מאת: שירן טמוזרטי



הנס של משה אבוטבול, ראש עיריית בית שמש

 
"היה זה באחד מימי שישי של תחילת זמן קיץ, כאשר יצאתי לסידורי קניות כבחור בישיבה גדולה. רק לאחר ששבתי חזרה לישיבה כשעה לפני שבת, הרגשתי שאבד לי ארנקי ובו 500$ חיסכון של כסף שעבדתי קשה בבין הזמנים להשיגו.
נכנסתי לרגע לעצבות גדולה, מה עליי לעשות? תיכף נכנסת שבת המלכה ואין אפשרות אפילו לסוב על עקבותי ולחפש את הארנק שלי.
הייתי בטוח שבטח מצא אותו איזה צעיר שאינו שומר תורה ומצוות אימץ את הכסף שבארנק אליו בחום ובאהבה. 
 כבן ישיבה נחשב, הסכום שהיה בארנק כאילו והיו בו מיליונים.
קיבלתי החלטה מידית עם עצמי! אני מרגע זה לכבוד שבת קודש לא נכנס לעצבות ולא מדבר על זה כל השבת עם שום בחור וד׳ יעזור.
השבת עברה עליי בנעימים ובזמירות שבת, שרתי עם כולם ברגש ובשמחה, הסחתי את דעתי מהאבידה כל השבת ובפרט בסדרי הלימוד, 
שום כלום, כאילו לא קרה דבר.  במוצאי שבת, לאחר ההבדלה בישיבה, נכנסנו לסדר ג׳ ובהיותי בבית המדרש פונים אליי 2 בחורים ואומרים לי שיש זוג אנשים שמחפשים אותי בחניה של הישיבה.
לא חלמתי ולא האמנתי, אבל זה קרה! בחניה ניצבו זוג מבוגרים בעל ואישה ושאלו אותי לשמי ואני בביטחון עצמי אומר להם אתם בטח אותם שליחי ד׳ שבאו להשיב לי את הארנק שאיבדתי ביום שישי האחרון ??
הם היו מופתעים מהפניה הישירה ישר ולעניין ומסרו לי את הארנק.
הם סיפרו לי שהם הופתעו ביום שישי האחרון לראות במדרכה ארנק ואז הם ראו מעבר לארנק גם את שמי ופרטי (תמיד הייתי נוהג לרשום בארנק שלי את פרטי למקרה ...) ואז היות שגם הם שומרי שבת, הם המתינו לצאת שבת ובאו להשיב לי את הארנק, תוך כדי הוברר שלא היה חסר הכסף שהיה בו. 
כמובן שהודיתי להם על כך וסיפרתי להם שאני חש ומאמין שעצם אמונתי בד׳ שהדברים יוסדרו ובכך שלא הסכמתי להיכנס למרה שחורה בשבת אלא להאמין שד׳ ממית ומחיה מוריד ארנק ויעל  זה נתן לי את הכח לתקווה ולסיום המתוק של השבת ההאבידה. 
כאשר שבתי לבית המדרש וסיפרתי את זה לחברותא שלי ולחברי לחדר הם לא האמינו לי בתחילה, כי הם היו איתי כל השבת באוירה נינוחה ולא האמינו שעצרתי וכלאתי את סערות הרגש והצער כאילו לא היה דבר.
מוסר השכל שגם כאשר צרה נוחתת עליך במפתיע, החלף את הדאגה באמונה, זה הרבה יותר משתלם וכדאי!"
 

הנס של אברמי קאפ, איחוד הצלה ויו"ר עזרת אחים 

"הסיפור התרחש כמה ימים אחרי שהתחילה מלחמת לבנון השנייה, הייתי עסוק באותם ימים עד מעל לראש בשידוך דירות ומשפחות למשפחות עם ילדים שברחו מאימת הטילים של החיזבאללה בצפון, מי שלא עשה את זה לא יבין מה זה אומר לשדך דירה או משפחה מארחת, כל צד, האורחים והמארחים מבררים אלף פעמים מה זה הדירה או המשפחה ובודקים אם זה מתאים להם. בעזרת ה' סידרתי תוך ימים בודדים עשרות דירות כשכולם נהנים על הצד הטוב ביותר ויעידו על כך עשרות המכתבים המרגשים ומביעי תודה מעומק לב שקיבלתי בסיום המלחמה.

