בפרשה שלנו פונה משה רבנו לקדוש ברוך הוא ומבקש את עזרתו בכל הקשור להנהגת עם שיראל לאחר פטירתו.

"יפקוד ה' אלוקי הרוחות לכל בשר איש על העדה. אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם, ולא תהי עדת ה' כצאן אשראין להם רועה. ויאמר ה' אל משה: קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח בו וסמכת את ידך עליו" (במדבר, כ"ז, ט"ז-י"ח).

כשסיים משה רבנואת הרצאת הוראת הקדוש ברוך הוא לבנות צלפחד, עמד ואמר: "יפקוד ה' אלוקיהרוחות לכל בשר איש על העדה" וכוונתו הייתה כי רצונו שאחד מבניו ימלא את מקומו, כפי שהורה זה עתה הקדוש ברוך הוא על ירושת צלפחד, שכך אמר משה: "אם הבנות יורשות, בדין הוא שיירשו בניי את כבודי". אמר לו הקדוש ברוך הוא "'נוצר תאנה יאכל פריה' (משלי, כ"ז, י"ח). בניך ישבו להם ואל עסקו בתורה, יהושע ששימשך כדאי הוא שישמש את ישראל". קח לך את יהושע בן נון. (מדרש רבה, פרשה כ"א, י"ד; תנחומא, פנחס י"א).

חז"ל למדו מפרשה זו יסוד גדול על אודות חיוב האדם ללמוד תורה: "התקן עצמך ללמוד תורה, שאינ ירושה לך" (אבות, ב', י"ב). אומנם הובטחנו כי "לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך" (ישעיהו, נ"ט, כ"א), שצאצא לתלמידי חכמים זוכה שתשתקע בו תורה, אך זאת בתנאי שהוא מתאמץ ועמל בה בכל כוחו (תוספות יום טוב, אבות, ב', י"ב).

רבנו יונה מסביר, כי בשני מישורים על האדם לפעול:

א. "התקן עצמך במידות טובות כדי שתלמד את התורה ותגיע אל מידת החסידות", כי מי שאינו בעל מידות טובות, אין התורה נכנסת בלבו.

ב. "התקן עצמך ללמוד תורה, למעט התענוגים כדי שילמד תורה הרבה, כמו ששנינו: "כך היא דרכה של תורה - פת במלח תאכל..." (אבות, ו', ד') כי המרבה בעידונים לא תשכון בתוכו החוכמה".

בתמונה: יהושע בן נון מכניס את בני ישראל לארץ ישראל דרך מעברות הירדן (בנג'מין ווסט, 1800).

מתוך "ותן חלקנו" שבהוצאת "מאורות הדף היומי", כרך י', תמוז תשס"ח, עמ' 167.