בחירות לממשלה – אגו-מאניה
ההחלטה לקיים בחירות לאחר פחות משנתיים היא רעה חולה בכל פרמטר. היא מתחדדת כאשר קיים פער גדול בין הבטחות שניתנו לבוחרים - אזרחי המדינה לבין התוצאות המעשיות. משוואה זו שוות ערך = קרוב לאפס.
ניתן לראות זאת כמעט בכל התחומים: המדיניים, יחסינו עם השכנים, עם העולם, מדיניות הפנים הכלכלית – חברתית, ובאווירת חוסר אמון והנתק המוחלט בין העם להנהגה ולמדיניותה.
נוסיף לכך, את הזלזול במנהיגים כמעצבי דעת קהל, בהתבטאויותיהם, ובמיאוס שיצרו עבורנו בהנהגתם הקלוקלת.
הזילות שהפוליטיקה יצרה וכפועל יוצא הפוליטיקאים, שמקפצים ממפלגה למפלגה מבלי להניד עפעף, ומבלי להתייחס לאזרחי המדינה כקהל הבוחרים. המניע הגדול הוא הם הם ברמה האישית הפרסונאלית ובאקסטרה אגואיסטיות.
אם כל אזרח ישאל עצמו מדוע הפעם הולכים לבחירות? המכנה המשותף שיתקבל - נרקיסיזם של מנהיגים, ובשפת העם: אגומאניה.
שר אוצר לא מסתדר עם ראש ממשלתו יאללה בואכה בחירות?? שרה אחת פוטרה, ומיד חברה למפלגה אחרת עם נדוניה ובלעדיה העיקר היא שוריינה. במפלגה אחרת ישנה בעיה עם שני ראשים מקבילים- אז לא משחקים שוברים את הכלים ו..נפרדים. ועוד דוגמאות נוספות ועגומות, כיצד הפוליטיקה הפכה שם נרדף לחוסר אמינות, חוסר הערכה, זילות, חוסר יושרה, העדר אידיאולוגיה, שחיתות שלטונית, סיאוב, חוסר ערכים, והשחתה של קודים נורמטיביים שאמורים לאפיין חברה דמוקרטית, נאורה ומתוקנת.
מדינה שאזרחיה כורעים תחת נטל המחיה, מדינה שסועה בכל הקשור לביטחון האישי והכלכלי, מדינה שנבחריה בחוסר אחריות מובהק מביאים אותנו כאזרחיה להרפתקה, כשבכל מקרה ואיך שלא נהפוך זאת אנחנו נשלם את המחיר. מיום הכרזת פיזור הכנסת וקבלת ההחלטה כי הולכים לבחירות, נכנסו עובדי המדינה, עובדי המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה לתקופת שיתוק ובחירות. חברי הכנסת והמתמודדים ילקקו לציבור בסיסמאות תלושות והבטחות אוטופיות, ואנחנו נלך כמו עדר שמובל לשחיטה - לקלפיות.
מצער לחשוב שהפכנו מחברה הומאנית וסולידרית לחברה אגואיסטית וחסרת ערכים. חברה שהגבול בין ההיגיון לשגיון (=דחף רגעי ולא הגיוני) עובר בה כחוט השני. חוסר אחריות מוחלט, חוסר מקצועיות והרבה אגו טריפ הביאו החלטה אומללה זו להתקיים. בחירות 2015 במדינת ישראל.
מה יהיה, קשה לצפות שיהיה טוב!
 
נס גדול לא היה פה
שמוליק גרינברג, סגן רה"ע, ממונה אגף חן חרדי, (מי שאינו יודע מהו אגף חן חרדי נציין, כי זה אגף האירועים של המגזר החרדי בעיר) כתב השבוע בהודעה לעיתונות שנשלחה אל מערכות העיתונים חלק מהדברים הבאים:
"שלושת ימי האירועים בחנוכה יהיו רצופים מהבוקר ועד הלילה, יהיו אירועים לילדים ולילדות (בנפרד), וכן אירועים לנשים ונערות. לצד זה ישתתף האגף גם בסיוע להכנת מסיבות חנוכה שנערכות בכל שכונות העיר. סגן ראש העיר הרב שמואל גרינברג, הממונה על אגף ח"ן חרדי, אומר כי השנה בשל שנת הבחירות, תקציב האגף היה מצומצם, אך עם זאת אנשי האגף עמלו רבות שלמרות התקציב הלא גדול, לא יפגעו התושבים, וכי יקבלו הם מגוון רחב של אירועים ברמה גבוהה, לצד כמובן הקפדה שהאירועים יהיו ברמה רוחנית גבוהה. 
