אומנם אנחנו מזמן כבר לא במצרים, אבל נדמה שמכת הכינים שהחלה עוד בימי קדם מסרבת לזנוח אותנו על אף הקידמה וההקפדה. אז מה גורם לכינים? האם זה באמת תוצר של הזנחה הורית וחוסר היגיינה (רמז: לא)? האם יש כאלה שהכינים אוהבות אותן יותר (רמז: כנראה, על אף שזה מידע לא מבוסס). על כל זה ועוד הרבה במאמר שלפניכם.

אז בניגוד למה שאולי מקובל לחשוב, הכינה לא עפה, לא מזנקת ולא שוחה. היא פשוט מתקדמת והולכת ממקום למקום. הטפיל הקטן הזה ניזון מדם של האדם עליו הוא חי ואין לו שום יכולת קיום על גוף של אדם אחר. לכן, נעשית ההדבקה במהלך מגע בין שני ראשים כאשר ראש אחד נגוע. זו הסיבה שהרבה הורים, סבתות, גננות וכו' נדבקות באופן תדיר בכינים. כינים של הראש לא יכולות להדביק אזורי גוף אחרים, כמו ערווה או שיער גוף - מדובר בזן אחר של כינים כאשר השני לרוב עובר במגע מיני... ואילו הסוג הראשון (כיני ראש) שכיח מאד בקרב ילדים אשר נמצאים במסגרות צפופות עם מגע הדוק וכן במי שבא במגע עם ילדים.

הכינים לא נמצאות דווקא על ראשים 'מלוכלכים' או חסרי היגיינה. זה לא קשור לנקיון, אלא לטיפול ספציפי בטפיל ולהדבקה מאחד לשני. שיער צבוע יכול להידבק אף הוא בכינים - אין שום הוכחה מדעית לכך ששיער צבוע לא נדבק.

שימוש באקונומיקה ובחומץ: זה ממש אבל ממש לא טיפול מומלץ לכינים. אפשר להשתמש בתכשירים שמכילים חומץ ואין מניעה להשתמש בתכשירים 'טבעיים' ולא כאלה המכילים חומרים כימיים, אבל מומלץ לא לרקוח כאלה לבד בבית אלא להשתמש בתכשירים מוכנים שעברו התאמה של ריכוז, איכות והתאמה למריחה על פני הקרקפת.

מריחת חומרים שאינם מותאמים לקרקפת, יכולה לגרום לגירוי משמעותי של העור ולזיהום  משני.

הכינים עצמן אינן גורמות למחלות. בעוד שכיני הערווה יכולות לשאת מזהמים אחרים, ככל הנראה אין כיני הראש מעבירות את המחלה. כיני ראש גורמות ברוב המקרים לגרד עז בקרקפת. ראוי לציין, כי הגרד נגרם עקב תגובה אלרגית לכינה ולא בעקבות הנשיכות על עור הקרקפת. חלק מהאוכלוסייה אינו אלרגי לכיני ראש ולכן לא ירגישו כלל שנדבקו. גרד כתגובה אלרגית לכינים עלול להופיע עד כשלושה חודשים לאחר ההדבקה. במקרים נדירים, עלול הגירוד לגרום לזיהום דלקתי, בדרך כלל בגלל שריטות חוזרת של האיזור ולעיתים מתלבש על זה זיהום משני חיידקים. בחלק מהמקרים ניתן להבחין בפריחה בעורף שנגרמת עקב תגובה להפרשותיהן של הכינים.

קשה לאתר את הכינים על הקרקפת, לעתים גם לאחר בדיקה יסודית של הראש ושל השיער. הימצאותן של ביצי כינים שטרם בקעו ושל ביצים ריקות אינן מספיקות כדי לקבוע אבחנה פעילה בכיני ראש, זאת בשל הקושי להבדיל בין ביצים שטרם בקעו לבין ביצים ריקות, העלולות להישאר על השיער גם לאחר טיפול יעיל בכינים.

כדי לקבוע שאכן חלה הדבקה בכיני ראש, יש לאתר לפחות כינה אחת באמצעות סירוק במסרק צפוף. כאשר מתעורר חשד להדבקה, כדאי לבדוק אם בבסיס השיער ישנן ביצי כינים. בנוסף, יש לסרק את השיער במסרק צפוף כדי לאתר ולהסיר את הכינים עצמן. ללא טיפול משלים בתכשיר רפואי, עלולות הכינים להמשיך להתרבות על הראש.

מה אפשר לעשות על מנת להיפטר מכיני הראש אחת ולתמיד?

