בברית בין הבתרים אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית, ט"ו, י"ג). דרשו חז"ל (בראשית רבה, פרשה מ"ד, אות י"ח), שהקדוש ברוך הוא אמר לאברהם, כי כאשר יחקור להתבונן בסיבת תחילת שעבודם, שהייתה מנוגדת להיגיון ולשכל הישר, יידע כי רק ה' הוא המשעבדם, ומכך יסיק כי רק הוא יגאלם ולא תועיל פילות אנושית, נמרצת ככל שתהיה, כי רק לה' הישועה ('באר יוסף').

אברהם שמע את הדברים ולא הגיב מאומה. במחזה נורא ההוד ראה אברהם אבינו את כל מה שיעברו בניו אהוביו במהלך הגלויות השונות. הצרות והמכאובים, ההגליות והרדיפות. כיום, לאחר אלפי שנים, כאשר אנו יודעים כבר מה ראה אברהם אבינו במחזה ההוא, אנו מזדעדזעים ממה שהוא ראה בחלום אחד, כל כך הרבה צרות שיתרחשו לבניו. אברהם ראה ושתק. לא ביקש מאומה.

השאלה המנקרת במוחנו היא, האם אברהם אבינו, שהתחנן לפני ה' פעם ועוד פעם על סדום הרשעה שתינצל (בראשית, י"ח, כ"ט), לא רצה לבקש על בניו אהוביו?

כך כותב האר"י הקדוש (שער הכוונות, דרוש א' לפסח): "וצריך שתדע, כי עניין הנשמות הן כעניין הזהב הנוצר בבטן האדמה. כשמוציאים אותו הוא מלא טינוף וסיגים, דבר אשר לא ישוער, ולא תואר זהב לו, ולא הדר, עד יתחכם הצורף להגות סיגים מכסף פעם אחר פעם, זיכוף אחר זיכוך, ובכל זיכוך מזדכך לאט לאט עד אשר כל הסיגים נפרדים מן הזהבף ואחר כך ניכר היותו זהב.

וכן העניין בנשמות, כי בחטאו של אדם הראשון נתערב טוב ברע וצריכים בירור אחר בירור לתקנם. וה היה בדור מצרים, ובזה תבין טעם נכון למה נגזר עליהם אותו השעבוד הקשה שאין כמותו. וכל עניין הגלות הזה של מצרים היה לצרף ולתקן בחינת הניצוצות הקדושים ההם, בסוד 'ויוציא אתכם מכור הברזל ממצרים' (דברים, ד', כ'). והבן זה - כי נדמה מצרים אל הכור אשר בתוכו ניתך הזהב ונפרד מן הסיגים ונתקן" (אלה הם מועדיי, חלק ג', עמ' תכ"ז).

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך צ"ג, ניסן תשע"ה, עמ' 122-123.