפתח אלוני
-----
16:15-15:15, הספרייה
ים קיים מתחת ליסודות הבית: מה זה להיות "דור שני"
המשוררת יעל גלוברמן היא בת לשני ניצולי שואה, ויצירתה סובבת באופן חשאי ולא גלוי בעליל סביב אותה אי יכולת טרגית של בני אדם לבטא טראומות שחוו. האם השפה יכולה להיות העוגן שיחזיק את הבית העומד בתוך ים ולא ברור מתי יתחיל לנוע? יעל גלוברמן גם מלמדת כתיבה בפורומים שונים ומתרגמת פורה מאנגלית – האם זו שליחות? לסייע לאנשים לבטא את מצוקתם ולחדול משתיקה? עמה ישוחחו על בית, טראומות כבושות וגאולה דרך השפה המשוררים מיטל נסים, גד קינר קיסינגר ועופרה עופר אורן.
מנחה: עופרה עופר אורן
מוזיקה: גלי אלון
-----
16:15-15:15, חצר אמר
על המתמטיקה של השירה: המשורר פיליפ רוזנאו
פיליפ רוזנאו הוא צירוף נדיר של מתמטיקאי ומשורר. לצד עבודתו כפרופסור למתימטיקה הוא משורר בעל קול אקספרסיבי שלא זכה לתשומת לב דיו. הוא כותב על השואה ועל חוויותיו כילד פולני בארץ בשנות השישים, וקסם כתיבתו נובע בין השאר מן האירופיות שלו ומההישענות המתמדת על ההיסטוריה והתרבות של אירופה. הפואמה האחרונה שלו עוסקת ביצירת מקבילה מרתקת בין הצאר פטר הגדול לבן גוריון.
רוזנאו יקרא משירתו וישוחח עם המשורר שלומי חתוכה, בעצמו איש מחשבים, על הקשר בין בניית שיר לבניית משוואה מתמטית.
מנחה: רפי וייכרט
מוזיקה: יאיר דלאל
-----
17:30-16:30, בית הראשונים
"מה היה לי כי נמשכתי כה אחרייך?": אהובות מסתוריות ומכתבים גנוזים
למעלה מתשעה עשורים נח שיר של ביאליק במעמקי הארכיונים מבלי שאיש הבחין בו, על העמוד הראשון של פנקס שהעניק במתנה לאישה ושמה חיה פיקהולץ. לא מכבר פנתה אישה מסתורית אל אדיבה גפן, מנהלת מכון גנזים באגודת הסופרים, והניחה בידיה צרור מכתבי אהבה שכתב לה בנעוריה המחזאי חנוך לוין. הסופר ס. יזהר הפקיד בידיה של המשוררת אגי משעול את כל הקטעים הארוטיים שמחק מספריו. הפרופ' דן לאור פרסם את התכתובת הגנוזה בין המשורר דוד פוגל לאשתו עדה נדלר פוגל. ומה צופנת התכתובת בין עדנה שבתאי לבעלה יעקב שבתאי?
עד כמה יש חשיבות לכתבים ולמכתבים גנוזים להבנת יצירתם של משוררים, או שמא מדובר במציצנות? על הממתקים הנסתרים של עולם השירה, ועד כמה הם משנים את מה שידוע לנו על משוררים וסופרים, ישוחחו חיים באר, אברהם בלבן, אגי משעול, דן לאור ועדנה שבתאי עם אדיבה גפן, מנהלת מכון גנזים, המעיין הבלתי נדלה של סודות הספרות.
מנחה: שירי לב-ארי
מוזיקה: ישראל ברייט
-----
17:30-16:30, הספרייה
רבותי, הפואמה חוזרת
דניאל ברוק הוא שחקן שהופיע בין השאר בסרט "בופור", ופרץ לתודעה כמשורר בשנת 2017 עם פואמה יוצאת דופן מכל בחינה – "איוואן הולך לישון בוואן". הפואמה הביאה את מבקר השירה המנוח מנחם בן לכתוב עליו שהוא "מחזיר את הטעם הרוסי לשירה הישראלית". המשוררת מיטל נסים, ילידת קריית מוצקין, כותבת בשיריה על החיים בקריות, על קיפוח והתנשאות ועל מקסמי השווא של הקניונים הגדולים. היא תקרא את הפואמה "המרחב הציבורי לא יסבול מלים: סקיצה למחזה" ודניאל ברוק יקרא את הפואמה החדשה שלו, "שלושים". הדרה לוין ארדי היא מוזיקאית שמספרת את חוויות החיים האישיות שלה דרך השירים שהיא מבצעת על הבמה, והשנה פרסמה ספר שירים חדש, "השנים העצובות – שירה־פרוזית". בלב ספריו של משה אוחיון נמצאת תמיד פואמה מרכזית אחת, והוא אף הלחין כמה מהן.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: גלי אלון, משה אוחיון
----
18:45-17:45, בית הראשונים
"פייטן, הב לי תה": מה לעשות עם תרגומים שהתיישנו
רונן סוניס, מתרגם ומרצה לכתיבה יוצרת באוניברסיטה העברית, החזיר את הדיון על סוגיות התרגום לקדמת הבמה באמצעות טורו השבועי "קו המשווה" ב"הארץ". האם יש תרגום מושלם או שמא צריך לחדש תרגומים של יצירות עם השתנות השפה העברית? סוניס יקרא דוגמאות מצחיקות ומוזרות לתרגומים שלכאורה יצאו מן האופנה אך קסמם עודנו רב.