קודם כל עלינו להבין שלצערנו אין 'זבנג וגמרנו'. הכינה מטילה ביצים. הביצים (לעיתים אף הכינים) מפתחות עמידות לחומרים הכימיים שנמצאים בתכשירים. כמו כן, פעמים רבות יש הדבקה חוזרת כיוון שלא כל הילדים באותו המקום מטפלים בבעיה במקביל. כמו כן, אין דבר כזה ככל שנהיה יותר אגרסיבים הטיפול יהיה יעיל יותר. להיפך, שימוש בחומרים חזקים (חומץ, אקונומיקה, נפט וכו') או אפילו חומרים מבית המרקחת עם עור פצוע, יכולים לגרום לגירוי משני משמעותי בקרקפת. קשה להיפטר מכיני ראש מאחר שמתרבות הן במהירות ומפתחות עמידות כלפי תכשירים רפואיים קוטלי כינים. על מנת לטפל בכינים נדרשים סבלנות, אורך רוח ובעיקר טיפולים חוזרים ונשנים.

יש שני אמצעים לקטילת הכינים: הדברה כימית (כמו ריסוס לחרקים...) ואמצעים פיזיקלים (כלומר ש'חונקים' מכנית את הכינה). כיום, קיימים תכשירים חדשים שמבוססים על סיליקון ושמן. מניחים שכיני הראש לא תפתחנה עמידות נגד תכשירים אלה מאחר והשפעתם אינה כימית אלא פיזית.

אחד החידושים מהשנה האחרונה לטיפול בכינים הוא משחת איברמקטין שניתנת רק במרשם רופא. משחת איברמקטין משמשת לטיפול בזיהומים שנגרמים מטפילים ומחסלת את הכינים בפעם אחת. מורחים, נשארים עם החומר על הקרקפת למשך כ-15 דקות ושוטפים.

לאחר שווידאתם שילדכם אכן נדבק בכינים, תוכלו לטפל בו בבית באמצעות סירוק במסרק צפוף או באמצעות תכשיר קוטל כינים. חשוב להבין, כי אף אחת מהשיטות אינה מגנה בפני הדבקה חוזרת. ניתן להשלים את הטיפול עם חומרים טבעיים כמו שמן עץ התה, שמן מנטה או שמן רוזמרין. אלה נמצאו יעילים במניעת הדבקה חוזרת, כמו גם שמפו יומיומי שמכיל ריכוזים גבוהים של שמן רוזמרין.

מאחר וכיני הראש אינן שורדות לאורך זמן כשאינן נמצאות במגע עם הקרקפת, אין צורך לכבס כלי מיטה או בגדים שבאו במגע עם הכינים. יחד עם זאת, אם יש צורך לבצע חיטוי יסודי, יש לאוורר את האריגים תחילה במשך שלושה ימים ורק אז לכבס במשך חצי שעה בטמפרטורה של 60 מעלות צלזיוס.

קבלו טיפים מאימא שגידלה ארבעה ילדים (שלושה בנים ובת שנדבקה לא מעט בחייה בכינים):

צריך להבין שסירוק הקרקפת במסרק סמיך עדיין נותר הטיפול הבסיסי והיעיל ביותר כנגד כינים.

יש לחזור על הטיפול אפילו יום כן יום לא על מנת לתפוס במסרק גם כינים קטנות שלא בקעו. ניתן להיעזר גם בהסרה מכנית של הביצים באופן ידני (ביצים אשר נמצאות במרחק מהקרקפת יש סיכוי שאינן חיות. ביצים קרובות לקרקפת חיות בדרך כלל).

במידה ויש קשרים בשיער או הפרשות שנדבקו לקרקפת כתוצאה מזיהום משני, יש לטפל בזיהום ולהשתמש במרככי שיער ולסרק את השיער בעדינות. אין צורך לחרוט את הקרקפת ו/או לתלוש שיער בתהליך. המשמעות היא החזרות ולא האגרסיביות.

ממליצה להשתמש בחומרים קוטלי כינים (לרוב מכילים פרמטרין בריכוזים שונים, מלטונין וכו') כאשר יש למרוח על פני עור הקרקפת ולעסות לתוך הקרקפת (בהנחה שהקרקפת איננה פצועה) ולחזור על שימוש בחומר רק לאחר עשרה ימים. בין לבין ניתן להמשיך לעשות טיפול במסרק סמיך ובמקביל להמשיך טיפול מונע פעם פעמיים בשבוע.

יש להשתמש בטיפול דוחה כינים על בסיס קבוע כמו שמן רוזמרין וכן ללכת עד כמה שניתן עם שיער אסוף למסגרות עמוסות ילדים.

אפשר לשלב שימוש בקוטלי כינים אורגניים-טבעיים (סיליקון, חומץ, שמן מנטה, שמן רוזמרין), אבל לא מומלץ בשום פנים ואופן לרקוח לבד בבית, אלא להשתמש בתכשירים שעברו התאמה מבחינת ריכוז ואיכות לשימוש על פני עור הילדים (שימוש בתכשיר לא מבוקר עלול לגרום לגירוי של הקרקפת ולאו דווקא ליעילות).