מאת: שירן טמוזרטי

לא כולם יודעים, אבל המילה סלקציה היא מהשפה הגרמנית ופירושה "מיון". הדור הצעיר יותר יודע ומכיר רק סלקציה אחת והיא כאמור- "סלקציית מועדונים".

בשנות ה-80 אנשים בילו בכל מקום ובשל הסגנונות השונים, הקהל בחר לעצמו היכן לבלות ואיפה המקום בו הוא  נהנה יותר. כמו בכל עסק, המטרה המרכזית הייתה קודם כל למכור כמה שיותר, ואם לקוח מגיע ורוצה לבזבז כסף, אז ברוך הבא. אולם לפני 20 שנים, חל מהפך ענק בתרבות הבילוי ובמיוחד בסצנת חיי הלילה . יש כסף לא רצוי, והוא מגיע עם אנשים ספציפיים. אין מדובר בכסף שמקורו מעולם הפשע והעבריינות, סך הכל מדובר באנשים בעלי חזות עממית, אשר מוצא הוריהם ובגדיהם אינו מספיק טוב עבור בעלי המועדון והקהל המבלה במקום באופן שוטף.

 בחודש דצמבר שנת 2000 הכנסת אישרה בקריאה שלישית את הצעת החוק האוסרת על אפליה במקומות ציבוריים. כלומר, איסור סלקציה בדיסקוטקים, במועדונים ובפאבים. מי שיפלה במתן כניסה למקום כמו פאב או דיסקוטק, על רקע דת, גזע ומין, יידון לקנס בסך 100,000 שקלים ולרישום פלילי.

ואולי בכלל זכותו של כל בעל המועדון להחליט את מי להכניס למועדון ואת מי להשאיר בחוץ? מכיוון שמדובר במועדון פרטי בלבד, מדוע לא יהיו רשאים הם לקבוע מי יהיו המתארחים? לדבריהם, הסלקציה איננה על בסיס גזעני. כמה בעלי מועדונים אף טענו כי הסלקציה דרושה כדי למנוע כניסה של צעירים בעייתיים, אשר עשויים לגרום למהומות וקטטות במועדון. מקרה של אלימות יכול להבריח לקוחות טובים, דבר שללא ספק יפגע בפרנסה ובאיכות של המועדון.

בכל מקום בעולם מנוהלים חיי הלילה ב"סלקציה". באירופה למשל יפנה אליך הדורמן בגישה מאוד עדינה ומנומסת, ויומר לך שאינך ראוי להיכנס. לעומת זאת, בישראל הדברים מתנהלים בצורה שונה ואפילו פוגעת, עד כדי כך שהבליין יכול להיעלב. בדרך כלל בליין מגיע לכניסת המועדון, שבה ניצבים לא פחות מארבעה מאבטחים ענקיים וסלקטורית אחת אשר מסוגלת להתעלם לחלוטין ממישהו אחד ובו זמנית להכניס עשרות.  

לאחר לא מעט זמן (וגם אולי?!), הסלקטורית סופסוף טורחת לפנות לבליינים שלא הכניסה ולשאול בעדינות "מוזמנים?", את מי היא מנסה "לערבב"? היא הכניסה בשעה האחרונה עשרות מבלים. היא רואה בחור אולי מעט שחום עור, שאפילו הגיע לא מגולח, ומיד פוסקת: "מצטערת, הכניסה למוזמנים בלבד". אבל הרגע הכנסת עשרות מבלים ולא בדקת אם הם מוזמנים. היא בוחרת לחשוב שאלה שנראים לה שונים אולי גם טיפשים ואז עונה "אני מכירה את כולם".

