ב-1974 התחולל אחד מאותם הרגעים שלא אשכח לעד. ישבנו בבית הארחה בווילנה בערב יום חמישי בציפייה דרוכה כשלפתע צלצל הטלפון. אני עונה ומקבל את הבשורה: "לייטמן, אתה רשאי לעלות לארץ ישראל". הלב פעם בחוזקה מרוב התרגשות ודמעות של שמחה הציפו את עינַיי. הרגע שציפיתי לו במשך שנים, ובעיקר בארבע השנים האחרונות שבהן הייתי מסורב עלייה, הגיע סוף סוף.

תמיד רציתי לעלות ארצה. מרגע שהחל החלום לקרום עור וגידים, לא בזבזתי ולו שנייה אחת. בתוך פחות מ-48 שעות ארזתי מכל הבא ליד, החתמתי את המסמכים הדרושים למעבר - הליך שבדרך כלל נמשך כחודש וחצי - וכבר בבוקר יום ראשון הייתי על הרכבת בדרכי לווינה. משם עלינו אשתי, בני הצעיר ואנוכי, לטיסה היישר לנמל התעופה בן גוריון. בתוכי פנימה ידעתי שביתם של היהודים הוא בארץ ישראל.

74 שנים חלפו מאז הקמת המדינה ובמקום לחגוג את העצמאות שלנו אנחנו חוגגים יום הולדת סמלי למדינה. סופרים את השנים שאנחנו חיים על אדמת ישראל כעם 'חופשי' כביכול. בעולם הגלובלי שבו אנו חיים ובתלות ההדדית שקיימת בין כל המדינות, ניכר כי אין באמת אומה שזוכה לעצמאות. יש גבולות או אין גבולות? זה כלל לא משנה. כדי להיות עצמאיים עלינו 'לכבוש' את העולם ביחס טוב וידידותי ולזכות לאהדה מכל האומות שעד לא מזמן היו בנות בריתנו הנאמנות ובכלל מכל ארצות תבל.

באנושות של היום מתגברים רוע ושנאה בקצב מסחרר. כוח אגואיסטי אכזר מפריד בינינו ומאיים לכלות הכול. העולם לא יושב בחיבוק ידיים נוכח המכות שהוא סופג. הוא חש בתת מודע כי האשמים במצב הם היהודים, או ליתר דיוק, ישראל. למה אנחנו? כי בידנו נמצאת השיטה לחיבור, חוכמת הקבלה. קיבלנו אותה מאברהם אבינו לפני 3,500 שנה בבבל העתיקה. בעת ההיא, פשטה בקרב חלק מתושבי בבל אותה מגפת פירוד שהובילה למשבר דומה לזה שמתגלה בימינו. אבי האומה חיבר אותם כאגודה אחת וייסד מהם את עם ישראל. מאז הופקד בידינו ונמצא באחריותנו המפתח ליצירת חיים טובים, לנו ולכל האנושות.

תפקידנו הוא להיות 'אור לגויים', כלומר, לספק דוגמה לאחדות ולסולידריות אשר מתוכה יקבלו העמים השראה ויכולת ליצור קשרים נכונים שיובילו לבסוף להרגשת עצמאות. כך, במקום להפנות כלפינו אצבע מאשימה, יעריכו אותנו אומות העולם ואף יבקשו ללמוד מאתנו את שיטת החיבור - אך תחילה עלינו ליישם את השיטה על עצמנו. כאשר נהיה מאוחדים מספיק, הכוח החיובי שייווצר מהחיבור בינינו יחלחל מיד אל אומות העולם והקשר הפנימי שנמצא בין כל חברי האנושות יאזן את הכוח השלילי. אז, לא תהיה 'עצמאות ישראל' רק הכרזה יפה הכתובה על גבי מגילה, אלא התנערות טוטלית מכוח הפירוד שקורע ומרחיק אותנו זה מזה. כאשר נממש את ייעודנו, נזכה לא רק להרגשת עצמאות מדינית, אלא גם לעצמאות כלל עולמית.