אירועי חג החנוכה תשע"ה מסיימים בעצם את פעילות האגף לשנת הכספים 2014, אומר גרינברג, "ועתה פנינו לקראת התקציב החדש, אנו עמלים על כך מול אגפי העירייה האחרים, בכדי שהתקציב בשנה הבאה יהיה גדול יותר, וכן גם נעשה שיתופי פעולה עם גופים נוספים."
עד כאן גרינברג. בהודעה לעיתונות צרף גרינברג פליירים של מגוון הפעילות הרחב לילדי המגזר החרדי. כל אירוע בעלות 5 ₪ למשתתף. שווה.
וממול זה, אגף האירועים של העירייה, לא הפיק אפילו הצגת ילדים אחת או פעילות המאזכרת את חג החנוכה בשום צורה או אופן. חג זה ידוע בצבעוניות, בחופשה לילדים, בפסטיגלים ובשפע של הצגות איכותיות ובהפקות יוקרתיות של מיטב אמני ישראל. בבית שמש – אין.  חוסר פרופורציה משווע וחוסר שוויוניות נדגיש גם.
גרינברג, התנצל על הצמצום והצניעות במגוון התכנים מאחר ואנחנו נמצאים בסוף שנת כספים. ואני שואלת את בלעיש מה עם שאר חלקי האוכלוסיות בעיר, כממונה אגף האירועים?! גרינברג היחיד שיודע להלחם על תקציבים לפעילות. כנראה שכן.
הצחיק אותי לראות השבוע ברשתות החברתיות את אבוטבול ובלעיש מיוחצנים בנוצות לא להם. באמצעות תמונות מהללות ומשבחות באירוע שנערך בכיכר נעימי, בו כל תנועות הנוער חברו יחד לאירוע מכונן ובאחדות.
השניים נראו כשושבינים ראשיים עם בני הנוער מהתנועות השונות מחובקים ומחויכים. ומדוע לא, זה בחינם!
ההישג הגדול של העיר הוא שישנם גופים פרטיים שהחליפו את עבודת העירייה ולקחו אחריות. במקרה של ערב תנועות הנוער, הנהלת קניון נעימי, סייעה, נתנה חסותה, חיבקה ועטפה את בני הנוער בחג החנוכה. הם דאגו לכל מה שנדרש בכדי לארח אותם באופן הכי חם ומכבד.
ולמען ההגינות נציין, כי תרומת העירייה לאירוע, לצורך זה אגף האירועים, היא ידיעת המשטרה והזמנתה למתחם ו.. תרומת 40 לפידים שלמים (סליחה על הציניות) למצעד.
מזלנו, שיש בעיר בני נוער מהתנועות השונות והמפוארות הדואגים לעצמם, עורכים אירועים ומבקשים נדבות כשצריך.. בלי בושה, כי בושתם של מנהיגי העיר גדולה יותר..
הכאב הגדול בהקשר של בלעיש, הוא הבנתו הרחבה והרזומה המפואר שלו בקיום אירועים. חיבוק הדוב שלו עם אבוטבול לא טבעי ואולי קצת חונק. הוא מוזמן לעשות את ההבחנה בין השותפות הפוליטית לבין תחום האחריות שלו כממונה אגף אירועים. ואולי הקשר בין שניהם מגביל?? שאלה פתוחה..
 
קרקס צבעוני
הבחירות לממשלה ישליכו על העיר כמו בכל הארץ. בשלב "מוקדם" זה כל המפלגות נערכות לקראת הבחירות. מנהיג מנהיג ומפלגתו. אז מה קרה לנו בעיר עד כה?
משה אבוטבול, רה"ע איש ש"ס בהגדרה (יש כאלה הגורסים ליטאי בתפיסה), לאן יפנה עם  הפיצול "הדרמטי" בש"ס שכתובתו הייתה על הקיר, זו הייתה רק שאלה של תזמון. ישנה השערה כי הוא לא מקורב לאריה דרעי וחצרו. אולם, דרעי כיו"ר התנועה השקיע ימים כלילות בעיר בבחירות המוניציפאליות האחרונות, ואם רק אבוטבול ימצמץ לכיוון לא לו ינופף. כעובדה, אבוטבול היה בקשרים מצוינים עם אלי ישי כיו"ר המפלגה בקדנציה הקודמת וכשר הפנים, יחד עם חברו אריאל אטיאס, כשר השיכון, השלושה הצליחו ליישם החלטות בפועל ובבניית העיר למען המגזר אותו הם מייצגים.
השאלה הנשאלת היא לאן פני אבוטבול מועדות? לימין המפלגה בראשות דרעי או שמאלה לכיוון ישי? בעוד פחות מחודש נהיה חכמים ומוארים מעט יותר באשר להחלטה ולדרכי הפעולה. לא יהיה משעמם זה בטוח.