החוק החדש הוא צודק ונאור, אולם מנותק לגמרי ממה שקורה בלא מעט מועדונים. חברי הכנסת שהצביעו בעד החוק, לא טרחו לבדוק ולצאת לשטח לפני ההצבעה. הם הסתמכו ע"פ כתבות רבות, נוסח "אחרי 21 ימים בלבנון, לא הכניסו אותי למועדון כי אני דרוזי". לפעמים יש אי צדק משווע, אך רבים המקרים שהסלקטורים במועדונים מונעים כניסתם של אנשים, שקרוב לוודאי יגרמו לבעיות. אני לא מבין מה עבר בראשם של חברי הכנסת כשהצביעו בעד חוק זה, כנראה שהרצון לפופולאריות השפיע. מי יהיה אחראי כשתפרוץ תגרת סכינים במועדון? מי יהיה אחראי אם ימכרו סמים במקום? מה יוכל להגיד מנהל מועדון לאחר אירוע הדמים הבא? מי שמגיע למקום ציבורי במטרה לריב, יוכל עכשיו להיכנס לכל מועדון ללא בעיות. בני טובים לא ילכו עוד למועדונים אלה וימצאו אלטרנטיבות חדשות בבתים פרטיים.

הנה מקרה שהיה ופורסם השבוע בוואלה: לפני כשלוש שנים, תבע בחור בשם ג'רמי ארטיה, באמצעות עורכי דינו עופר רון ומוטי קראוס, את בעלי המועדון "דיזינגוף" שבתל אביב, בהם איתי תורג'מן - בגין אפליה על רקע צבע עורו ועל כך שהוא משתייך לעדה האתיופית. בכתב התביעה שהוגש, נטען כי ארטיה, שהגיע למקום יחד עם כתבת של ערוץ 10, לא הורשה להיכנס לתוך מועדון. עם זאת, מספר רגעים לאחר מכן, הגיע אדם בשם אביחי שכור, בעל גוון עור בהיר, שמיד הורשה להיכנס למועדון מבלי להישאל שאלות. במהלך המשפט טענו הנתבעים, בהם גם תורג'מן (שהיה אחד מבעלי המניות במועדון), כי הטענות אינן נכונות וכי בצילומים של הכתבת, לא רואים ששכטר אכן נכנס למועדון - וכי הדברים מתבססים רק על עדותו. גם כשבית המשפט ביקש לראות את חומרים הגלם, טענה הכתבת כי החומרים נגנזו. בכתב ההגנה של תורג'י וחבריו, העידה ההגנה על שכניו האתיופים של תורג'מן - להם לכאורה הוא רוחש כבוד רב וכן על כך שבמועדון מעסיקים גם עובדים ממוצא אריתראי.
כיום, כשלוש שנים לאחר התביעה שהדיפה ניחוחות של גזענות, החליטה השופטת ניצה מימון שעשוע לגזור על הנתבעים תשלום פיצוי על סך של 25,000 שקלים, אך הוסיפה כי אינה רואה שום סיבה להאשים גם את תורג'מן בתביעה הנ"ל, שכן היה בעל מניות מיעוט וללא תפקיד ניהולי במקום. בנוסף, ההחלטה קבעה כי אין לשחקן המוכר שום זיקה לאירוע המדובר בתביעה. מה שאומר, שהתביעה תתחלק בין שלושת הנתבעים האחרים שישאו בהוצאות.

 

איתי תורג'מן

 

נושא זה הוא מורכב ואף בעייתי, תמיד מסקרן ומושך להיות דווקא במקומות שלא רוצים אותנו. למה שם לא וכאן כן? מה כ"כ טוב שם שלא טוב כאן? לאן הכי נחשב לצאת? ולמה אני לא וההוא כן?

מספיק עם רגשי הנחיתות, כולה מדובר במקום עם מוזיקה ואלכוהול. תמיד תהיו מי שאתם, תתנהגו כמו שצריך, תנו כבוד, גם אם הצד השני מרגיז, תשמרו על פאסון! קשה לי להאמין שלא יכניסו אתכם כל עוד אתם בגיל המתבקש. אם בכל זאת לא רוצים אתכם, אל תגיעו, תבזבזו את הכסף במקום אחר ואולי תיהנו יותר. הקופות ירדו פלאים, ובעלי המועדונים יבינו שצריך להיות יותר גמיש בסלקציה. בשורה התחתונה: אתם הדלק של בעלי המועדונים והם צריכים אתכם יותר ממה שאתם צריכים אותם.

 בילוי נעים!