בכוונה לקחתי חלק גדול מתחילת הפרשה להבין ולהפנים כמה קשה מחלוקת ...
בכתובים כתוב על שני מחלוקות מחלוקת הלל ושמאי ומחלוקת קורח ועדתו על מה בעצם חולקים ? על מה רבים?
גם לריב צריך סיבה טובה שסופה להתקיים.

המון אנשים רבים זה הטבע של האדם אנחנו כולנו שונים כתוב ש"כשם שאין פרצופיהן שווין, כך אין דעותיהן שוות" והכן הדעות שלנו שונות והמחשבה שלנו שונה ורואים את זה כמעט בכל דבר.

השאלה אם המריבה לשם שמים זה מה שצריך להעסיק אותנו  וכך כל מחלוקת תתקיים , אני רושמת לכם ונזכרת גם בדברים שאני עושה ואומרת תמיד המחשבה שלי אומרת האם זה נכון לי לריב ? האם זה נכון לי להגיד את הדעה שלי בדבר כזה או אחר ? בטבע שלי אני בן אדם שקשה לו לשמור לעצמו ,אבל לפחות הדברים הם לשם שמים תודה לאל, לפי הכתובים כנות זה אחד הדברים החשובים במחלוקת  חשוב שנשמע את הצד השני , עין טובה ,אהבה לצד שמנגד ומתינות לא להיות בכעס נורא שיוציא אתכם מדעתכם מתינות זה חשוב מאוד...

אז אל תתנו למחשבות שלכם ללכת במקומכם וזה רוב הסיבות לריבים ובעיות הראש שלנו מוסיף עוד מחשבות ועינינים שמוסיפים אש למדורה שלא היו ולא נבראו ולכן תמיד צריך לזכור את ארבעת הדברים שאמרנו כנות, עין טובה ,מתינות והקשבה גם לצד השני יש מה לומר לנו.

אני רוצה לעבור שוב למנהיג האנטי כריזמטי שלנו זה שלא רצה להנהיג אותנו, שפחד כי הוא מגמגם ולא ידע אם יקשיבו לא ולא ולא ולא וכמה כן משה רבינו מלמד אותנו תרגילים בהנהגה וגם כאן בפרשה שלנו נלמד טקטיקה ודרך איך להיות מנהיג הקשיבו לשיעור .

באו נלמד מה עושה מנהיג בשעה שמרד המונים פורץ בפתח האוהל שלו ? קודם כל, מבקש משה לדבר עם קורח וכל עדתו. בלשון רכה הוא פונה אליהם "וידבר" כי אם הדיבורים היו אמורים להיות פחות קשים היו כותבים לנו " ויאמר" משה מדבר בלשון רכה ויכול להיות שיתפסו את זה כחולשה, באמת למרות הנימה הקשה של הדברים, התוכן שלהם לא נורא ומה שהוא עושה מבקש לדחות את ההכרעה ליום למחרת...
את הטקטיקה הזו אני מייסמת כבר המון זמן את מה שאני רוצה לומר, משהו שמעצבן אותי.... אני אומרת אחריי יומים.
ומה יוצא יוצא שברוב הפעמים אני שוכחת להגיד מה שרציתי ואם זכרתי אני אומרת באמת מה שמפריע לי בלי כל התוספות....

משה שולח לקרוא למנהיגים האחרים של המרד , דתן ואבירם ,אם ההידברות עם המנהיג הראשי לא הועילה, אולי תועיל ההידברות עם השותפים שלו ,אך דתן ואבירם קיצוניים עוד יותר ממנו.
שניהם מקשיבים ולא עונים, אז חוזר משה ופונה לקורח, גם הפעם בלשון רכה ,הוא חוזר על הזמנתו למחר, קורח נענה להזמנה למחרת וממשיך לשמור על שתיקתו ולא עונה למשה.

זו הדרך של שליח ה'.
משה רבינו שלנו לא רודף לעצמו כבוד ובגלל זה בטוח בשליחות שלו ,לכן לא קשה לו לדבר בלשון רכה עם כל אחד, גם אם הוא המתנגד הגדול ביותר .
קורח, לעומתו ,מבין טוב מאוד שליח של מי הוא , הוא לא בטוח בעצמו  ויודע הוא כי אינו צודק ,לכן הוא כל הזמן מתחמק מכל הניסיונות של משה לדבר איתו ... איך לא .