ברב שיח ישתתפו, לצד סוניס, המשורר אשר רייך, מתרגם פורה מגרמנית ומי שיזם בעבר את רעיון הטור להשוואות תרגומים "נשיקה מבעד למטפחת", המשורר והמתרגם מיוונית עתיקה אהרן שבתאי, שתרגם את האיליאדה, האודיסיאה ואת סדרת הטרגדיות הקלאסיות היווניות. המשורר, המתרגם והדרמטורג גד קינר קיסינגר, שתירגם שורה ארוכה של מחזות מן הקלאסיקה המודרנית, המשוררת יעל גלוברמן, מן הבולטות במתרגמי השירה האנגלית והאמריקאית, המשורר דניאל ברוק המתרגם מרוסית, והמשורר אורי הולנדר, המתרגם מן השירה המודרניסטית הצרפתית. השבעה ישוחחו ויקראו מתרגומיהם.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: ישראל ברייט
18:45-17:45, הספרייה
אופציות לשירה במצב רתיחה: ארז ביטון ואפרת מישורי
ארז ביטון ואפרת מישורי מביאים כל אחד את קולו שלו ואת פתרונו שלו למה שקורע את החברה הישראלית מבפנים: "תפרים", ספרו האחרון של חתן פרס ישראל לשירה ארז ביטון, הוא ספר רותח מכאב ובד בבד מלא סליחה וכפרה. אפרת מישורי משמרת בשירתה את האנרגיות והלהט של הנעורים הנצחיים, ואת הזכות להרגיש נאהבת ואוהבת, ולא להיכנע לזיקנה. השניים יקראו משיריהם וידברו על מה שמרתיח אותם, ועל מה שעוזר להם להירגע.
מנחה: שלומי חתוכה
מוזיקה: יאיר דלאל-----
18:45-17:45, גלריית בית הגבולות
את נמצאת, אני מרגישה: ענת קוריאל ו"גברת פרקינסון"
חייה של המשוררת ענת קוריאל שינו יום אחד כיוון באופן חד כשהתגלתה בגופה מחלת הפרקינסון בגיל 46. ספר סיפוריה, "גברת פרקינסון", מתאר את ההווי של חולי פרקינסון. השנה יצא לאור ספר שיריה, "את נמצאת, אני מרגישה", המקבץ שירים שכתבה החל מסוף שנות ה-90, המדברים על טרגדיות משפחתיות ואישיות מזוויות ראייה לא צפויות. ענת קוריאל תקרא משיריה ותשוחח עם המשוררים אורית מיטל ומירון ח. איזקסון על השלווה שבקבלת הטרגיות בחיים.
מנחה: מירון ח. איזקסון
מוזיקה: גלי אלון
------
20:00-19:00, בית הראשונים
"אני קבור מתחת לתלי תלים / של תולדות חיי": לזכרו של מאיר ויזלטיר
בפסטיבל השירה במטולה בשנה שעברה חלף הפאנל שהוקדש לשירתו של מאיר ויזלטיר כהרף עין ואוהבי שירתו נותרו עם טעם של עוד. השנה הוזמן המשורר לקרוא שוב משיריו, ומותו הלא צפוי הטיל את עולם הספרות ליגון גדול. במחווה לזכרו יקראו משוררי הפסטיבל משיריו של ויזלטיר ויספרו אודותיו, ובהם יעל גלוברמן, רבקה איילון ורפי וייכרט המתרגם וחוקר התרגום רונן סוניס ידבר על ויזלטיר המתרגם ואריאל הירשפלד ישוחח על ויזלטיר כמשורר החילוניות הישראלית.
מנחה: אורי הולנדר
מוזיקה: גלי אלון
-----
20:00-19:00, גלריית בית הגבולות
מציאות אחר מציאות נדחקת לתוך שבר כלי ונוסעת: חדוה הרכבי קוראת אלינו
שירתה של חדוה הרכבי, על נימתה הטרגית והמוזיקליות שלה, אינה מפסיקה לכשף. לא צריך "להבין" אותה כדי להיות מכושף ממנה. ההבנה שלה באה עם ותוך כדי שהמשוררת מדברת מתוכה, וכל שצריך הוא לתפוס את לולאות המשפטים שנזרקו מסירתה ולהיאחז בהן. המשוררים עומר ולדמן ודוד ניאו בוחבוט הם תלמידים-מלווים הרואים בחדוה הרכבי את מורתם והשראתם הגדולה. היא תקרא משיריה ואחריה הם יקראו משירתם שלהם וינסו לטוות ממנה את הקשר אליה.
מנחה: בני ציפר
מוזיקה: יאיר דלאל
-----
21:15-20:15, בית הראשונים
מה הסיכוי של שיילוק מול שופטי בג"ץ: שירה ומשפט על פי נילי כהן
העיסוק במערכת המשפט אינו יורד מסדר היום, ומאז ומתמיד נשאלת השאלה עד כמה מסוגלים שופטים לרדת אל חקר האמת, ומדוע מתוארת אלת הצדק כשעיניה מכוסות? פרופ' נילי כהן, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, הוציאה לאור השנה ספר מהפכני מסוגו, המגלה עד כמה קצרה הדרך בין ספרות, שירה ועולם המשפט, ועד כמ&
