בשבוע שעבר, עמד ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ליד מסך מגע אלגנטי של מכונה גדולה שמייצרת תחליף בשר, בחר את אחוז השומן שהוא רוצה בסטייק שלו ולחץ 'הדפס'. כמה דקות לאחר מכן, הייתה ההזמנה שלו מוכנה. הדפסת המוצר המבוקש ארכה כדקה אחת בלבד.

בשר ודגים מתורבתים יהיו זמינים בקרוב בסופרמרקטים בישראל. עוד לפני כן יהיה חלב מתורבת על המדפים. המכשור מוכן, הסכמי הפצה נחתמו, הבדיקות הרפואיות עברו בהצלחה והנהלים הושלמו. החלום לצרוך חלבון מהחי מבלי להרבות או להרוג בעלי חיים קרוב מאוד להפוך למציאות. האם בכך תפתור ישראל את בעיות המזון בעולם?

זהירות ואמצעי זהירות הם קריטיים במיוחד כשמדובר במזון ובתרופות. לכן, כמו בכל פריצת דרך, אל לנו לקפוץ למסקנות לפני שתצא לדרך ההפצה המסחרית והציבור הרחב יתחיל לצרוך מוצרים אלה.

ייצור מכני המוני של בשר, דגים וחלב מתורבתים יכול להיות מציל חיים עבור אזורים מקופחים בעולם השלישי. מנגד, האם תאפשר האנושות לפרויקט זה להיות מציל חיים? למרבה הצער, יעמוד הטבע האנושי בדרכו. היצר הרע של האדם ירוץ קדימה ויעצור את ההזדמנות להפסיק את ניצול בעלי החיים וזאת כדי להמשיך להרוויח כסף. ככל הנראה, תבזבז האנושות עוד הזדמנות מצוינת לשים קץ לאומללותה והעשירים והחזקים ילכו ויתעשרו עוד ועוד ומנגד יהפכו העניים למקופחים עוד יותר.

אחת הדרכים שבהן יכולה החברה למנוע תהליך נצלני שכזה, היא על ידי יצירת קרנות עושר חברתי כמו זו שהקימה נורבגיה, המשתמשת בחלק מרווחי תעשיית הנפט שלה לטובת הכלל. דרך נוספת לאזן את הרווחים העצומים הצפויים היא לשנות את התמלוגים שגובה המדינה מיצרני חלבונים מתורבתים. מדינת ישראל עשתה זאת כאשר התגלה גז טבעי מול חופיה ונראה שכולם מרוצים מההסכם.

עם זאת, אני חושב שבפועל לא יחזיקו הסדרים כאלה מעמד לאורך זמן. בסופו של דבר, תלך האנושות בדרכו של האגו (כפי שעושה היא תמיד) והניצול לרעה של ידע ושל טכנולוגיה בשירות העשירים יימשך.

רבים מאמינים, כי פריצות הדרך הטכנולוגיות בתחום הפוד-טק בישראל ישפרו את מעמדה הבינלאומי של מדינתנו. במהלך כעשר השנים האחרונות, הפכה ישראל למובילה עולמית בתיקון נושאים דחופים לאנושות: ישראל היא המובילה העולמית בכל הקשור לחיסכון והתפלת מים ומובילה עולמית בחקלאות מתקדמת. היא הפכה ליצואנית של גז וממדינה שהייתה תלויה בנפט להישרדותה, הפכה כמעט לעצמאית מבחינה אנרגטית. התעשייה הצבאית שלה זינקה קדימה וכיום מייצרת ישראל ומייצאת כמעט הכול (למעט מטוסי קרב). עכשיו, עם ההתקדמות בתחום הפוד-טק, קופצת היא לראש גם בייצור המזון.

אולם כל היתרונות האלה לא הפכו את ישראל לאהודה יותר בקרב העמים וגם לא יהפכו אותה לאהודה. מדינות מסוימות עשויות לרצות את הידע והטכנולוגיה שלה ולכן מוכנות הן ללבוש פנים ידידותיות כדי לקבל הנחה. אבל כאן מסתיימת ההערכה של ישראל בעיני העמים. הדרך היחידה שבה יכולה ישראל להתקבל באמת על ידי העמים היא רק אם 'תייצא' אחדות ולכידות חברתית.

עם כל הזוהר והתהילה של מערכות נשק מתוחכמות ופוד-טק מתקדם, הדבר היחיד שהעולם צריך מישראל הוא דוגמה לאחדות. הלכידות החברתית היא ה'מוצר' היחיד שכל העמים רוצים, שאף אחד לא יודע ליצור ושישראל יכולה, חייבת ומצופה ממנה לספק. אם תספק ישראל לעולם דוגמה לאחדות, לא תזדקק היא לנשק, כלי פריצה או כל הגנה אחרת כדי להבטיח את מקומה בין העמים. בכך, תעזור ישראל לאנושות להשתמש בחידושים טכנולוגיים אלה למען הציבור כולו - עשירים ועניים כאחד.