שנאמר "לשון רכה תשבר גרם". וקורח מבין זאת היטב... משה מבין שכל הדיבורים לא יעזרו לו לכן אומר לארץ לפתוח את פיה ולומר את מה שיש לה להגיד כולם יודעים שהארץ פצתה את פיה ובלעה את קורח ועדתו.

יש מקרים כאלה שבטוח קרה לכם שהייתם מעדיפים שהאדמה תבלע אתכם מרוב בושה,  זה בגלל שאנשים רודפים אחריי הכבוד ואז הכבוד בורח מהם...
ידוע שקורח היה חכם ובעל רוח הקודש וידע ששמואל הנביא עתיד לצאת ממנו ,רק שה' נותן לכל אדם שכל כדי שיוכל להתגבר על התאוות שלו ועל כל המידות הרעות ,
אבל אם אנחנו ניקח את השכל שה' נתן לנו במתנה ונשתמש בו כדי שנגדיל את התאוות ונרדוף אחרי הכבוד כל הזמן ,מה יקרה?

אז את זה אנחנו צריכים לזכור תמיד וכל פרשת שבוע מלמדת אותנו עוד דברים על עצמנו , אמרתי את זה השבוע כתוב באיגרת הרמבן "השפל עצמך וינשאך המקום" ומי שרוצה לזכור תמיד כמה אנחנו צריכים להיות שפילי רוח צריך לקרוא את האיגרת הזו פעם אחת בשבוע ולזכור תמיד שה' נותן לנו מתנות רבות ויכול להיות שהמעלה שלנו גדולה, למשל זיכוי הרבים זה דבר גדול ... אוליי מתייחסים אלינו יפה ומכבדים אותנו בגלל תפקיד כזה או אחר ,כל זה רק כדי שנעבוד את ה' בצורה טובה יותר..

אם נזכור את זה ונתנהג כמו שהתורה הקדושה שלנו מבקשת מאיתנו נזכה באמת לגדולה האמיתית איך בעלי אומר תמיד "תמצאי חן ושכל טוב בעיני ה' ואדם"
זה מה שאנחנו צריכים וכל זה שאנחנו נשארים אנשים טובים בלי גאווה בלי רצון לקבל כבוד .

בזמן כתיבת שורות אלו יום רביעי כ"ג בחודש סיון יום גדול שכתוב במגילת אסתר שרשום עליו "את אשר נחתום בטבעת המלך אין להשיב" יום בו חתמו על האיגרת הטובה שכתובה במגילת אסתר פתשגן הכתב איגרת הגאולה יום גדול מאוד שמסוגל לישועות גדולות אני חלמתי לפני תשע -עשר שנים בת קול שיוצאת מן השמים ומכריזה על הגאולה בדיוק זה פתשגן הכתב הטוב אחריי כמה ימים הגיע אלינו צדיק בשם מרדכי כותב סתם שכותב מגילות למחייתו ,ברור לכולם שקניתי את המגילה מאותו יום קראנו את המגילה בכל חג אולי 6-7 פעמים משה בעלי היה קורא לנו בבית ובבית הכנסת וגם לחמותי... המגילה היתה נוסעת לירושלים וגם שם נקראה כמה פעמים לפניי שנתיים גיסי קיבל מגילת אסתר באותו מעמד היו אצלנו בבית 508 מגילות זכיתי בשבח לבורא עולם להכניס את מגילת אסתר לסידור המפואר שלנו "יפה כלבנה ברה כחמה" אסתר המלכה בשבילי זה דרך חיים כל אישה היא אסתר ועל כולנו ניתן לכתוב מגילה...

שבת שלום ברכת ה' עליכם. 

 

על הכותבת: 

אסנת אלעזרי בעלת משרד אדריכלות עיצוב פנים ויועצת בטיחות אש.אסנת הקימה מפעל חסד "יפה כלבנה ברה כחמה" לעילוי נשמת בתה בר מזל זכרה לברכה. 

אזור קבצים מצורפים