יום שישי בצהרים הגיע, ואני מתארגן לשבת קודש סחוט אך מרוצה מאירועי השבוע האחרון לפתע אני מקבל טלפון. על הקו אימא לשמונה ילדים מהצפון בקושי מצליחה לדבר מרוב בכי וחרדות ומספרת לי על הבום האדיר שנשמע בקרבת הבית, וזאת אחרי ימים ולילות של פחד, ועכשיו הילדים בטראומה והיא יורדת הרגע למונית שתיקח אותה לבית שמש כי היא שמעה ששם מסדרים דירות על הצד הטוב ביותר. עוד אני מתלבט ועוד סיפור דומה מתקשר אליי רק לשם שינוי הפעם עשרה ילדים, ומדובר בפיקוח נפש וחייבים לסדר להם דירות, ולך תשיג להם דירה, ארבע שעות לפני שבת?

לא עוברת אפילו דקה אחת ועל הקו יהודי אמיד תושב בית שמש מספר לי על שתי דירות גדולות ומאובזרות שמשום מה לא מושכרות ואולי אני רוצה להכניס לשם בינתיים משפחות וללא שום תנאי באיזה משפחה מדובר!!  לי רק נשאר לארגן את האוכל וזה קורה ברגע, יש חנויות אוכל מוכן שתרמו כמה שצריך וכן משפחות שמכינות בהתנדבות, חצי שעה לפני שהמשפחות מגיעות השבת מוכנה להם פרפקט בבית גדול ויפה, ולהם נשאר רק לשמוח ולי להמשיך ברוגע את ההכנות לשבת. נס גדול!!".

 

הנס של אתי כהן, סגנית מנהל בית הספר לוין

" כשהייתי בכיתה י' יצאתי לאשקלון עם חברות לבלות את חופשת הקיץ. הגענו לחוף הים, שחיתי בכיף, בלי להבחין בדגל שחור שהתנוסס לו בחוף. לפתע פתאום החלו הגלים עולים באופן בלתי יתואר והרגשתי שאני לא מסוגלת להשתלט על עוצמת הגאות. 

את העיניים פקחתי רק לאחר יומיים בבית החולים, זכרתי שאיבדתי שליטה, אבל בסופו של דבר ניצלתי מטביעה והבנתי שטוב, טוב להודות לה'".


יהודה גובני, המחנך הותיק והאהוב

 
"היה זה לילה מושלג בירושלים.הייתי בדרך להדסה עין כרם  לביקור חולים.לפתע הצמיג הקדמי נוקב בגלל אבן ונאלצתי לעצור לצד הדרך המפותלת בעלטה. הושטתי יד לעזרה.נהג מונית ערבי האט ואמר שהוא מצטער משום שהוא ממהר לבית חולים.המתנתי עוד חמש דקות בעלטה בסיכון גבוה.מכונית אחרת עצרה.שני בחורים נחמדים ניגשו והחליפו לי גלגל בעזרת הפנס הסלולרי.הם נפרדו והמשיכו.ניסיתי להניע,אבל ללא הצלחה.לפתע ראיתי את השניים חוזרים אליי בנסיעה לאחור לוודא שהכול כשורה.הם הסבו את תשומת לבי לעובדה שהמכונית  בהילוך סרק. הודיתי לשני המלאכים ודיוושתי בואכה הדסה".

 

הנס של הרב יוסף עובדיה, אהוב צעירי העיר

" לפני מספר שנים, ביום חורף גשום וקר, הלכתי עם חבריי לים. חברי ביקש ממני להיכנס עמו לים ואני שאהבתי אתגרים נכנסתי עם החסקה לים ונפלתי למים. רגליי נקשרו בחבלי החסקה, התחלתי לאבד כוח והרגשתי שאוטוטו אני טובע. צעקתי בבהלה, לפתע יד שנשלחה התירה אותי מהפלונטר והשתחררתי ממש בדקה ה-90 כמו שאומרים . זה חיזק אצלי את האמונה ולכן חזרתי בתשובה".
 


הנס של בן בן יאיר, כדורגלן מכבי פ"ת מליגת העל

"זה קצת מצחיק אבל הנס הכי טוב שאירע לי בשנים האחרונות קרה בעונה שעברה. בשעה האחרונה של חלון העברות, התפללתי לאלוקים שאצליח לעבור בבקרה לקבוצת עירוני רמת השרון. בסוף עברתי ואין ספק שהתקופה ברמת השרון עזרה לי לקידום הקריירה".