מה יבחר לעשות בלעיש, במי יתמוך? בבחירות הקודמות לממשלה הוא סייע רבות לתנועת ש"ס בעיר. כחסר גב ובית פוליטי כסיעה עצמאית, מה יעשה הפעם טרם נודע. ישנה הערכה כי סיעת 'כולנו' בראשות כחלון גיששו עם בלעיש באשר לכיוון, כך גם עם אלי כהן ואנשיו, ולבסוף, כך נראה אנשי המטה הימרו על מוטי כהן כקבלן קולות אותנטי ואיש שטח שסיפק סחורה לסיעתו בבחירות האחרונות. גם במקרה זה עדיין לא נאמרה המילה האחרונה.
הליכוד כמו בליכוד. יפתחו את שערי הסניף סמוך לבחירות יגבשו רשימת מומלצים לפריימריס. מי מקורב יותר ועם מי ראוי להתחשבן, ועולם כמנהגו ינהג. מה שמאוד ברור כי השר ישראל כץ יהיה מועדף על מתפקדי הליכוד בעיר עקב זיקת החברות עם שלום אדרי וישראל פרץ. עם קטי שטרית ואלי וענונו, כעובדי לשכתו הבכירים ועם ומשה שטרית חבר מועצת העיר. השאלה המעניינת היא האם מתפקדי הליכוד יבואו חשבון עם רה"מ ומקורביו על הפקרת העיר ומכירתה לחרדים כמו שנוהגים לומר כמנטרה? ומי מבין המתמודדים הח"כים והשרים בכנסת יזכו לתמיכה בעיר ומה מידת מעורבותם וסיועם להפרדת העיר אשתקד?
במגזר החרדי, מתרוצצות חרושת שמועות כי משה מונטג, יתמודד לכנסת מטעם סיעתו דגל התורה – יהדות התורה, על המקום הכמעט ריאלי - 8. מקורביו מכחישים. בהנחה שיסכים הוא יפנה כר רחב לשמוליק גרינברג, חבר סיעתו להתמודדות טבעית לראשות העיר בית שמש בקדנציה הבאה. מי שמכיר את מונטג מבין כי הוא לא ירצה לוותר על תפקידו כממונה אגף ההנדסה אותו הוא כ"כ אוהב. מעניין למה?!
אצל אלי כהן וסיעתו המפוצלת כסיעה המורכבת משתי קבוצות – הבית היהודי ובית שמש חוזרת, עדיין לא ברורה הדרך בהקשר זה. ימים יגידו.
 
נס גדול נדרש פה
מי שטרם נכח בישיבת מליאת מועצת העיר לא הפסיד כלום. במחשבה שנייה רק הרוויח. מליאת המועצה נראית ונשמעת כמו הר געש מתפרץ לכל הכיוונים – תרתי משמע. גם באופן ניהולה הקולני והאמוציונאלי וגם באופן ההצבעות. החלוקה לכאורה ברורה: קואליציה מול אופוזיציה. שני מחנות שגם ברמה הפיזית חלוקות, אולם, לא תמיד ברור מי יצביע מה כיצד ולמה? נשמע סינית כך זה נראה. מאוד לא ברור.
מה שבהחלט ברור הם הצעקות, חוסר תרבות והקשבה, כמו שיח חרשים לא שומעים אך צועקים.. הקואליציה כדרך הטבע מקבלת החלטות ומעבירה אותן מאחר ויש לה "רוב" (קול אחד מספיק להכריע), "השותפות" בין הצדדים הוא 'הדיון' לכאורה, שמתקיים לפני ההצבעות.. וערכו ידוע מראש.. כלום גדול!
חברי האופוזיציה והקואליציה עוד לא הפנימו כי מערכת הבחירות עוד קמעה חוגגת שנה.., לא ברור לי עדיין, אם השואו הוא לכבוד העיתונאים והכותרות שהוא מייצר לאחריו, או כי המשקעים שנותרו בין הצדדים והצלקות טרם הגלידו?
ומי שיאמר לי כי העניין לא אישי בין הפרסונות, מוזמן לחשוב על כך שנית או לקחת חלק בישיבות.
למען הצדק אסייג ואומר שלא כולם משתתפים אקטיביים וצווחנים, ישנם כאלה שמעדיפים לשמור על שתיקה.. מינורית וגלויה, ולמען הפרוטוקול. טוב שכך? לא בטוח כי "בניית העיר" מתקיימת והשיירה עוברת. נס גדול לא היה מזיק פה.
בנימה אופטימית זו אסיים, מאחלת לכולם שבת שלום ומבורך וחג אורים שמח.