לאחר שהתפתחה מריבה בין רועי לוט לבין רועי אברהם על שטחי מרעה, הציע אברהם ללוט כי ייפרדו והציע ללוט לבחור לעצמו מקום. "ויבחר לו לוט את כל ככר הירדן, ויסע לוט מקדם, ויפרדו איש מעל אחיו" (בראשית, י"ג, י"א).

כתוב במדרש רבה (פרשה מ"א, אות ז'): "ויסע לוט מקדם" - נטש את הקדוש ברוך הוא הנקרא קדמונו של עולם ואמר "איני חפץ לא באברהם ולא באלוהיו".

מה אירע ללוט, שהיה בן ביתו של אברהם אבינו, שלפתע עמד ומרד בה'? הן לוט עקר מארצו עם אברהם אבינו, אף על פי שה' ציווה רק לאברהם "לך לך מארצך", רצה לוט להיות בקרבת דודו הקדוש ולדבוק בו. איך התרחשה בקרבו מהפכה זו?

זאת ועוד: איך אפשר להבין שהאיש אשר הסכים לנדוד עם אברהם, בידיעה ברורה שבכך יתמעט ממונו מטלטולי הדרך (ע"פ רש"י, בראשית, י"ב, ב'), נפרד ממנו בסופו של דבר בגלל כסף, כי לא היה די מקום למקנהו לרעייה?

מסביר רבי מאיר רובמן ('זכרון מאיר'), כי במקרה זה מציג בפנינו באופן בולט את ההתמודדות היום יומית של כל אדם. גם אחרי שזוכה אדם ומתעלה, מתחזק ברוחניות ומתקרב לה', דרושה מצדו עבודה תמידית לשמור על דרגתו, שההתחזקות לא תיפסק. כל ימי האדם, עומדות עליו המידות הרעות והתאוות ותוקפות אותו. ואם איננו נשמר מהן, הרי הןא יכול להתדרדר לעברי פי פחת, אף על פי שלפני כן הספיק לעלות ולהתעלות.

באותו זמן לא השגיח לוט על מעמדו הרוחני, וניסיון העושר שהוא חשב כי חומק ממנו, העבירו על דעתו עד שנטש את דרך ה' והלך והתגורר בקרב אנשי סדום, ואף היה לשופט שלהם ושפט את ה'חוטאים' שהכניו אורחים לביתם, כי לאחר שדבק בתאוות הממון והניח לה להשתלט עליו, העריץ בלבו פנימה את החמדנים ששומרים על ממונם מכל שמר ואינם מאכילים אפילו עניים אומללים.

ניסיון העושר ותאוות הממון חברו עליו להורידו לבור העמוק ביותר - סדום.

זה לימוד נפלא עד כמה שאדם צריך לפחד תמיד ולדאוג שיחזיק מעמד במדרגתו שעלה, ושלא יירד שוב מטה מטה על ידי כוח ההרס של מידות רעות ולא להיות בטוח בעצמו, כי המידות יכולות להרוס כל עליותיו".

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך ס"ג חשוון תשע"ג, עמ' 78-79.