פרשת 'בהר', שעוסקת בתחילתה במצוות השמיטה, פתחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני לאמור" (ויקרא, כ"ה, א').

מדוע הדגישה התורה שמצוות שמיטה ניתנה בהר סיני? הן כל המצוות נאמרו בהר סיני מפי ה'?

אלא ללמדנו, כי כשם שבהר סיני לא ניתנה רק המצווה הכללית של שנת השמיטה, אלא כל פרטיה נאמרו בסיני - כך נמסרו בסיני כל המצוות על כל פרטיהן (פסיקתא זוטרתא, ויקרא, פרשת בהר, ע'/א').

ועדיין נשאלת השאלה, מדוע נבחרה דווקא מצוות השמיטה כדוגמה לכך שלא רק כללי המצוות ניתנו בהר סיני אלא כל פרטיהן?

ענה על כך האדמו"ר מפיאסצנה רבי קלונמוס קלמיש שפירא הי"ד,בספרו 'אש קודש' (דרשות נשא בתקופת השואה בשהותו בגטו ורשה), כי אין כאן רק לימוד כללי לגבי אופן מסירת התורה לבני ישראל, אלא יש כאן גם לימוד פרטי לכל אדם מישראל.

במה דברים אמורים? כאשר מתגוללת צרה על אדם, הרי הוא פונה אל ה', ובאופן מיוחד כאשר הוא נוכח לדעת כי אין ביד אדם לעזור לו, הוא פונה לה' בלב שלם בלא כל פניות. בעת כזו, מקבל האדם על עצמו להשתפר בעבודת ה', בהבינו כי אינו יכול לבקש את ישועתו בעודו ממשיך לנהוג כרצונו. על ידי חיזוקיו והשתוקקותו לקירבת ה', הוא מקווה להיוושע.

ברם, יכול אדם לחשוב בליבו: מה חטאתי? האם איני מניח תפילין? האם איני שומר שבת? אולם, על יהודי לדעת שהדבר תלוי: איך הוא מניח תפילין? איך הוא שומר שבת? כיצד עובר עליו יום השבת? איך הוא עוסק בתורה? איך הוא מתפלל? כי תורתינו הקדושה לא העניקה כללים בלבד לעשיית המצוות, אין רוצונה בביצועם בפול גרידא, אלא כל הפרטים ואופן קיום המצווה, גם הם מאת ה' - הכול קיבלנו בהר סיני.

לפיכך, מצוות השמיטה ניתנה כדוגמה לכך שכל ]רטי המצוות נמסרו בהר סיני, כדי ללמדנו, כי מי שינהג במצוות בדקדוק, יעשה אותן לכל פרטיהן ובאופן הראוי - יזכה לברכה הכתובה במצוות השמיטה: "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך" (ויקרא, כ"ה, ג') ויושפע בפרנסה ברווח ויזכה לכל טוב.

מתוך 'ותן חלקנו' שבהוצאת 'מאורות הדף היומי', כרך נ"ז, אייר תשע"ב.