עם משימת הרכבת הממשלה החדשה, שוב עולה לדיון שאלת הכוח שיש לבית המשפט מול חקיקת הכנסת. ועם זאת, העובדה המוזרה שלמרות שכבר על הכנסת הראשונה הוטלה המשימה לכתוב חוקה, היא לא נכתבה עד היום.
אומנם יש לנו חוקי יסוד שבינתיים מתקיימים אנו לפיהם, אבל לאורך שנים לא נוכל לרקוד לצלילי חלילם, משום שהם לא מייצבים אותנו כעם ישראל – אומה בעלת חזון ייחודי, ייעודי ויהודי. לכן, במוקדם או במאוחר, נהיה חייבים להתחיל לברר מהו החזון שלנו.
המתח בין הממשלה למערכת המשפט הוא תוצר של חוסר הבירור האידיאולוגי הזה. מתוך מה שאני קולט מהשיח ברחוב, מובן לעם ישראל בשלב זה שהדברים שקורים עקב כך הם לא טובים, בלתי נקיים וצריך לעשות בהם סדר.
שום דבר בחיינו לא יסתדר ולא ילבש צורה בת קיימא אם לא נקדים לסדר ולחנך את עצמנו כאומה יהודית. הרי אנחנו לא באמת חסרי חוקה. יש לנו חוקה ושורשה נטוע עמוק בכלל הגדול בתורה - "ואהבת לרעך כמוך" - אבל אנחנו לא תופסים אהבה כחוקה מעשית וכחוק החיים. לכן, הולכים אנו וקוטפים לנו חוקים מעצים אחרים. ואכן, רחוקה מאתנו אותה חוקה מאוד, כאילו שייכת לעולם אחר ולאנשים אחרים שקיבלו אותה במדבר ונכנסו איתה לישראל.
היא לא רחוקה מאיתנו מפאת אבק הזמן והמרחק, אלא מתוך הריחוק הפנימי שתפסנו ממנה. אותם יהודים, שאחזו בה בעת העתיקה, היו קרובים אליה כי הם חונכו לפיה בתהליך שנמשך שנים. הם למדו איך פועל בהם יצר הרע והודרכו לסגל חיבה פנימית זה לזה כנגד הדחייה הטבעית והזלזול היצרי.
מתוך כך, נזקקו הם דווקא לחוקה זו ולא יכלו למצוא מענה בשום חוק זר. הם גם חונכו לדעת שהחוקה שלהם היא לא פרי מחשבה אנושית, אלא נגזרת מחוק הקיום של הכוח העליון. היא לא נועדה רק בשבילם כעם, אלא שלאורה עתיד להשתנות החוק בכל העולם.
אם ננסה להלביש את החוקה היהודית על עצמנו היום, ללא חינוך ומבלי להרגיל את הלבבות לחום ולדאגה הדדית שיהפכו לנו לטבע שני, אז כרגיל האגו ייקח שליטה, ילכלך, ישתמש בה לצרכיו והמצב יהיה עוד הרבה יותר גרוע מחוקי הביניים של היום. אילו נקדים להתחנך לאהבת ישראל, יעלו פרטי החוקה מתוכנו, מתאימים כמו כפפה לדורנו.
