מובא ב'מדרש רבה': "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: בניי, אם מבקשים אתם לזכות בדין ביום זה (ראש השנה), היו מזכירים זכות אבות ואתם זוכים לפניי בדין. ואמתי תהיו מזכירים זכות אבות ואתם זוכים בדין? בחודש השביעי". בזה גילה לנו הקדוש ברוך הוא שבזכות אבות ראשונים אנו זוכים לפניו בדין.
מתחילה לא זכינו לימי החסד והרחמים אלא בזכותו של אברהם אבינו ע"ה, כמו שמבואר במדרש: "אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, אני יחיד ואתה יחיד - אתן לבניך יום המיוחד לכפר בו עוונותיהם וזה הושענא רבה. ועוד אמר הקדוש ברוך הוא לאברהם, אם אין כפרה לבניך בראש השנה - תהא ביום הכיפורים; ואם לאו - תהא בהושענא רבה".
וגדולה מזו מצינו בגמרא (ראש השנה, ט"ז): "אמר רבי אבהו: למה תוקעים בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא, תקעו לפניי בשופר של איל כדי שאזכור לכם עקידתו של יצחק בן אברהם ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפניי".
נשאלת השאלה: מה עניין זכות האבות לעניין זכייה בדין? וכי מי שיש לו אב צדיק יהא רשאי השופט להטות לו את הדין? ואדרבה, השכל וההיגיון אומרים שיש להחמיר באדם כזה יותר משאר האנשים, שהרי היה לו ללכת בדרכי אביו? ועוד אומרת הגמרא שם: "מעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפניי אם מזכירים אנו עקידתו של יצחק אבינו". וכי על ידי זכירת עקידת יצחק יתעלה האדם למדרגה גבוהה כזו של נעקד על גבי המזבח? עומדים אנו ביום הדין ומבקשים לצאת זכאים בדין בזכות אברהם אבינו, בזכות יצחק שנעקד על גבי המזבח ובזכות תמימותו של יעקב אבינו. באיזו זכות עושים אנו כל זאת?
התשובה רמוזה בדברי הריטב"א שאמר בעניין התקיעה בשופרו של איל: "אין הכוונה שחובה לתקוע בשופר של איל, שהרי משנה מפורשת היא שכל השופרות כשרים. ולמה מהדרין בשל איל? שהבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו, שכל זמן שמחזיקים בדרכיו ועושים המצווה בחיבה - יזכור את עקידתו של יצחק אבינו".
לכן אפשר לפרש, שאמר הקדוש ברוך הוא "תקעו לפניי בשופר של איל, שאתם מחבבים מצווה זו זכר לעקידת יצחק והולכים בדרכיו. מעלה אני עליכם כאילו אמרתי לכם לעקוד עצמכם לפניי ועשיתם". מדברים אלה עולה, שעיקר מעלת התקיעה בשופר של איל היא בבחינת 'גילוי דעת' שיש בזה כדי להראות בנפשנו את החביבות ואת ההשתוקקות לעצם מצוות התקיעה.
כל ההבטחה של זכות אבות שמורה דווקא למי שמחזיק בדרכי האבות, משתוקק ללכת בדרכיהם, מקיים את המסורת כמו בבית אבא והולך בדרכי אבותיו. אבל אדם שחושב כי "הוריי הם דור ישן, אנשים פרימיטיביים ומיושנים ואנו דור הקידמה", אין לו את הזכות להשתמש וליהנות מזכות אבותיו. לכן אומרים אנו בתפילת הסליחות "דעני לאברהם אבינו בהר המוריה – ענינן; דעני ליצחק על גבי מדבחא – ענינן" וכן כל הזכויות של אבותינו הקדושים. מבקשים אנו להיוושע בזכות, אבל בתנאי שמקיימים את דרכי האבות.
נתפלל לבורא העולם שתהא השנה הבאה עלינו לטובה שנת שלום ושמחה "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון ברינה". שתהא לכולנו שנת בריאות והצלחה לכל עמך בית ישראל אמן. לשנה טובה תיכתבו ותיחתמו.
